שינויים

ב[[ספר התניא]]{{הערה|{{קח|תניא ליקוטי אמרים - |פרק ג'}}. ועוד.}} מתייחס [[אדמו"ר הזקן]] אל עשרת כוחות הנפש - שלשת ה[[מוחין]] ושבעת ה[[מידות]] - כאל "מהות ועצמות הנפש".

במקומות רבים בתורת ב[[תורת החסידות ]] מוסבר שעצם הנשמה היא בחינת ה[[יחידה שבנפש]], הנקראת כן על שם שהיא מאוחדת עם [[הקדוש ברוך הוא ]] הנקרא '[[יחיד]]'{{הערה|ראה למשל קונטרס ענינה של [[תורת החסידות ]] סעיף ה'. ובמקומות רבים נוספים.}}. אמנם, במקומות רבים אחרים{{הערה|1=ראה למשל [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31698&st=&pgnum=61&hilite= ספר המאמרים [[תרצ"ו ]] ע' 56], ובמקורות שנסמנו שם.וראה עוד [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/8/4/7&search=%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA תורת מנחם תשי"ג]}} מבואר שגם ה'יחידה' היא דרגה נוספת על עצם הנשמה - על יסוד מאמר [[חז"ל]]{{הערה|בראשית רבה יד, ט. דברים רבה ב, לז.}} "חמשה שמות נקראו '''לה''', נפש רוח נשמה חי' יחידה", היינו, שכל הבחינות (כולל ה'יחידה') אינם אלא "[[שם|שמות]]" לעצם הנשמה.

עצם הנשמה היא מציאותה האמיתית של הנשמה כפי שהיא מאוחדת עם [[הקדוש ברוך הוא ]] (כלשון הזהר{{הערה|ראה זח"ג עג, א.}} "ישראל וקודשא בריך הוא כולא חד"). ולכן, התבטאותו של עצם הנשמה היא לאו דוקא בתנועת ה[[ביטול]] וה[[מסירות נפש]] (הקשורים לבחינת היחידה), אלא בעצם מציאותו של יהודי כמו שהיא{{הערה|ראה באריכות [[דבר מלכות]] ש"פ תולדות תשנ"ב (שיחה הב').}}.

בעומק יותר, מתבטא עצם הנשמה דוקא כאשר יהודי משתוקק להדבק באלוקות גם במצב רגיל, ללא הניסיון של מסירות נפש. ולכן, רצונו הוא לא להסתפק בגילויים של [[גן עדן]] או [[עולם הבא]] אלא הוא חפץ בגילוי ה[[עצמות]]{{הערה|כפתגם [[אדמו"ר הזקן ]] (הובא בשרש מצות התפלה התפילה להצ"צ פ"מ - קלח, סע"א) "אינני חפץ במאומה, אינני רוצה את הגן עדן שלך, אינני רוצה את העולם הבא שלך, אני רוצה רק אותך בעצמך". ופתגם זה מהווה הוראה לכל יהודי, כמבואר במאמר הנ"ל סעיף ט.}}. ולכן, גם כאשר ישנה הרחבה בגשמיות וברוחניות, הוא שבור ומזועזע מכך שנמצאים עדיין ב[[גלות]] והוא [[עד מתי|דורש]] את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה|שם סעיף ט-י.}}.

{{הערות שוליים|}}[[קטגוריה:נפשאלוקית]]