אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "אהבה " ב־"אהבה ") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
[[הרבי]] מבאר{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תשי"א]] חלק א' עמ' 323.}} הענין ביום זה: | [[הרבי]] מבאר{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תשי"א]] חלק א' עמ' 323.}} הענין ביום זה: | ||
מבואר ב[[תורה אור]]{{הערה|1=הוספות | מבואר ב[[תורה אור]]{{הערה|1=הוספות מגילת אסתר בתחלתו (קטז, ג). וראה גם אוה"ת מגילת אסתר (הוצאת תש"נ) ע' רנה.}} ש"שושן" הוא "מלשון שושן עמק איומה{{הערה|1=נוסח הפיוט בתפלת מוסף דיוהכ"פ.}}, שהיא בחינת כשושנה בין החוחים{{הערה|1=שה"ש ב, ב.}}. | ||
השושנה אדומה בעצם, אך על ידי ה[[אש]], אש [[רוחניות|רוחנית]] של [[קדושה]], אש ד[[אהבת ה']], ששורפת ומכלה את האש ד[[אהבה]] זרה של דברים גשמיים - מתלבנת, - שהוא ענין גילוי בחינת החסדים, ברוחניות וגם בגשמיות. והיינו שעל ידי גלות מדי נתבררו [[נשמה|נשמות]] ישראל.. | השושנה אדומה בעצם, אך על ידי ה[[אש]], אש [[רוחניות|רוחנית]] של [[קדושה]], אש ד[[אהבת ה']], ששורפת ומכלה את האש ד[[אהבה]] זרה של דברים גשמיים - מתלבנת, - שהוא ענין גילוי בחינת החסדים, ברוחניות וגם בגשמיות. והיינו שעל ידי גלות מדי נתבררו [[נשמה|נשמות]] ישראל.. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
הכינוי בו היא נקראת, "איומה", היא מלשון תוקף להגן עליהם מפני ה[[חיצונים]]. ולא רק "חיצונים" כפשוטו, אלא גם ענינים כאלה שלפי-ערך מעמדו ומצבו ה"ה בבחינת "חוחים". גם במעמד ומצב זה ישנה הנתינת כח דפורים שענינו "עד דלא ידע", למעלה מטעם ודעת. שהרי על פי טעם ודעת אי-אפשר שלא להתפעל מה"בוץ" שבו נמצא הוא והסביבה כולה, כי אם, על ידי היציאה ממציאותו וההתעלות לדרגא שלמעלה מטעם ודעת. | הכינוי בו היא נקראת, "איומה", היא מלשון תוקף להגן עליהם מפני ה[[חיצונים]]. ולא רק "חיצונים" כפשוטו, אלא גם ענינים כאלה שלפי-ערך מעמדו ומצבו ה"ה בבחינת "חוחים". גם במעמד ומצב זה ישנה הנתינת כח דפורים שענינו "עד דלא ידע", למעלה מטעם ודעת. שהרי על פי טעם ודעת אי-אפשר שלא להתפעל מה"בוץ" שבו נמצא הוא והסביבה כולה, כי אם, על ידי היציאה ממציאותו וההתעלות לדרגא שלמעלה מטעם ודעת. | ||
זהו גם ענין ה"גורל"{{הערת שוליים|"פור הוא הגורל".}} שלמעלה מטעם ודעת, וכידוע{{הערה|1=ראה [[תורה אור]] | זהו גם ענין ה"גורל"{{הערת שוליים|"פור הוא הגורל".}} שלמעלה מטעם ודעת, וכידוע{{הערה|1=ראה [[תורה אור]] מגילת אסתר צב, ד ואילך. ספר המאמרים מלוקט חלק ה' ס"ע קפט ואילך. וש"נ.}} שה"גורל" דפורים קשור עם ה"גורל" דיום הכפורים{{הערה|1=הן הגורל שבימינו, "גורל אחד להוי'", והן הגורל שבשמאלו, "גורל אחד לעזאזל", כמבואר בזהר (ח"ג סב, ב ואילך) שגם השעיר לעזאזל גדלה מעלתו כו', ולא עוד אלא שנאמר בו "יעמד חי לפני הוי'"*, למעלה משם הוי' (ראה אוה"ת אחרי פ, א).}}, שהוא "כפורים" (בכ"ף הדמיון), כמו פורים{{הערה|1=תקו"ז תכ"א (נז, ב). וראה [[תורה אור]] שם צה, סע"ד ואילך. ספר המאמרים מלוקט שם (ובהערה 9 שם). ובכ"מ.}}, ועל אחת כמה וכמה [[פורים]] עצמו{{הערה|1=ראה [[תורה אור]] שם קכא, א. ספר המאמרים מלוקט שם. וש"נ.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{פורים}} | {{פורים}} | ||
[[קטגוריה:פורים]] | [[קטגוריה:פורים]] | ||