פתיחת התפריט הראשי
ספר החינוך בהוצאת שי למורא

ספר החינוך הוא ספר המונה ומבאר[1] את כל התרי"ג מצוות על פי מניינו של המחבר, לפי סדר פרשיות התורה.

הספר נכתב בהמשך לחיבוריהם של מוני המצוות, כמו ספר המצוות לרמב"ם, ספר מצוות גדול וספר מצוות קטן. אך בשונה מהם, בעל הספר כתב גם את טעמי המצוות, דיניהם, העונשים המוטלים על העובר על המצוות ופרטים נוספים.

מצויות כמה שיטות בין הראשונים מוני המצוות להגדרת ה"מצוות" בין כל ציוויי התורה. בחיבורו מתבסס ספר החינוך על דעת הרמב"ם בספר המצוות למעט במקומות מסויימים שנוטה לדעת הרמב"ן.

רבותינו נשיאי חב"ד מצטטים ומבארים בתורתם רבות את דברי החינוך. החל מאדמו"ר הצמח צדק שמביאו בספרו דרך מצוותיך[2] עד הרבי שמביאו בשיחות ובאגרות קודש רבות.

מבנה הספרעריכה

אגרת המחברעריכה

כהקדמה לספר מופיעה איגרת בה כותב המחבר שחיבורו מתבסס על הרי"ף הרמב"ם והרמב"ן.

וממשיך, שישנם 369 מצוות הנוהגות בזמן הזה. 270 מהם חייב בהם כל אדם מישראל. 99 מהם אדם יכול להתחייב בהם "בסיבת מעשיו" (המגרש אשתו וכיוצא בזה). חיובם של מצוות אלו תלוי בזמן או במועד. אך ישנם שש מצוות שחיובן תמידי כאמונה בה', מצוות אהבת ה' ויראת ה' וכדומה.

הרבי מצטט באגרותיו פעמים רבות לדברים אלו אודות ששת המצוות שחיובם תמידי, וכותב שקיומם המלא הוא על ידי לימוד תורת החסידות[3].

הקדמת המחברעריכה

בהקדמתו לספרו מבאר המחבר עניינים באמיתות התורה, באחדות ה' ובחשיבות לימוד התורה על מנת לדעת כיצד לקיים את המצוות. בסיום, רומז המחבר את שמו "איש יהודי מבית לוי ברצלוני" וכן מבאר את שם חיבורו "החינוך" "לעורר לב הנער בני והילדים חבריו .. גם כי יזקינו לא יסורו ממנה".

מניין המצוות וביאורםעריכה

בכל מצווה בספר מופיעים:

  • מקור המצווה: הפסוק ממנו נלמדת המצווה, היכן מופיעה בדברי חז"ל ואופן קיומה באופן כללי. חלק זה של ספר החינוך מבוסס על ספר המצוות של הרמב"ם.
  • שורשי המצווה: טעמים לקיום המצווה.
  • פרטי המצווה: דינים נוספים השייכים למצווה.
  • גבולות חלות המצווה: על מי המצווה חלה ומתי - זכרים או גם נקבות, גדולים או גם קטנים, בתקופת בית המקדש או בכל עת ועוד.
  • עונשו של מי שעובר על הציווי, מלקות או עונשים אחרים, על פי עקרונות שמוסברים במצוות אחדות.

המצוות בספר מסודרות לפי סדר הופעתן בפרשיות התורה. המחבר הפריד בכל פרשה בין מצוות העשה למצוות הלא-תעשה, ולפי זה מספר אותן. בדפוסים מאוחרים יותר סדרו את המצוות בתוך כל פרשה לפי סדרן, מבלי להתחשב בהיותן מצוות עשה או לא-תעשה, וכך נוצר מספור שונה, והוא זה שמקובל בימינו.

ז' מצוות דרבנןעריכה

בסיום ספרו מונה ומבאר המחבר את ז' מצוות דרבנן. כמו רבים ממוני המצוות[4].

זהות מחבר הספרעריכה

כאמור, מחבר הספר רמז בהקדמתו את שמו "איש יהודי מבית לוי ברצלוני". בנוסף, בדבריו במצווה שט"ו, יש רמז לכך שכתב פירוש על מסכת ביצה, אך לא נמצא חיבור מעין זה.

בשער של מהדורת הדפוס הראשונה של הספר[5] נכתב שמחברו היה "הרב רבי אהרן זלה"ה". המסורת הרווחת מייחסת את הספר לרבי אהרן הלוי (הרא"ה) מספרד[6].

ואכן בשו"ת צמח צדק מופיע כמה פעמים הלשון "ספר החינוך להרא"ה".

עניינים מהספר המבוארים בתורת החסידותעריכה

  1. במצוה קס"ט מובא עניין ההשגחה פרטית: "לקבוע בנפשותינו כי השגחת השם ברוך הוא פרטית על כל אחד ואחד מבני אדם וכי עיניו פקוחות על כל דרכיהם..".
  2. במצווה כ"א מובא עניין יציאת מצרים ברוחניות שבכל יום: "יסוד גדול ועמוד חזק בתורתנו ובאמונתנו. ועל כן אנו אומרים לעולם בברכותינו ובתפילותינו זכר ליציאת מצרים".

לקריאה נוספתעריכה

  • התעלומה הגדולה, המנהג ללכת בציציות גלויות בדווקא, המבשר תורני פרשת שלח תשפ"ב עמוד 13

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שוליים

  1. "בדרך המוסר" אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק י"ד אגרת ד'תתקנא
  2. במצוות האמנת אלוקות, זכירת מחיית עמלק ועוד
  3. אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ז' אגרת א'תתקב
  4. הרחבה בעניין זה במכתב הרבי לר' ניסן מינדל
  5. דפוס ונציה, רפ"ג
  6. ישנם החולקים על מסורת זו מכמה טעמים.