שינויים

{{חגים וזמנים}}'''שושן פורים''' הוא חג החל ב[[ט"ו אדרבאדר]], יום בו נחוג חג ה[[פורים]] בעיר [[שושן הבירה]] ובשאר ה[[ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון]], כגון [[ירושלים]] ועוד.

ישנם כמה מאמרי חסידות מיום זה== בתורת החסידות ==הרבי מסביר כי השם שושן מלשון שושנה, כשם ששושנה נותנת ריחה כאשר הקוצים הסובבים אותה דוקרים אותה, כך על ידי קושי השיעבוד מגלה הדבר כוחות נעלמים ביהודים.

[[הרבי מסביר כי השם שושן מלשון שושנה, כשם ששונה נותנת ריחה כאשר הקוצים הסובבים אותה דוקרים אותה, כך ע]] מבאר{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תשי"י קושי השיעבוד מגלה הדבר כוחות נעלמים ביהודיםא]] חלק א' עמ' 323.}} הענין ביום זה:

מבואר ב[[הרביתורה אור]] מבאר<REF>[[תורת מנחם]] [[תשי{{הערה|1=הוספות מגילת אסתר בתחלתו (קטז, ג). וראה גם אוה"א]] חת מגילת אסתר (הוצאת תש"א עמנ) ע' 323רנה.}} ש"שושן" הוא "מלשון שושן עמק איומה{{הערה|1=נוסח הפיוט בתפלת מוסף דיוהכ"פ.}}, שהיא בחינת כשושנה בין החוחים{{הערה|1=שה"ש ב, ב.}}.</REF> הענין ביום זה:

מבואר בתו"א<REF>הוספות מג"א בתחלתו (קטז, ג). וראה גם אוה"ת מג"א (הוצאת תש"נ) ע' רנה.</REF> ש"שושן" הוא "מלשון שושן עמק איומה<REF>נוסח הפיוט בתפלת מוסף דיוהכ"פ.</REF>, שהיא בחינת כשושנה בין החוחים<REF>שה"ש ב, ב.</REF> . . והשושנה השושנה אדומה בעצם, אך ע"י האש, לא על ידי ה[[אש גשמית ח"ו]], אלא אש [[רוחניות|רוחנית דקדושה]] של [[קדושה]], אש דאהבת ד[[אהבת ה']], ששורפת ומכלה את האש דאהבה ד[[אהבה]] זרה דלעו"ז של דברים גשמיים - מתלבנת, - שהוא ענין גילוי בחי' בחינת החסדים, ברוחניות וגם בגשמיות. . והיינו שע"י שעל ידי גלות מדי נתבררו [[נשמה|נשמות ]] ישראל. . ונקראת איומה לשון תוקף להגן עליהם מפני החיצונים". ולא רק "חיצונים" כפשוטו, אלא גם ענינים כאלה שלפי-ערך מעמדו ומצבו ה"ה בבחינת "חוחים".

וגם הכינוי בו היא נקראת, "איומה", היא מלשון תוקף להגן עליהם מפני ה[[חיצונים]]. ולא רק "חיצונים" כפשוטו, אלא גם ענינים כאלה שלפי-ערך מעמדו ומצבו ה"ה בבחינת "חוחים". גם במעמד ומצב זה ישנה הנתינת-כח דפורים – שושן פורים – שענינו "עד דלא ידע", למעלה מטעם ודעת, . שהרי, על פי טעם ודעת אי-אפשר שלא להתפעל מה"בוץ" שבו נמצא הוא והסביבה כולה, כי אם, על ידי היציאה ממציאותו וההתעלות לדרגא שלמעלה מטו"ד, שזהו מטעם ודעת. זהו גם ענין ה"גורל" ({{הערת שוליים|"פור הוא הגורל") .}} שלמעלה מטעם ודעת, וכידוע<REF>{{הערה|1=ראה תו"א מג"א [[תורה אור]] מגילת אסתר צב, ד ואילך. סה"מ ספר המאמרים מלוקט ח"חלק ה ' ס"ע קפט ואילך. וש"נ.</REF> }} שה"גורל" דפורים קשור עם ה"גורל" דיום הכפורים<REF>{{הערה|1=הן הגורל שבימינו, "גורל אחד להוי'", והן הגורל שבשמאלו, "גורל אחד לעזאזל", כמבואר בזהר (ח"ג סב, ב ואילך) שגם השעיר לעזאזל גדלה מעלתו כו', ולא עוד אלא שנאמר בו "יעמד חי לפני הוי'"*, למעלה משם הוי' (ראה אוה"ת אחרי פ, א).</REF>}}, שהוא "כפורים" (בכ"ף הדמיון), כמו פורים<REF>{{הערה|1=תקו"ז תכ"א (נז, ב). וראה תו"א [[תורה אור]] שם צה, סע"ד ואילך. סה"מ ספר המאמרים מלוקט שם (ובהערה 9 שם). ובכ"מ.</REF>}}, ועל אחת כמה וכמה [[פורים ]] עצמו<REF>{{הערה|1=ראה תו"א [[תורה אור]] שם קכא, א. סה"מ ספר המאמרים מלוקט שם. וש"נ.</REF>}}.

{{פורים}}[[קטגוריה:חגים וזמניםפורים]]