שינויים

[[קובץ:עיר רחובותשחר וקרלנשטיין.pngjpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל העירמנכ"ל המוסדות הרב [[אלימלך שחר|שחר]], הסמנכ"ל הרב [[ארז קרלנשטיין|קרלנשטיין]] וראש הישיבה בעיר הרב [[חיים אהרון]]]]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון ל[[תשע"ד]] יש ברחובות מעל 130,000 תושבים.

מקור שמה של העיר הוא בפסוק מהמקרא: {{ציטוטון|וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ}}{{הערה|[[חומש בראשית]], פרק כו, פסוק כב.}}. בקיץ תשי"ב הוקם ברחובות בית ספר חב"ד ובשנת תשכ"ט החלה להתגבש קהילה חב"דית, אשר עם השנים הפכה לאחת הקהילות החב"דיות החשובות בארץ הקודש, וכוללת בתי כנסת, ישיבה, מוסדות חינוך, מקוואות וארגוני חסד.

ב[[ב' מנחם אב]] [[תרפ"ט]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקור ב[[ארץ ישראל]] במהלכו ביקר בארבעת ערי הקודש, והשתטח על קברי האבות. ביקורו ארך כשבועיים, ובכניסתו לארץ הקודש עבר בעיר רחובות וגם בסיום הביקור - ב[[ט"ז מנחם אב]] [[תרפ"ט]] עלה על רכבת בתחנת [[לוד]] יחד עם משלחת של רבני חב"ד, שהמשיכו ללוותו עד לתחנת הרכבת ברחובות, שם נפרד [[אדמו"ר הריי"צ]] מחסידיו והמשיך בנסיעתו על רכבת נוספת שנסעה למצרים, משם המשיך לביקורו ב[[ארצות הברית]].

על ראשוני החסידים בקהילה נמנים הרב חיים חייקין, הרב [[אלימלך שחר]], הרב [[אריה יהודה לייב לוין|אריה לוין]], הרב נתן ויינר, הרב ישעיהו יהודה, הרב אהרן קרצ'מר, הרב [[שלמה איידלמן]], הרב אריק חן, הרב יעקב שמואלי, הרב צבי קרן, הרב יעקב יוסף ברגר, הרב לוי וינר והרב [[אריה לייב דמיחובסקי]]{{הערה|[https://www.yahad.org/69181.html תולדות ר' אריה לייב דמיחובסקי]}}.

בשנת תשמ"ב מנתה הקהילה כעשרים משפחות, והמוסדות כללו בית כנסת, וכיתות "חדר" לילדים בגיל טרום כיתה א'{{הערה|שם=בית משיח 274|בית משיח 274}} ובשנים הבאות עם התלתחות הקהילה נפתחה במבנה [[בית הכנסת]] החדש כיתה א' לבנים, כשבכל שנה נפתחת כיתה נוספת, ולאחר מספר שנים עבר ה[[חיידר]] למוסד בו שכן בית ספר שזר, ובתחילת שנת הלימודים תשפ"ד הגיע התלמוד תורה למבנה קבע שנבנה במיוחד עבור התלמוד תורה.

[[תומכי תמימים רחובות]], היא ישיבה קטנה חבדי"ת בעיר רחובות. נכון לשנת הלימודים [[תשפ"גד]] מונה הישיבה כ-100 102 תלמידים ובראשה ראש הישיבה הרב [[חיים אהרן]]{{הערה|אחיו של הרב [[מאיר אהרן]] ע"ה ראש הכולל}}. הישיבה הוקמה בשנת תשנ"ה ועברה תחנות שונות עד שהגיעה למבנה נפרד והולם את הצרכים.

הישיבה הוקמה ==מקוואות חב"ד==ברחובות יש שתי מקוואות חב"ד;*מקוה חב"ד רחוב מדר רחובות - במשך מספר שנים, בוצעו מספר התרמות ענק כדי לחדש את המקווה שיקרא על שם הילדה הדר ג'ירופי{{הערה|[https://chabad.info/news/283410/ רחובות: המקוה המפואר ייקרא על שם הדר ג'רופי ע"ה}} {{הערה|[https://col.org.il/news/140524 התרמה בשנת תשנתשפ"ה ועברה תחנות שונות עד שהגיעה למבנה נפרד והולם את הצרכיםב]}}.*מקוה חב"ד רחוב החשמונאים שכונת מרמורק רחובות

בשנת תשע"ד הרב [[מנחם מענדל קעניג (רחובות)|מנחם מענדל קעניג]] התמודד ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] לעיריית רחובות יחד עם הרב פנחס הומינר, מטעם קהילת חב"ד. בבחירות המוניציפליות בשנת תשע"ט נעשה ניסיון להכניס נציג חב"די לעירייה וללא הצלחה. לקראת בחירות תשפ"ד הוצב בשנית העסקן החב"די הרב אריק ליפסקר כמועמד חב"ד מספר 1 ר' רפאל חממי מספר 2 הרב אברהם ביטקין מספר 3 והרב [[מנחם מענדל קעניג (רחובות)|מנחם מענדל קעניג]] מספר 4 לעירייה. והפעם כרשימה עצמאית של חב"ד שסימנה את הפתק ח"י כהוראת הרבי מלפני 31 שנה לרב הקהילה הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]. בבחירות אלו נכנס נציג חב"ד למועצת העיר הרב אריה ליפסקר.

בבחירות המוניציפליות האחרונות נעשה ניסיון להכניס נציג חב"די לעירייה וללא הצלחה. ולקראת בחירות תשפ"ד הוצב בשנית העסקן החב"די הרב אריק ליפסקר כמועמד חב===התנכלויות מצד גורמים עוינים לחב"ד מספר 1 ר' רפאל חממי מספר 2 הרב אברהם ביטקין מספר 3 והרב [[מנחם מענדל קעניג (רחובות)|מנחם מענדל קעניג]] מספר 4 לעירייה. והפעם כרשימה עצמאית לפני הבחירות===כשבוע וחצי לפני מועד הבחירות גורמים עוינים הציתו מודעות של חב"דלבחירות וכן תלשו מודעות והשחיתו מודעות שהיו בתוך עמודי תאורה כל זאת בניגוד לחוק האוסר זאת בחומרה.

בשנת תשמ"א (1981) הגיע לעיר שליח הרבי, הרב [[אברהם מרדכי קסטל]] על פי הזמנת ראשי הקהילה הרב לוין והרב חייקין. לאחר חתונתו הורה לו הרבי לצאת לשליחות ברחובות, ואז מונה למנהל בית חב"ד בעיר. מאז פעילות בית חב"ד מוסדה והתרחבה, והגיעה לקהלים נוספים. עד שנת תשמ"ג (1983) בית חב"ד פעל רק מבית כנסת חב"ד בשכונת דניה. בשנת תשד"מ (1984) בכדי להגיע לקהל רחב יותר, בית חב"ד ראה צורך לפתוח משרד וחנות לתשמישי קדושה במקום מרכזי בעיר, ואז בית חב"ד התחיל לפעול גם ברחוב הרצל 155 (בחצר) בניהולו של הרב [[שלמה נאבול]].מנהל הפעילות של בית חב"ד בשנים אלו היה הרב [[יצחק ערד]]. בשנת תשנ"ב (1992) לאחר שהתעורר צורך בשליח נוסף בעיר, הרב קסטל בברכת הרבי צרף את הרב [[מיכאל רייניץ]] לבית חב"ד כמנהל פעילות. הרב רייניץ נולד בשנת תשכ"ז (1967) בלוד, התחנך בישיבות חב"ד בארץ ובארה"ב. לאחר חתונתו הוא הגיע לרחובות. הרב רייניץ התברך במציאת חן בעיני כל רואיו, והוא פועל בעיר במרץ רב ובהצלחה גדולה.

*גמ"ח קרן אהבת ישראל חסדי מנחם - הקים וניהל כיובל שנים הרב אריה לוין ע"ה

עם הגעת קבוצת [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] וקבלת ההוראה לתפוס עמדות מפתח רבניות, דחפו מספר עסקנים חב"דיים להתמנותו של הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] כרב הקהילה המתפתחת, ובשל העובדה שכבר היה בקהילה רב ששימש בפועל כמורה הוראה, הכריע הרבי שישאלו את פיו של המרא דאתרא שהורה לגשת לבחירות שנערכו בג' מנחם אב [[תשמ"א]], בהם זכה ברוב הקולות הרב גלוכובסקי{{הערה|מתוך המשפחות שהשתתפו בבחירות.}}, המשמש עד היום כרב הקהילה וכסגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]{{הערה|שם=בית משיח 274}}.

*משפיע הקהילה היה הרב [[יהודה אריה לייב לוין]] ע"ה *משפיע, הרב [[אפרים מיפעי]] (חתן הרב [[יעקב מזרחי]])*מנכ"ל מוסדות חב"ד ברחובות הרב [[אלימלך שחר]].*רב בית הכנסת וקהילת הצעירים בעיר, הוא הרב [[יחיאל גלוכובסקי]] בן הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]. *רב בית הכנסת וקהילת צעירי הצעירים בעיר, הוא הרב [[שמואל גלוכובסקי]] בן הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]].

*'''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97גלוכובסקי_בית_משיח.pdf התייסדות קהילת חב"ד בעיר]''', הרב גלוכובסקי בראיון ל[[שבועון בית משיח]], גליון 274 עמוד 42