פתיחת התפריט הראשי

שינויים

==תולדות חיים==
===לידתוילדותו וצעירותו===
לאחר 14 שנות [[נישואין]] בהם, נולדו להוריו רק בנות, נסע אביו [[אדמו"ר הזקן]] לרבו, [[המגיד ממזריטש]], להתברך בבן זכר. המגיד הבטיחו שאם יהדר במצוות [[הכנסת אורחים]] יזכה לבן זכר ורמז לכך מהפסוק{{הערה|תהלים קיט, ט}} '''במה יזכה נער את ארחו''' היינו כיצד ניתן לזכות בבן זכר, על ידי הכנסת אורחים.
ב[[שבת]] [[פרשת וישלח]] [[תקל"ג]], השבת האחרונה בחייו של [[המגיד]], סיפר ל[[אדמו"ר הזקן]] את הסדר של [[שלום זכר|שלום בן זכר]] על פי פנימיות הענינים, וכן את סדר ה[[וואכנאכט (ליל ברית)]], ובאותו מעמד הבטיחו שיוולד לו בן זכר, ועליו לקוראו בשמו (דובער). לאחר שנה ביום [[ט' בכסלו]] [[תקל"ד]], נולד דובער, בנו הראשון של אדמו"ר הזקן, בלידתו קיימו במדויק את הוראות המגיד.
בהוולדו, נתן אביו חתיכת בד שהיתה שמורה אצלו לחתל בה את התינוק לאחר שנה ביום הרחיצה הראשונה.{{הערה|לקוטי דיבורים ח"ב עמ' רכה}}בסעודת הברית נכחו כמה מגדולי תלמידיו של [[ט' בכסלוהמגיד]] , כמו רבי [[תקל"דמנחם מענדל מוויטבסק]], נולד דובער, בנו הראשון של אדמו"ר הזקן, בלידתו קיימו במדויק את הוראות ורבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגידממזריטש)|אברהם מקאליסק]].
בהוולדועבור חינוכו שכר אביו [[אדמו"ר הזקן]], [[מלמד]] מיוחד, נתן מתלמידי המגיד ר' [[אברהם מליעפלי]], שילמד את בנו תורה, והדריכו כיצד לנהוג בילד.כבר מגיל ילדותו היה ניכר שניחן בכשרונות נדירים ביותר, והיה לומד ומתפלפל עם גדולי חסידי אביו חתיכת בד שהיתה שמורה אצלו לחתל בה , תחביב מיוחד היה לו בשנות ילדותו לרשום את התינוק לאחר הרחיצה הראשונהמה שראה אצל אביו הגדול.{{הערה|לקוטי דיבורים ח"ב עמ' רכה}}
בסעודת הברית נכחו כמה מגדולי תלמידיו של [[המגיד]], כמו רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ורבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]]. ===חינוכו===עבור חינוכו שכר אביו [[אדמו"ר הזקן]], [[מלמד]] מיוחד, מתלמידי המגיד ר' [[אברהם מליעפלי]], שילמד את בנו תורה, והדריכו כיצד לנהוג בילד. כבר מגיל ילדותו היה ניכר שניחן בכשרונות נדירים ביותר, והיה לומד ומתפלפל עם גדולי חסידי אביו, תחביב מיוחד היה לו בשנות ילדותו לרשום את מה שראה אצל אביו הגדול. ===בר מצווה====
לחגיגת ה[[בר מצווה|בר-מצווה]] הגיעו מכל רחבי האזור, כל תלמידי וחסידי אביו, על אף שבאותם שנים אסר הרבי על החסידים להגיע בחודשים חשוון וכסלו{{הערה|תקנות ליאזנא תקמ"ג}}, לצורך החגיגות בוטל הכלל.
ביום הבר-מצווה - יום חמישי [[ט' כסלו]] [[תקמ"ז]], הדליקו נרות בכל רחבת חצר בית המדרש, והרחיבו את המקום במיוחד עבור האורחים הרבים, בקריאת התורה, לא עלה החתן הבר מצווה, אך אביו עלה שלישי, ולאחריו בירך את ברכת [[ברוך שפטרני]] בשם ומלכות. לאחר התפילה אמר אדמו"ר הזקן מאמר על הפסוק "כי לקח טוב", ולאחר מכן אמר חתן בר המצווה דברי תורה על הפסוק "מגיד דבריו ליעקב", אדמו"ר הזקן היה שרוי בדבקות עצומה, והחל לנגן את ניגון [[ד' בבות]], גדולי החסידים שנכחו במקום סיפרו שבעת הניגון הם נזכרו בכל מה שהיה עמם מיום עומדם על דעתם.
לאחר מכן לקח אדמו"ר הזקן חתיכת "[[לעקאח]]" וכוסית "[[משקה]]", ולאחר מכן חילקו לשאר החסידים. לאחר [[תפילת מעריב]] התקיימה סעודת מצווה, אדמו"ר הזקן אמר מאמר חסידות והחסידים התוועדו עד אור הבוקר. ב[[שבת]] שלאחר הבר-מצווה, עלה לתורה רבי דובער בפעם הראשונה, ב[[תפילת מנחה]] של שבת, מכיוון שהזמן של [[מנחה]] של שבת היא הזמן הכי נעלה בכל השבוע, בשעת עלייתו לתורה היה אביו, אשר גם היה ה"בעל קורא" שרוי ב[[דביקות]] מיוחדת.
===נישואיו===