פתיחת התפריט הראשי

רבי משה בן יצחק מבוטרֶל (ה'ק"ן – ה'ר לערך) היה מחכמי תורת הקבלה שפעל בצנטירל שבספרד בתקופת הראשונים ונודע בעיקר בשל הפירוש שחיבר על ספר יצירה.

קורות חייועריכה

נולד לרב יצחק מבוטרֶל בצנטירל שבספרד.

על פי עדותו בספריו, למד תורה אצל רבו 'רבי יעקב ספרדי'.

כבר בגיל צעיר נחשב לגאון ושנון, ונמנה על משתתפי 'ויכוח טורטוסה', זאת בשעה שהיה אז בגיל 23 בלבד.

נמנה על הבולטים שבין מקובלי ספרד, ולפי טענת חלק מהחוקרים, היו אף מגדולי ישראל שסברו כי הוא ראוי להיות משיח, דוגמת ר' חסדאי קרשקש.

חיבר פירוש על ספר יצירה שהפך לאחד מהפירושים החשובים ביותר עליו, וכן כתב חיבורים נוספים בתחומים אחרים, ביניהם תשובות הלכתיות (והוא אף שיגר מכתב לכל הרבנים בסביבתו שישלחו אליו כל שאלה וספק שיש להם בהלכה והוא יכריע עבורם[1]), כאשר חלק מהם נותרו עד היום בכתב יד, וחלקם התפרסמו לאורך השנים בבימות מחקריות שונות.

לאורך השנים, היו מגדולי ישראל שערערו עליו, דוגמת היעב"ץ[2], שתקף בחריפות את יחסו החיובי של רבי משה לאריסטו, וכתב על פירושו "שהשתטה בו מאד . . בושני מדבריו", אך עם זאת, פירושו התקבל בכל תפוצות ישראל, ובכתבי רבותינו נשיאינו פזורות מובאות רבות מדבריו[3].

את פירושו לספר יצירה חיבר בשנת ה'קס"ט[4] והוא נדפס לראשונה בצירוף לספר יצירה עצמו במנטובה בשנת ה'שכ"ב.

נפטר לערך בשנת ה'ר, בהיותו כבן חמישים בלבד.

משפחתועריכה

בנו היה רבי ליאון בוטרֶל. נכדו, היה רבי משה בוטרל הרופא.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שוליים

  1. "האדנא אנא משדרנא לכל רבניא דישראל להחזיק בתורת משה, גולת האריאל, מצד חכמתנו המפורסמת הרמה והנשגבה, שהבורא יתברך נתנה לנו מצד אהבה. אנחנו גוזרים את כל אחי הרבנים שבכל עיר ועיר, לשלוח אל כבודנו כל הספיקות שהם מסופקים, כי יש לאל ידנו להתיר כל ספק ממעמקים, ואי לא עבדי הכי אנא מזמנא להו קמי קודשא בריך הוא ליום דינא אשר ארזים לא עממוהו. אני הוא היושב על כסא ההוראות למופת ולאות, המפורסם ברבנים זה כמה שנים, והוא באחד המיוחד מסנהדרי גדולה העומדת בלשכת הגזית במקדש הקדוש והמקודש, החסיד שבחסידים, כבר נשלמו לו עשרה נסיונות, ליה אנחנו מודים, ראש תוכני ישראל וגאולת אריאל, משפטיו אמת לגדולי אומות העולם, מי הקשה וישלם. משה בוניאק [=בן יצחק] בוטריל" (תקופת הגאונים וספרותה, עמוד שכ"ד).
  2. מור וקציעה סימן רכד.
  3. מלבד הפניות רבות לדבריו הפזורות בהערות לספרי חסידות, בכמה מקומות מציין אליו הרבי בעצמו, ראו לדוגמא אגרות קודש חלק כ"ב אגרת ח'שלב (אודות הרמב"ם כמקובל), לקוטי שיחות חלק ל' שיחה א' לפרשת בראשית, לקוטי שיחות חלק כ"א שיחה א' לפרשת תרומה, הוספות ללקוטי שיחות חלק כ' עמ' 594, ועוד.
  4. כפי שהוא מעיד בעצמו בפירוש שכתב, פרק א', ז.