מעלי קבצים, highauser
8,609
עריכות
שינויים
מ
עם זאת, ==היתר עגונה==תמיד חיפשו [[חז"ל ]] ואחריהם רבותינו הראשונים והאחרונים כל צטדקי פתח היתר להתיר עגונות , מחמת החשיבות הגדולה שהתורה רואה לקידושין ונישואין, עד כדי כך שהתירו . מסיבה זו התירו אפילו [[עדות|עד ]] אחד בלבד שנוגע שמעיד על כךמות הבעל, והסתמכו על כך ש"מתוך חומר שהחמרת עליה בסופה הקלת עליה בתחילתה"{{הערה|גיטין פב, ב.}}, דהיינו שמכיון שהאשה יודעת שאם תנשא באיסור ובעלה יגיע ויתברר שהוא חי יהיו בניה ממזרים ותאסר לבעלה הראשון וגם לאחרון, - לכן סמכו על כך שבוודאי האשה תברר היטב את וודאות הנושא ולא תנשא ללא וודאות מוחלטת.
מקרה אחר של עגינות, הוא כאשר אדם הלך ולא ידוע אם הוא חי, ובינתיים מת אחיו ללא בנים - אם הוא חי, גיסתו צריכה להתייבם אשה עגונה ש[[אדמו"ר הזקן]] באה אל אדמו"ר הזקן. [[אדמו"ר הזקן]] שלחה לר' [[מאיר רפאל'ס]] על ידומנת שיעזור לה למצוא את הבעל האובד. ר' מאיר לא הבין את פשר השליחות, אך אם הוא מת היא פטורה מן היבום הסכים לה להישאר בביתו. מתוקף תפקידו כפרנס העיר נדרש לגשת למשטרה לזהות אסירים יהודיים בלתי מוכרים, וראה ביניהם את בעלה האובד של ה[[עגונה]] (אם אין אחים נוספיםעל-פי סימנים שנתנה לו)ונתפעל ובעקבות מעשה זה ומעשה נוסף נהפך להיות חסיד{{הערה|סיפורי חסידים ע' 144}}.==אדמו"ר הצמח צדק==במיוחד אנו מוצאים בספרי הצמח צדק כי עסק רבות בהיתר עגונות.
הגמרא (כתובות ט:) אומרת שהחיילים בצבאותיו של מסופר{{מקור}}, כי פעם כאשר רבי [[חיים הלברשטאם]] מ[[צאנז]] עבר בסקירה על המכתבים שהגיעו אליו, נטל אחד מהמכתבים והניחו בצד. וביקש מבנו רבי יחזקאל שיזכיר לו להשיב על המכתב לאחר ארוחת הצהרים. לאחר הצהרים נטל את המכתב ואז פסע אנא ואנא ב[[דוד המלךדביקות]] היו נוהגים לכתוב גט לנשותיהם לפני יציאה למלחמהעילאית כשפניו בוערות כגחלי אש ולאחר שהות קצרה התיישב לערוך תשובה בדחילו ורחימו. כששאל אותו בנו לפשר הדבר הסבירו לו כי מכתב זה ערוך אליו מאת [[אדמו"ר הצמח צדק|הרבי מליובאוויטש]] בעל ה"צמח צדק" בענין היתר עגונה ולאשר ידוע לו כי הוא חכם הרזים, שמא ימותו ונשותיהם תשארנה עגונותלכן טרח ביגיעה רבה להשיב לו מכתב שיהיה מכון גם על פי [[תורת הסוד]].
==אדמובשו"ר הזקן==ת צמח צדק{{הערה|חלק א' אבן העזר סימן פו}} יש תשובה אודות עגונה שהתירוה ונשאת, ושוב בא אחד שטען שהוא בעלה ונתן סימנים מובהקים. ונאמר בה כי המכתב הגיע יחד עם דעת "הרה"ג החסיד מצאנז" להתיר, ולאחר [[פלפול]] דוחה הצמח צדק את דעת רבי [[שלמה קלוגר]] שאסר והכריע כדברי הרבי מצאנז להיתר{{הערה|רבינו הקדוש מצאנז (ירושלים תשלו), ע' קסח}}.
אשה עגונה שכמו כן ידוע על [[אדמו"ר הזקןעגונה]] באה אל אדמו"ר הזקןאשר שאלתה התפרסמה בכל בתי הדין והרבנים שבאותו מחוז. רבי [[אדמו"ר הזקן]] שלחה לר' [[מאיר רפאלאהרן מצ'סרנוביל]] על מנת שיעזור לה למצוא את הבעל האובד. ר' מאיר לא הבין את פשר השליחותחכך בדעתו לאסור, אך הסכים לה להישאר בביתו. מתוקף תפקידו כפרנס העיר נדרש לגשת למשטרה לזהות אסירים יהודיים בלתי מוכרים, וראה ביניהם את בעלה האובד של הו[[עגונה]] (על-פי סימנים שנתנה לו) ונתפעל ובעקבות מעשה זה ומעשה נוסף נהפך להיות חסיד{{הערה|סיפורי חסידים ע' 144}}.==אדמו"ר הצמח צדק=====עם הדברי חיים מצאנז===במיוחד אנו מוצאים בספרי הצמח צדק כי עסק רבות בהיתר עגונות. כך למשל מסופר כי פעם כאשר הדברי חיים עבר בסקירה על המכתבים שהגיעו אליו, נטל אחד מהמכתבים והניחו בצד. וביקש מבנו רבי יחזקאל שיזכיר לו להשיב על המכתב לאחר ארוחת הצהרים. לאחר הצהרים נטל את המכתב ואז פסע אנא ואנא ב]] מ[[דביקותליובאוויטש]] עילאית כשפניו בוערות כגחלי אש ולאחר שהות קצרה התיישב לערוך תשובה בדחילו ורחימונטה להתיר. כששאל אותו בנו לפשר הדבר הסבירו לו כי מכתב זה ערוך אליו מאת [[אדמו"ר הצמח צדק|הרבי מליובאוויטש]] בעל השלח מכתב לרבי אהרן מצ'רנוביל בנושא, ושם תיארו "שר העליונים ותחתונים" (בגירסא אחרת "שר התורה"צמח צדק){{הערה|1=מפי אחד מהאדמו" בענין היתר עגונה ולאשר ידוע לו כי הוא חכם הרזים, לכן טרח ביגיעה רבה להשיב לו מכתב שיהיה מכון גם על פי [[תורת הסוד]]רים נכדו של רבי אהרן מצ'רנוביל{{מקור|מי? איפה נדפס?}}}}.
בשו"ת צמח צדק{{הערה|חלק א' אבן העזר סימן פו}} יש תשובה אודות עגונה שהתירוה ונשיאת ושוב בא אחד שטען שהוא בעלה ונתן סימנים מובהקים. ונאמר בה כי המכתב הגיע יחד עם דעת "הרה"ג החסיד מצאנז" להתיר, ולאחר [[פלפול]] דוחה הצמח צדק את דעת רבי [[שלמה קלוגר]] שאסר והכריע כדברי הרבי מצאנז להיתר{{הערה|רבינו הקדוש מצאנז (ירושלים תשלו), ע' קסח}}.
===עם רבי אהרן מטשרנוביל===
כמו כן ידוע על [[עגונה]] אשר שאלתה התפרסמה בכל בתי הדין והרבנים שבאותו מחוז. רבי אהרן מצ'רנביל חכך בדעתו לאסור, ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] מ[[ליובאוויטש]] נטה להתיר. [[אדמו"ר הצמח צדק]] שלח מכתב לרבי אהרן מטשערנאביל, בנושא ושם תיארו "שר העליונים ותחתונים" (בגירסא אחרת{{הערה|1=מפי אחד מהאדמו"רים נכדו של רבי אהרן מצ'רנוביל}} "שר התורה").
===עם רבי לוי יצחק מברדיטשוב===
הגהה
{{לעריכה|בדחיפות, לטפל בסלט הזה!}}
'''עגונה''' הוא כינוי לאישה שבעלה נעדר, ולא ידוע אם הוא חי או מת. כל זמן שלא תגיע עדות על גורלו, לא תוכל האישה להתחתן עם אדם אחר. דיני התרת עגונות נחשבים למסובכים מאוד, כיון שהם נוגעים להתרת אשת איש, ולרוב דנים בהם רק גדולי דור. לפעמים משתמשים חז"ל עם הכינוי "עגונה" גם לאישה גרושה {{מקור}}, או לאישה שבעלה הלך ממנה והשאיר אותה לבדה.
==הדיןאצל רבותינו נשיאנו==עפ===אדמו"י ההלכה, אשת איש אסורה להנשא כל זמן שבעלה חי, אם לא קיבלה ממנו גט. כאשר בעלה נסע למקום רחוק ולא חזר, היא לא יכולה להתחתן עם אחר, שמא הוא חי - אך כעת היא כאלמנה, שהרי אין לה בעל.ר הזקן===
בשו"ת צמח צדק{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/shut/11&search=%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91 יורה דעה סימן כח]}}. ישנה תשובה ששלח רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] לצמח צדק בנוגע להיתר עגונה שהיתה עדות למיתת בעלה המת, כשהסימן היחיד לכך שהגופה היא של בעלה היא צפורן עבה. הצמח צדק מצטרף להיתרו של הרה"ק מברדיטשוב, וקובע כי אם ישנה עדות באיזו אצבע הציפורן העבה, הרי זה דומה למה שאמרו חז"ל כי עדות אודות נקב מסויים במקום מסויים של גט מהוה סימן מספק לבעלות הגט.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אבן העזר]]