פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 362 בתים ,  15:53, 21 בינואר 2021
מ
החלפת טקסט – "== קישורים ==" ב־"== קישורים חיצוניים =="
[[קובץ:קב נקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר]]הספר '''קב נקי''' על הלכות [[גט|גיטין נערך ]] נכתב על ידי הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] סב סבו של [[הרבי]].
כרבה של ניקולייב, עסק גם בכתיבת גיטין, ובמשך השנים חקר הלכות רבות הנוגעות בסדר נתינת הגט, עד אשר החל בכתיבת ספר העוסק בהלכות גיטין. ולכך יש להקדים, כי הוא עצמו הקפיד לצום ביום כתיבת הגט.==הסיפור שמאחורי הספר==
בספר מצויים הלכות סדר נתינת הגטכרבה של העיר [[ניקולייב]], וההלכותעסק גם בכתיבת [[גט|גיטין]], הסגנון והשפה, הותאמו גם לעדות הספרדים. פלפולים רבים נכתבו אודות בתפקיד זה חקר הלכות רבות הנוגעות בסדר כתיבת השמות בגט, והרב לאוואוט התיר ספיקות רבים בנוגע לשמות המצויים בימינוהגט ונתינתו. הוא אף ערך רשימה מסודרת על כל שם ושם. הספר יועד לרבנים העוסקים בנתינת במשך השנים החל לכתוב את פסקיו בספר העוסק בהלכות גיטין, ועד ימינו אנו, רבנים רבים העוסקים בגט, משתמשים בספר זה.
את פענוח השם המיוחדבספר מצויים הלכות סדר נתינת הגט, "קב נקי"כתיבת הגט ואופן כתיבת השמות בגט (בנוגע לכתיבת השמות בגט קיימים דיונים רבים בספרי הפוסקים והרב לאוואוט התיר ספיקות רבים בפרט בנוגע לשמות המצויים בימינו). הוא אף ערך רשימה מסודרת על כל שם ושם. ההלכות, מסביר הרב לאוואוט בהקדמה לספרהסגנון והשפה, כי שם הספר עולה בגימטריה רס"ב וכך הותאמו גם שמו "אברהם דוד" עולה לסך הזהלעדות הספרדים. גם "גטין" שווה לע"ב ועולה לשם אביו "יהודה ליב" (ומי שירצה דווקא לחשב את הגימטריא בעברית תיקניתהספר יועד ל[[רב|רבנים]] העוסקים בנתינת גיטין, ואכן עד ימינו, גם יצליח – רבנים רבים העוסקים בהלכות גיטין ויהודה לייב שניהם משתווים לסך פ"ב), משתמשים בספר זה.
הספר נדפס לראשונה בוורשה בשנת תרכאת פענוח השם המיוחד, "ח ועליו הסכמות רבנים וגאונים מפורסמים ובהם: הרב רבי ברוך שלום בנו בכורו של אדמוקב נקי"ר ה'צמח צדק', (ולימים צאצאי המחבר והמסכים התחתנו – הלא הם מסביר הרב לוי יצחק והרבנית חנה הורי הרבי)לאוואוט בהקדמה לספר, כי שם הספר [[גימטריה|בגימטריה]] רס"ב וכך גם שמו "אברהם דוד" הוא רס"ב. הרבבנוסף "גטין" בגימטריה שווה ע"ש מספר בהסכמתו כי עבר דרך ניקולייבב, והרב לאוואוט הראה לו את חיבור: כמניין שם אביו "יהודה ליב"ולדעתי דבר גדול ונחוץ עשה(גם ב[[עברית]] תיקנית, גיטין ויהודה לייב שניהם משתווים לסך פ"ב).
הספר נדפס לראשונה ב[[ורשה]] בשנת תרכ"ח ועליו הסכמות רבנים וגאונים מפורסמים בהם: הרב יוסף תומרקין רבה רבי [[ברוך שלום שניאורסון|ברוך שלום]] בנו בכורו של קרמנצאדמו"ר ה'[[צמח צדק]]'וג ומגדולי רבני חב"ד בדור ההוא, כותב (לימים צאצאי המחבר והמסכים - הרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] והרבנית [[חנה שניאורסון|חנה]] הורי הרבי - התחתנו). ר' ברוך שלום מספר בהסכמתו, כי עד עתה היו עורכי הגיטין כמגששים באפילהעבר דרך ניקולייב, בגלל שינויי דינים, וספיקות בנוגע לכתיבת שמות, וכעת יצא ספר אשר יפתור והרב לאוואוט הראה לו את השאלותהחיבור: "ולדעתי דבר גדול ונחוץ עשה".
עוד נתנו הסכמות: הרב דובערוש מייזליש [[יוסף תומרקין]] רבה של וורשה[[קרמנצ'וג]] ומגדולי רבני חב"ד בדור ההוא, הרב יוסף שאול נתנזון רבה של לבוב ובמהדורות הבאות נוספו עוד הסכמות של גדולי הרבנים העוסקים בהלכה למעשהכותב בהסכמתו, כי עד עתה היו עורכי ה[[גט|גיטין]] כמגששים באפילה, בגלל שינויי דינים וספיקות בנוגע לכתיבת שמות, וכעת יצא ספר אשר יפתור את השאלות.
עוד נתנו הסכמות: הרב דובערוש מייזליש רבה של ורשה, הרב יוסף שאול נתנזון רבה של [[לבוב]] ובמהדורות הבאות נוספו עוד הסכמות של גדולי הרבנים העוסקים בהלכה למעשה. הביקוש לספר היה גדול, ואשר על כן הודפס במשך השנים הבאות בשלוש מהדורותנוספות, וכל העותקים אזלו עד מהרה. זמן מה לפני הסתלקותו[[הסתלקות]]ו, העיר [[אדמו"ר הריי"צ]] להנהלת '[[קה"ת]]' בדבר נחיצות הדפסתו מחדש של הדפסת הספר "קב נקי" שאזל מהשוק כבר כמה שנים קודם ספר "קב נקי"מחדש. [[הרבי]] ראה זאת כצוואה, והחל להכין את הספר לדפוס עוד בשנת האבלות של אדמו"ר הריי"צ. תוך כדי הכנה, הוסיף לספר תוספות חשובות, [[מפתחות]], וגם את תולדות ותולדות המחבר. הספר יצא לאור כמה ימים לפני י' שבט תשי"א, וגם מהדורה זו אזלה מהשוק, ומאז . מאז הודפס הספר בעוד כמה מהדורות.
==מהדורות הספר==
*[[תרכ"ח]], ווארשא.
*[[תרמ"ה]], [[דפוס ווילנא|ווילנא]].
*[[תרע"ד]], פיעטרקוב.
*[[תרצ"ז]], בווארשא.
*[[תשס"ה]], [[כפר חב"ד]].
== קישורים ראו גם== * הרב [[אברהם דוד לאוואוט]]
== קישורים חיצוניים ==*[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=22275&pgnum=1 לקריאת "הספר 'קב נקי" באתר של] [[ספריית חב"ד]' - היברו בוקס].
[[קטגוריה:ביאורים בהלכה]]