על פי תורתנו הקדושה צפוי מראש '''נגלה וחוזר ונכסה''', הוא כינוי לאחד השלבים בביאת המשיח המתאר מצב ניסיון שבו [[מלך מיוחד בו מתכסה המשיח]] יתכסה מבני ישראל לאחר התגלותו הראשונה, ולאחר מכן תתרחש ההתגלות המלאה.
כתוב בספרים<REF>כלי יקר ==המקור לשלב הכיסוי==המקור המוקדם ביותר המזכיר שלב של כיסוי אצל המשיח הוא המדרש רבה{{הערה|1=ראה שמות ה, כ. במדבר י"א, ב. רות ה ו.}} המקביל בין משה הגואל הראשון לבין משיח הגואל האחרון, כשבדומה לגאולת מצרים בה נעלם הגואל - משה רבנו למשך מספר חודשים, כך הגואל האחרון, יתגלה, יתכסה, ויחזור ויתגלה: {{ציטוט|תוכן=ר' ברכיה בשם ר' לוי: כגואל ראשון כך גואל אחרון, אמה הגואל הראשון [[נגלה]] וחזר ונכסה מהן..</REF> שכאשר חושך הגלות מתגבר סימן הוא לכך שהאף גואל אחרון [[גאולהנגלה]] קרובהלהם וחוזר ונכסה מהם.|מקור=רות פרשה ה סימן ו.|מרכאות=כן}}גם רש"י, בפירושו לדניאל כותב: {{ציטוט|תוכן="שבכל יום סמוך לעלות השחראשרי המחכה וגו'" - ארבעים וחמש שנים נוספים על חשבון העליון שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה וכן מצינו במדרש רות וכן יסד ר' אלעזר הקליר (בסילוק יוצר פרשת החודש) ויתכסה מהם שבועים ששה.|מקור=דניאל י"ב י"ב.|מרכאות=כן}}קיימים מקורות נוספים{{הערה|1=רבינו בחיי שמות ה, החושך מחשיך ביותר מן חשכת הלילהכ"ב בסופו. שיר השירים רבה פ"ד וברמב"ן. רות רבה פ"ה. תורת משה שמות ה, ואחר כך כב. ראה אור השחר בוקע ועולההחמה על הזוהר שמות ז, ב. ויקהל ריב, א. ספר הגלגולים פי"ג. ראה גם המשך "בשעה שהקדימו"תער"ב חלק א' ע' תיט-כ. ועוד.}} המעידים על מצב זה של כיסוי שיארע קודם ההתגלות הסופית.
מלכות בית דוד דומה ללבנה, פעמים נגלית ופעמים נסתרת. בדורנו הרבי מקשר את שני הפעמים שבהם יופיע משיח - הדור השביעי לאחרי גילוי אדיר של מלכות בית דוד במשך עשרות שניםהתגלותו הראשונה שלפני הכיסוי, ואחרי שהרבי מודיע לכל העולם כי עומדים אנו על סף הגאולה ומלך המשיח כבר התגלה, ומעודד לעיני העולם כולו את ההכרזה על חייו הנצחיים כמלך המשיח והתגלותו המושלמת שלאחר הכיסוי - נראה לעינינו ההיפך, וביום לשני השלבים ההלכתיים שמזכיר הרמב"ם{{הערה|הלכות מלכים פרק י"א הלכה ד'.}}: "[[בחזקת משיח]]" ו"[[משיח ודאי]]"; וכן לשני השלבים בהתגלות משיח המוזכרים במכתב [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|1=[גhttp://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=361&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' ע' תמוז תשנשט] ואילך.}}: "בן דוד" ו"דוד"ד{{הערה|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&st=&pgnum=408&hilite= לקוטי שיחות חלק ט' ע' 381 בהערה]] נעלם המלך המשיח מעיני עם ישראל.}}.
כתוב בחז"ל<REF>ראה שמו"ר ה, כד. במדב"ר י"א, ג.</REF> שלפני גאולת מצרים נעלם הגואל - משה רבנו למדין, כשם==אופן הכיסוי==שגואל ראשון נגלה ונכסה וחוזר ונגלה, כך גואל אחרון, נגלה ונכסה וחוזר ונגלהמהמקורות לא ברור איך יהיה בדיוק הכיסוי. מקורות רבים בנגלה<REF>רבינו בחיי שמות ה, כמדברי האריז"ב בסופו. שיר השירים רבה פ"ד וברמב"ן. רות רבה פ"ה. תורת משה שמות ה, כב. רש"י דניאל יב, יב. ועוד.</REF> ובנסתר <REF>ראה אור החמה על הזוהר שמות ז, ב. ויקהל ריב, א. ל{{הערה|ספר הגלגולים פי"ג. וכן יסד ר' אליעזר הקליר בסילוק יוצר פרשת החדש). ראה גם המשך "בשעה שהקדימו" תער"ב ח"א ע' תיט-הגילגולים כ?. ועוד}} משמע כי המשיח יכנס בתוך מעין ענן.</REF> מעידים על ניסיון זה בתקופה של טרום ההתגלות הסופית. יש להזכיר גם על דברי חז"ל הידועים<REF>סנהדרין צזבמקום אחר מתואר הכיסוי, א.</REF> שמשיח בא בהיסח הדעתכמצב בו כביכול מת המשיח{{מקור}}.
הרבי עצמו, כשבוע לפני כ"ז אדר תשנ"ב<REF>דבר מלכות פרשת כי תשא ס"ז==זמן הכיסוי==ישנם כמה דיעות החלוקות לכאורה בהגדרת זמן הכיסוי. ההדגשה איננה במקורבמדרש רבה{{הערה|רות ה ו.</REF> רמז עלמצב זה, וזה לשונו הקדוש: "נעשית ירידה לפי שעה (על דרך מה שנאמר "רגע קטן עזבתיך"<REF>ישעי' נד, ז}} מובא כי זמן הכיסוי יארך ארבעים וחמשה ימים.</REF> ובחיצוניות (רק למראה עיניים), בכדי להביא את העליה שלא בערך, ולא רק עליה לרגע קטן (כנגד לדעת רש"רגע קטן עזבתיךי{{הערה|דניאל פי"), אלא עליהב יב. נצחית שאין אחריה הפסק כלל"}} זמן הכיסוי יהיה ארבעים וחמש שנים. עד כאן לשונו הקדוש<REF>וראה דברים נפלאים של [[אדמו"ר האמצעי]] בהקדמה ל"[[שער האמונה]]"אמנם יתכן כי גם כוונת המדרש היא לשנים.</REF>
ידוע<REF>שמות לב, א ובפרשלדעת ר' אלעזר הקליר - לגירסת [[רש"י.</REF> שבעת עליית משה רבנו להר סיני לאחרי מתן תורה לקבל את ה[[תורה]] ואת הלוחותבדניאל - "ויתכסה מהם שבועיים ששה", הבטיח להם שיחזור לאחר שזה ארבעים יוםושתים, כשלא ברור אם הכוונה לימים או לשנים. ביום הארבעיםולגירסה המצויה בידינו{{מקור}} "ויתכסה מהם שבועיים שבעה", התעכב משה מלבוא, והשטן הראה להם דמות משה מת בשמים, בני ישראל לא עמדו בניסיון וחטאו בחטא העגל, רק שבט לוי עמד בניסיוןשזה ארבעים ותשע.
בכתבי ==ניסיון האמונה==במדרש{{הערה|במדב"ר יא, ב.}} כי "בתקופת כיסוי המשיח, כל מי שהוא מאמינו והולך אחריו הוא אוכל שורשי רתמים ועלי מלוחים". ובכתבי האריז"ל<REF>{{הערה|"ארבע מאות שקל כסף" ע' רמ"א.</REF> }} מובא, כי ניסיון זה הניסיון שהיה לבני ישראל בעת שמשה עלה לקבל את הלוחות, כשהשטן הראה להם דמות משה בשמים כאשר [[מלאכים]] מלווים את מיטתו, יחזור על עצמו קודם ביאת המשיח, כאשר המלך המשיח עצמו יתעלםיתכסה. ונאמר במדרש<REF>במדב"ר יא, ג.</REF> כי "בתקופת כיסוי המשיח, כל מי שמאמינו אוכל גחלי רתמים ושרשי מלוחים"!
כמו כן בקשר לשלב זה כתוב אודות ניסיון נוסף: בתחילה כשבתחילה מתגלה המשיח רק "לעדת המייחלים לו"<REF>{{הערה|1=אגרות [[הרמב"ן ח"]] חלק א ' ע' שכ"ב. וכן בכתבי האריזה[[אריז"ל ]] שעה"ג פי"ג.</REF>}}, אך בבוא העת, מתגלה יתגלה לכל ישראל. ומובא בספרים {{הערה|פסיקתא רבתי לד}} שבדור הגאולה יהיו [[צדיקים]] ותלמידי חכמים שלא יכירו את המשיח מתחילה, ויתנגדו לו. כך היה במלכות בית דוד שגדולי ישראל לא הלכו מתחילה עם המלך שבחר ה', כך גם היו התנגדויות לגדולי ישראל רבים, החל ממשה רבינו שקרח ועדתו מגדולי האומה חלקו עליו, והמשך ב[[רמב"ם]] ובנשיאי החסידות . אך לבסוף יתקיים "ואויביו אלביש בשת"- אלו החולקים עליו, והם "מבינים ואומרים בודאי זה מלך המשיח", "אבל כל המאמין משנה הראשונה כופלים לו שכרו כפלי כפלים".
ומעניין לציין שבשיחת ג' תמוז ה'תנש"א, שנקבע ל'==ראו גם==* [[דבר מלכות]]' ליום ג' תמוז מעיר נצחיות חייו של הרבי, כי ג' תמוז הוא אחד מהארבעים יום הראשונים שמשה רבנו היה בהר! ולא במקרה "ג' תמוז" עולה בגימטריא בדיוק "נכסה וחוזר ונגלה", עובדה המראה בהשגחה פרטית כי זהו בדיוק השלב עליו דיברו חז"ל. כן בהשגחה פרטית "ג' תמוז" בגימטריא "עוד משיח חי"!<REF>כ"ז מתוך [[יחי המלך המשיח (קובץ)]].</REF>
== מהות הכיסוי ==הכיסוי, הוא מצב בו נראה כביכול מלך המשיח מת. מצבים דומים נשנו בהסטוריה של כלל ישראל פעמים מספר, כאשר למראה העינים נראה הדבר כאילו מת, ובאמת לא מת אלא "סבורים היו שמת". 1. '''יעקב אבינו''': בגמרא<REF>תענית ה ב:</REF>אמר רבי יוחנן יעקב אבינו לא מת אמר לו: וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא? אמר לו: מקרא אני דורש. ופרש"י: לא מת. אלא חי הוא לעולם: מקרא אני דורש. '''והאי דחנטו חנטיא - סבורים היו שמת!''' ישנם "עמי הארץ" שלומדים את פירוש הגמרא לפי המשך הגמרא, שכתוב שם "מקיש הוא לזרעו מה זרעו בחיים אף הוא בחיים". דהיינו שמהות חייו הנצחיים הם על ידי המשך של "זרעו בחיים", שעל ידי זה כאילו לא מת...{{הערות שוליים}}
אך לדאבונם '''אף אחד מהראשונים''' לא לומד שיעקב אבינו מת כפשוטו, אלא כולם כאחד מפרשים את חיותו הנצחית, עיין ברמב"ן<REF>פרשת ויחי.</REF> וברבינו בחיי<REF>שם.</REF> שמסביר כי יעקב אבינו עבר לגוף אחר, לבוש דק, ובו נחשב לחי עלי אדמות, כמו רבינו הקדוש.{{תבנית:גאולה ומשיח}}
2.'''משה רבינו''', כאשר עלה השמימה לקבל את התורה, בא השטן ביום הארבעים, ערבב את העולם והראה להם לישראל כמין דמות משה מת. לבסוף אלו שכפרו במשה ועבדו את העגל נידונו בארבע מיתות, ואלו שהמתינו בסבלנות הם שבט לוי, אשר זכו להם ולזרעם עד עולם. 3. '''רבינו הקדוש''', אשר גם לאחר מיתתו עדיין נחשב כחי בעולם הזה, עד שיכול היה להוציא את בני ביתו ידי חובת קידוש. מצב זה הוא המצב בו [[קטגוריה:התגלות מלך המשיח "נתכסה". אך לבסוף - "חוזר ונתגלה". {{הערות שוליים}}]]
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]
[[קטגוריה:מלך המשיח]]