פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 10 בתים ,  1 מרץ
←‏פטירתו: שגיאה
רב אשי הקים מחדש את ישיבת סורא, במתא מחסיא, פרבר של העיר הבבלית סורא, ועמד בראשה. הוא החל בעריכת ה[[תלמוד בבלי]] יחד עם רבינא, עבודה שאותה השלימו ממשיכי דרכו. הוא הקפיד במיוחד על כבודם של בתי הכנסת בעירו. דוגמה לכך היא הקפדתו שלא ייבנו בתים יותר גבוהים מבית הכנסת. פעם אחת, כאשר ראה סדקים בבית כנסת בעירו, סתר את [[בית הכנסת]] והכניס מיטתו לשם (כדי להכריח עצמו להתעסק בתיקון), ולא הוציא אותה משם עד שהתקין לו מרזבים.
ידוע שהיה [[עושר|עשיר]] ורב השפעה. עליו אומרת הגמרא: "[[תורה]] וגדולה במקום אחד"{{הערה|[[גיטין]] נט ע"א.}}, וגם ראש הגולה, רב הונא בר נתן, שהיה מרבותיו, היה כפוף אליו. בכח מנוחת דעתו שהיתה שהייתה לו כתוצאה מגדולתו, ניצל לערוך את ה[[תלמוד בבלי]]{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תש"ל]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4601&hilite=ed54c453-9c5c-4010-9788-3c2b44edf64c&st=%D7%A8%D7%91+%D7%90%D7%A1%D7%99&pgnum=447 חלק א'].}}. מסופר על רב אשי שהיה לו יער, ומכרו לבית האש (לבית פולחן עבודה זרה), בהנחה ש"סתם עצים להסקה ניתנו" ועל פי רוב, השימוש בעצים לא יהיה לפולחן עבודה זרה אלא לחימום סתם.
==סידור התלמוד הבבלי ועריכתו==
מפעל חייו היה סידור התלמוד הבבלי ועריכתו. במקום אחד אומר רבינא, תלמידו של רב אשי: במהדורה קמא של רב אשי אמר לנו כך, ובמהדורה בתרא של רב אשי אמר לנו באופן אחר {{הערה|ב"ב קנז:ב}}. לפי פירוש רב האיי גאון, רב אשי עמד בראש הישיבה ששים שנה, ובכל שנה, בשני חודשי הכלה, היה מסיים שתי מסכתות, באופן שבשלושים שנה סיים את כל הש"ס. וכן עשה בשלושים שנה אחרונות. מהדורה קמא היינו שלושים שנה ראשונות, ומהדורה בתרא הן שלושים שנה אחרונות.
המסורת שרב אשי הוא עורך התלמוד מסתמכת בעיקר על המימרא {{ציטוטון|רבי ור' נתן סוף משנה, רב אשי ורבינא סוף הוראה}}{{הערה|ב"מ פו:א}}.
לפני פטירתו נגלה אליו [[מלאך]] המוות בשוק. אמר לו: "המתן לי שלושים יום ואחזור על תלמודי, שאמרו: "אשרי מי שבא לכאן (לעולם הבא) ותלמודו בידו", אך [[מלאך]] המוות לקח אותו יום אחד לפני כן (אחרי עשרים ותשעה יום).
עד רבינא ורב אשי היו [[סמיכה לרבנות|סמוכים]] איש מפי איש עד [[משה רבינו]], ובהם הסתיים הדבר{{הערת שולייםהערה|1=[[תורת מנחם]] חלק טו שנת [[תשט"ז]] חלק ראשו שיחת שבת פרשת חיי שרה, [[שבת מברכים|מבמבה"ח]] [[כסליוכסלו]], ה'[[תשט"ז]]. ומציין: ראה הקדמת ה[[רמב"ם]] לספרו יד החזקה.}}.
כאשר היתה מתעורת הייתה מתעוררת לו שאלה בכשרות, הוא היה אוסף עשרה קצבים ושואל את דעתם. הרבי לומד מכך, שכמו רב אשי שהיה גביר, גדול בישראל וחד בדרא, עם כל זה הוא היה שואל את דעתם של קצבים, על אחת כמה וכמה שעל סתם יהודי להזהר בכל הכרעה הנוגעת, ובפרט לרבים{{הערה|1=[[אגרות קודש]] כרך ט ב'תרסח.}}.
{{אמוראים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אמוראים|אשי]]