*'''שביעי''' - נאמר שכאשר יגיעו בני ישראל לארץ, [[הקב"ה]] יעקור את שבע האומות המתגוררים שם, ועלינו לוודא שאף אחד מהם לא יישאר בארץ. יתירה מכך, אסור על ישראל להתחתן איתם. [[הקב"ה]] אומר כי הוא בחר אותנו להיות לו עם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה. משה מסיים את הפרשה בכך ש[[הקב"ה]] ישמור את הבטחתו לאלו שנאמנים לו ושומרים את מצוותיו.
==בתורת החסידות==
בטעם הדין ש"מגלין רבו עמו" כותב ה[[רמב"ם]]
"וחיי בעלי חכמה ומבקשי' בלא תלמוד תורה
כמיתה חשובין".
ולכאורה צע"ג, הרי לפי זה נמצא, שדין זה נאמר
רק בתלמיד המרגיש ש"בלא תלמוד תורה" חייו
"כמיתה חשובין", אולם מהלשון "תלמיד שגלה"
משמע דקאי על כל סוגי התלמידים.
ויתירה מזה, בגמ'{{הערה|מכות י, א}} למדו מדין זה "מכאן
שלא ישנה אדם לתלמיד שאינו הגון" ומפרש רש"י
"שלא יביאוהו עוונתיו לידי הריגה בשוגג ויגלה,
דאמרינן לקמן שאינו מצוי אלא ברשעים", ונמצא,
ד"תלמיד שגלה" קאי בעיקר על "תלמיד שאינו
הגון" ו"ברשעים", וא"כ איך אפשר לומר על תלמיד
כזה שחייו "בלא ת"ת כמיתה חשובין"?
[[הרבי]] מבאר{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חכ"ט עמ' 33 ואילך}}
שהרמב"ם דייק וכתב "חיי בעלי חכמה ומבקשי'
בלא ת"ת כמיתה חשובין",כלומר, דקאי לא רק על
"בעלי חכמה" – אלו שכבר עכשיו מרגישים שבלי
ת"ת אין חייהם חיים, אלא גם על "מבקשי'" – אלו
שמבקשים ומחפשים להיות בעלי חכמה. וגם עליהם
נאמר דין זה, כי מכיון ש"יגעת ומצאת תאמין"{{הערה|מגילה
ו, ב}}, הרי מובטחים מבקשי ומחפשי החכמה שסוף
סוף יגיעו להיות "בעלי חכמה". ועל כן "בכח"
נחשבים הם כבר עתה כ"בעלי חכמה" שחייהם "בלא
ת"ת כמיתה חשובין".
ונמצא, שדין זה כולל גם תלמידים שאינם הגונים,
שכן כל תלמיד, גם אם אינו עדיין "בעל חכמה", הוא
בבחינת "מבקשי'" עכ"פ, שהרי אם לא כן, לא הי'
מתקבל כתלמיד כלל. ואם "מבקש" חכמה הוא, הרי
הוא נחשב כבר עתה כ"בעל חכמה", ובכלל דין זה
הוא.
==קישורים חיצונים==