שינויים

'''נכסה נגלה וחוזר ונגלהונכסה''', הוא מצב מיוחד של כיסוי אחר התגלות ביטוי בו מתארים [[חז"ל]] את אחד מהשלבים בביאת המשיח, כאשר מתכסה המשיח לאחר התגלותו הראשונה, ולאחר מכן תהיה תתרחש ההתגלות נצחיתהמלאה.

==דברי חז"ל==במדרש רבה{{הערה|1=ראה שמות ה, כ. במדבר י"א, ב. רות ה ו.}} מקבילים חז"ל בין [[משה]] הגואל הראשון לבין [[מלך המשיח]] הגואל האחרון, כאשר בדומה לגאולת מצרים בה נעלם הגואל - משה רבנו למשך מספר חודשים, כך הגואל האחרון, יתגלה, יתכסה, ויחזור ויתגלה:{{ציטוט|תוכן=ר' ברכיה בשם ר' לוי: כגואל ראשון כך גואל אחרון, מה הגואל הראשון נגלה וחזר ונכסה מהן.. אף גואל אחרון נגלה להם וחוזר ונכסה מהם.|מקור=רות פרשה ה סימן ו.|מרכאות=כן הלשון ביוצר לפרשת }}[[רש"י]], בפירושו ל[[ספר דניאל]] כותב:{{ציטוט|תוכן="אשרי המחכה וגו'" - ארבעים וחמש שנים נוספים על חשבון העליון שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה וכן מצינו במדרש רות וכן יסד ר' אלעזר הקליר (בסילוק יוצר פרשת החודש: ) ויתכסה מהם וישוב ויתגלהשבועים ששה. והוא כתוב גם ברש|מקור=דניאל י"ב י דניאל יב"ב.|מרכאות=כן}}קיימים מקורות נוספים{{הערה|1=רבינו בחיי שמות ה, כ"ב בסופו. שיר השירים רבה פ"ד וברמב"ן. רות רבה פ"ה. תורת משה שמות ה, כב. ראה אור החמה על הזוהר שמות ז, ב. ויקהל ריב, יבא. ספר הגלגולים פי"ג. ראה גם המשך "בשעה שהקדימו" תער"ב חלק א' ע' תיט-כ. ועוד.}} המעידים על מצב זה של התכסות המשיח קודם התגלותו הסופית.

[[הרמב"ם]] בחיבור [[משנה תורה]] בסוף הלכות מלכים לא מביא פרט זה בפירוש כחלק מסימני מלך המשיח, אך [[הרבי]] מעיר{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&st= סמוך לעלות השחר מתגבר החושך =&pgnum=133&hilite=לקוטי שיחות ח"ט עמוד 105 הערה 74 בשולי הגליון].}} שזה לא מוכיח שהרמב"ם שולל אפשרות זו להלכה, כיוון שמביא כראיה לדמותו וסימניו של משיח מ[[בן כוזיבא]], שהסתתר במערות משך זמן לפני התגלותו.

כתוב בספרים<REF>כלי יקר שמות והרבי מקביל את שתי הופעותיו של מלך המשיח - התגלותו הראשונה שלפני הכיסוי, והתגלותו המושלמת שלאחר הכיסוי - לשני השלבים ההלכתיים שמונה הרמב"ם{{הערה|הלכות מלכים פרק י"אהלכה ד'.</REF> שכאשר חושך הגלות מתגבר סימן הוא לכך שה}}: "[[בחזקת משיח]]" ו"[[משיח ודאי]]"; וכן לשני השלבים בהתגלות משיח המוזכרים במכתב [[גאולהאדמו"ר הרש"ב]] קרובה, {{הערה|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=361&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' ע' שט] ואילך.}}: "בן דוד" ו"שבכל יום סמוך לעלות השחר, החושך מחשיך ביותר מן חשכת הלילה, ואחר כך אור השחר בוקע ועולהדוד"{{הערה|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&st=&pgnum=408&hilite= לקוטי שיחות חלק ט' ע' 381 בהערה].}}.{{להשלים|פיסקא=כן}}

מלכות בית דוד דומה ללבנה==אופן ההתכסות==ממדרשי חז"ל לא ברור איך בדיוק תהיה התכסותו של משיח. האריז"ל{{הערה|ספר הגילגולים פרק י"ג.}} כותב {{ציטוטון|כמו שמצינו במשה רבינו ע"ה, פעמים נגלית ופעמים נסתרת. בדורנו - הדור השביעי לאחרי גילוי אדיר של מלכות בית דוד במשך עשרות שניםשעלה לרקיע בגוף ונפש והיה שם מ' יום, ואחרי שהרבי מודיע לכל העולם כי עומדים אנו על סף הגאולה ומלך כך משיח יזכה לאותה הנשמה ויכיר בעצמו שהוא המשיח כבר התגלה, ומעודד לעיני העולם כולו את ההכרזה על חייו הנצחיים כמלך ... ואחר כך יתגנז המשיח - נראה לעינינו ההיפךבגוף ונפש}}, וביום כמו שעלה משה רבינו אל [[ג' תמוז תשנ"דהר סיני]] נעלם המלך המשיח מעיני עם ישראללקבל את התורה, ואחר כך יתגלה שוב.{{להשלים|פיסקא=כן}}

==זמן ההתכסות= כשם שגואל ראשון נגלה ונכסה וחוזר ונגלה=ישנם כמה דיעות החלוקות לכאורה בהגדרת זמן הכיסוי. במדרש רבה{{הערה|רות ה ו.}} מובא כי זמן הכיסוי יארך ארבעים וחמשה ימים.לדעת [[רש"י]]{{הערה|דניאל פי"ב יב.}} זמן הכיסוי יהיה ארבעים וחמש שנים. אמנם ייתכן כי גם כוונת המדרש היא לשנים. ===

כתוב במדרש רבה<REF>ראה שמו"ר ה, כד. במדבלדעת רבי אלעזר הקליר - לגירסת רש"ר י"א, ג.</REF> שלפני גאולת מצרים נעלם הגואל בדניאל - משה רבנו למדין, כשםשגואל ראשון נגלה ונכסה וחוזר ונגלה, כך גואל אחרון, נגלה ונכסה וחוזר ונגלה. מקורות רבים בנגלה<REF>רבינו בחיי שמות ה, כ"ב בסופו. שיר השירים רבה פ"ד וברמבויתכסה מהם שבועיים ששה"ן. רות רבה פ"ה. תורת משה שמות ה, כב. רש"י דניאל יב, יב. ועוד.</REF> ובנסתר <REF>ראה אור החמה על הזוהר שמות ז, ב. ויקהל ריב, א. ספר הגלגולים פי"ג. וכן יסד ר' אליעזר הקליר בסילוק יוצר פרשת החדש). ראה שהם ארבעים ושתים שנים{{הערה|ניתן גם המשך "בשעה שהקדימו" תער"ב ח"א ע' תיט-כ. ועוד.</REF> מעידים על ניסיון זה בתקופה של טרום ההתגלות הסופית. יש להזכיר גם על דברי חז"ל הידועים<REF>סנהדרין צז, אלפרש ארבעים ושנים ימים.</REF> שמשיח בא בהיסח הדעת}}.

==ניסיון האמונה= הרבי =במדרש{{הערה|במדב"ר יא, ב.}} כי "בתקופת כיסוי ה[[משיח]], כל מי שהוא מאמינו והולך אחריו הוא אוכל שורשי רתמים ועלי מלוחים". ובכתבי האריז"ל{{הערה|"ארבע מאות שקל כסף" ע' רמ"א.}} מובא, כי הניסיון שהיה לבני ישראל בעת שמשה עלה לקבל את הלוחות, כשהשטן הראה להם דמות משה בשמים כאשר [[מלאכים]] מלווים את מיטתו, יחזור על עצמו קודם ביאת המשיח, כאשר המשיח עצמו מרמז על המצב ===יתכסה.

הרבי עצמו, כשבוע לפני כבקשר לשלב זה כתוב אודות ניסיון נוסף: כשבתחילה מתגלה המשיח רק "ז אדר תשנלעדת המייחלים לו"ב<REF>{{הערה|1=אגרות [[דבר מלכותהרמב"ן]] פרשת כי תשא סחלק א' ע' שכ"זב. ההדגשה איננה במקור.</REF> רמז עלמצב זה, וזה לשונו הקדוש: וכן בכתבי ה[[אריז"נעשית ירידה לפי ל]] שעה (על דרך מה שנאמר "רגע קטן עזבתיךג פי"<REF>ישעיה נד, זג.</REF> ובחיצוניות (רק למראה עיניים)}}, בכדי להביא את העליה שלא בערךאך בבוא העת, ולא רק עליה לרגע קטן (כנגד "רגע קטן עזבתיך"), אלא עליהיתגלה לכל ישראל. נצחית שאין אחריה הפסק כלל"ומובא בספרים{{הערה|פסיקתא רבתי לד. עד כאן לשונו הקדוש<REF>וראה דברים נפלאים של }} שבדור הגאולה יהיו [[אדמו"ר האמצעיצדיקים]] בהקדמה ל"ו[[שער האמונהתלמידי חכמים]]שלא יכירו את המשיח מתחילה, ויתנגדו לו. אך לבסוף יתקיים "ואויביו אלביש בשת" - אלו החולקים עליו, והם "מבינים ואומרים בוודאי זה מלך המשיח", "אבל כל המאמין משנה הראשונה כופלים לו שכרו כפלי כפלים".</REF>.

ידוע<REF>שמות לב, א ובפרש==התהליך בדורנו=={{ערך מורחב|נצחיות חייו של הרבי}}בשבת פרשת וירא [[ה'תשנ"י.</REF> שבעת עליית משה רבנו להר סיני לאחרי מתן תורה לקבל את הב]] אמר [[תורההרבי]] ואת הלוחות, הבטיח להם שיחזור לאחר ארבעים יום. ביום הארבעים, התעכב משה מלבוא, והשטן הראה להם דמות משה מת בשמים, בני ישראל כי בדורנו "ישנה לא עמדו בניסיון וחטאו בחטא העגל, רק שבט לוי עמד בניסיוןהמציאות דמשיח אלא גם '''ההתגלות דמשיח'''". מזה מובן שהתהליך של 'נגלה' כבר היה.

בכתבי האריזאף את תקופת "ל<REF>נכסה"ארבע מאות שקל כסף" ערבים מפרשים שהחלה בג' תמוז ה' רמתשנ"א.</REF> מובאד, כי ניסיון זה יחזור על עצמו קודם ביאת מאז איננו זוכים לשמוע ולראות את [[הרבי מלך המשיח, כאשר המלך המשיח עצמו יתעלם. ונאמר במדרש<REF>במדבשליט"ר יא, גא]].</REF> כי "בתקופת כיסוי המשיח, כל מי שמאמינו אוכל גחלי רתמים ושרשי מלוחים"!

כמו כן כתוב אודות ניסיון נוסף==קישורים חיצוניים==*[https: בתחילה מתגלה המשיח רק "לעדת המייחלים לו"<REF>אגרות הרמב"ן ח"א ע' שכ"ב//www.merkazato. וכן בכתבי ה[[אריז"ל]] שעה"ג פי"גco.<il/REF>, אך בבוא העת, מתגלה לכל ישראל. ומובא בספרים שבדור הגאולה יהיו משיח-וגאולה/ מה המקור לכך שמשיח לא יתגלה לכולם בשווה בתחילה?] הרב [[צדיקיםשלום דובער וולפא]] ותלמידי חכמים שלא יכירו את המשיח מתחילה, ויתנגדו לו. כך היה במלכות בית דוד שגדולי ישראל לא הלכו מתחילה עם המלך שבחר ה', כך גם היו התנגדויות לגדולי ישראל רבים, החל ממשה רבינו שקרח ועדתו מגדולי האומה חלקו עליו, והמשך בבאתר [[רמבמרכז את"םה בארץ הקודש]] ובנשיאי החסידות *[http://old2.ih.chabad. אך לבסוף יתקיים "ואויביו אלביש בשת"- אלו החולקים עליוinfo/#!g=1&url=article&id=69700 משיח נגלה ונכסה וחוזר ונגלה], והם "מבינים ואומרים בודאי זה מלך המשיח", "אבל כל המאמין משנה הראשונה כופלים לו שכרו כפלי כפלים".לקט מקורות באתר {{אינפו}}

ומעניין לציין שבשיחת ג' תמוז ה'תנש"א, שנקבע ל'[[דבר מלכות]]' ליום ג' תמוז מעיר הרבי, כי ג' תמוז הוא אחד מהארבעים יום הראשונים שמשה רבנו היה בהר! ולא במקרה "ג' תמוז" עולה בגימטריא בדיוק "נכסה וחוזר ונגלה", עובדה המראה בהשגחה פרטית כי זהו בדיוק השלב עליו דיברו חז"ל. כן בהשגחה פרטית "ג' תמוז" בגימטריא "עוד משיח חי"!<REF>כ"ז מתוך [[יחי המלך המשיח (קובץ)]].</REF> == זמן הכיסוי ראו גם==בנוגע למשך זמן הכיסוי ישנם כמה דיעות.  דעת רש"י בדניאל פי"ב, יב, שזמן הכיסוי יהיה ארבעים וחמש שנים. במדרש רות (ה, ו) מובא כי זמן הכיסוי יהיה ארבעים וחמש יום.  ומאידך ביוצרות לפרשת החודש כתוב - לגירסת רש"י בדניאל - "ויתכסה מהם שבועיים ששה", שזה ארבעים ושתים, - ולגירסה המצויה בידינו "ויתכסה מהם שבועיים שבעה", שזה ארבעים ותשע. אם כי יש לומר שזה אין זה סתירה לשיטת רש"י, שכן אין הפייט מזכיר את מספר המדויק של השנים אלא את מספר השבועות - שבעיים, ולכן אומר "ששה" (42) או "שבעה" (49) שאלו המספרים הקרובים לכך. ביוצרות גם לא כתוב אם מדובר בשנים - כדעת רש"י, או בימים - כדעת המדרש. גם בנוגע לזמן הכיסוי בשלבי ביאת המשיח אינו ברור: בכתוב בדניאל, משם מביא רש"י את ראיותו לכיסוי, משמע שזה יהיה לאחר חידוש קרבן התמיד, - אם כי אין מוכח שזה יהיה לאחר חורבן בית המקדש, שכן ניתן להקריב על המזבח גם בזמן שאין בית המקדש קיים, כמובא ברמב"ם. ביוצרות לפרשת החודש משמע לפי סדר היוצרות, שזה יהיה לאחר תחיית המתים "ויקיצו כל נרדמים", ורק אח"כ "ויתכסה מהם שבועיים שבעה". אך יש לציין את דברי הרמב"ם שהם יסוד הדברים בנוגע לביאת המשיח, וזה לשונו<REF>* [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=15021 פרק י"ב הלי"ב מהלכות מלכים]</REF> בנוגע לפרטי ביאת משיח: וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו. שדברים סתומין הן אצל הנביאים. גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו. אלא לפי הכרע הפסוקים. ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו.  ועל כל פנים אין סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת, ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות. ולא יאריך במדרשות האמורים בענינים אלו וכיוצא בהן. ולא ישימם עיקר. שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה. וכן לא יחשב הקצין. אמרו חכמים תפח רוחם של מחשבי הקצים. אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר כמו שבארנו. == מהות הכיסוי ==הכיסוי, הוא מצב שלא מבואר בפירוש מהותו. אחד מהפירושים לכך, הוא מצב בו נראה כביכול מלך המשיח מת. מצבים דומים נשנו בהסטוריה של כלל ישראל פעמים מספר, כאשר למראה העינים נראה הדבר כאילו מת, ובאמת לא מת אלא "סבורים היו שמת". 1. '''יעקב אבינו''': בגמרא<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=10&daf=5b&format=pdf תענית ה, ב.]</REF> אמר רבי יוחנן יעקב אבינו לא מת אמר לו: וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא? אמר לו: מקרא אני דורש. ופרש"י: לא מת. אלא חי הוא לעולם: מקרא אני דורש. '''והאי דחנטו חנטיא - סבורים היו שמת!'''  ישנם "עמי הארץ" שלומדים את פירוש הגמרא לפי המשך הגמרא, שכתוב שם "מקיש הוא לזרעו מה זרעו בחיים אף הוא בחיים". דהיינו שמהות נצחיות חייו הנצחיים הם על ידי המשך של "זרעו בחיים", שעל ידי זה כאילו לא מת... אך לדאבונם '''אף אחד מהראשונים''' לא לומד שיעקב אבינו מת כפשוטו, אלא כולם כאחד מפרשים את חיותו הנצחית, עיין ברמב"ן<REF>פרשת ויחי.</REF> וברבינו בחיי<REF>שם.</REF> שמסביר כי יעקב אבינו עבר לגוף אחר, לבוש דק, ובו נחשב לחי עלי אדמות, כמו רבינו הקדוש. 2.'''משה רבינו''', כאשר עלה השמימה לקבל את התורה, בא השטן ביום הארבעים, ערבב את העולם והראה להם לישראל כמין דמות משה מת.<REF> [[מסכת שבת]] פט, א. רש"י שמות לב, א. וראה עוד במ"ר שמות פ׳ מא פסקא י׳ (ובדפוסי ווילנא פסקא ז׳).</REF> לבסוף אלו שכפרו במשה ועבדו את העגל נידונו בארבע מיתות, ואלו שהמתינו בסבלנות הם [[שבט לוי]], אשר זכו להם ולזרעם עד עולם. 3. '''רבינו הקדוש''', אשר גם לאחר מיתתו עדיין נחשב כחי בעולם הזה, עד שיכול היה להוציא את בני ביתו ידי חובת קידוש. <REF>[[כתובותהרבי]] קג, א. ועיין ברמב"ן וברבינו בחיי פרשת ויחי שם שביארו הענין.</REF> מצב זה הוא המצב בו מלך המשיח "נתכסה". אך לבסוף - "חוזר ונתגלה".