947
עריכות
שינויים
←היחס החרדי: הוספת מקור
כן יצאו נגד שימוש במילים קדושות, או בעלות משמעות הלכתית, עבור דברי חולין כמו: המילה "[[חשמל]]" שלאחת הדעות היא כינוי לאחד ממלאכי מעלה, הפכה להיות כינוי לכח האלקטרוני. ישנם הנמנעים מלהשתמש מסיבה זו להשתמש במילה "חשמל" במשמעות זו, אולם [[הרבי]] אינו נמנע מכך{{הערה|ראה ב[[אגרות קודש]] (חלק י"א ע' שנט), מענה לרב ישעיהו אשר זעליג מרגליות מירושלים, המתייחס למסופר בגמרא אודות תינוק שדרש בחשמל ויצאה אש ושרפתו: "במה שכתב אודות התיבה חשמל - שלא להשתמש בה וכו'. הנה צריך עיון גדול היסוד על זה. ומה שמצינו לגמרא חגיגה (ועיין גם-כן בפירוש רש"י יחזקאל א, כז) - הרי שם מדבר בהנוגע לעניין, לא בנוגע להתיבה, ובפרט על-פי המבואר בכמה מקומות בעץ-חיים, ובכלל בספרי הקבלה, שזהו שייך לקליפת נוגה, ועיין בעץ-חיים שער החשמל, ובמאמר כ"ק אדמו"ר הצמח-צדק, נדפס בהוספות לתורה אור". וכך נוהג בפועל - ראה '''לדוגמא''' [[אגרות קודש]] חלק ח' אגרת ב'שמג}}.
כאשר שאלו את [[הרבי הריי"צ]] אודות הלימוד בבית הספר לבנות בתל אביב, ענה כי יש להקפיד על הלימוד באידיש, והוסיף כי ב[[עברית]] אין כל קדושה והיא כשפת הגויים אשר מצפצפים ומלהגים בלשונם, ולמרות שיש בה טומאה שכן נוסדה על ידי פורקי עול, אך גם אינה גרועה משאר שפות של שאר האומות, שגם בהם יש טומאה. כאשר נשאל הרבי שאלה דומה, הורה כי יש לראות האם יש ילדים ספרדיים בכיתה אשר בבתיהם לא מדברים אידיש, וממילא יתקשו בלימודם ועל כן ילמדו בעברית. מצד שני, כותב [[הרבי הריי"צ]] באגרותיו, כי מכיון שהכניסו מילים זרות בשפת העברית, נמצא כי אין זה לשון הקודש, ואין חל עליה האיסור לדבר ב[[לשון הקודש]] דברי חול{{הערה|לקוטי דיבורים חלק ג' דף תיט.}}. בהזדמנות מסויימת{{הערה|בקשר לביטוי המילה "מקרר" בשפות השונות - שיחת ש"פ וישלח תשמ"ה סט"ז, התוועדויות תשמ"ה ח"ב עמוד 806}} ציטט זאת הרבי אך הוסיף ש"אעפ"כ ישנם כו"כ תיבות ששרשם מלשון הקודש" ולכן ניתן להתייחס אליה כ"לשון השייך וקרוב ללשון הקודש".
פעם כאשר כתבו את ה[[ליקוט השבועי]] בעברית, כתב הרבי כי זה {{ציטוטון|לה"ק מוזר}}{{מקור}}.