שינויים

ששה שבועות התגורר [[אדמו"ר הריי"צ]] במלחובקה. היו אלו ימים של דוחק ולחץ. הרבי ידע כי עוקבים אחריו ודורשים את צעדיו כל העת. זו היתה הייתה הסיבה שעל החסידים נאסר מלהגיע לרבי ששהה במקום רק עם הרבנית ועם בתו הצעירה, וכן ה[[חסיד]] הרב [[יעקב מסקאליק]]-זוראוויצער, ששימש כמזכירו.

בשנים האחרונות התגלה כי [[הרבי]] ביקר את [[הרבי הריי"צ]] במהלך שהותו במלחובקה. את השהות במלחובקה מונה [[אדמו"ר הריי"צ]] כחלק מגלותו: "שמונה עשר וחצי יום ישבתי במאסר, עשרה ימים בגלות [[קאסטראמאקוסטרמה]], וששה שבועות בגלות מלחובקה, אשר רק שם יכולתי לישב", הוא כותב לאחר שיצא מ[[ברית המועצות]].

כמה שנים לאחר מכן התיישבה במלחובקה קבוצת חסידים שביקשו להתרחק מהערים הגדולות, שם היתה הייתה סכנה גדולה יותר מצד אנשי המשטרה החשאית. הם קיוו כי במקום שקט ורחוק מהעין כמו פרבר זה, יונח להם.

בשנת [[תרצ"ב]] נפתח במלחובקה פתח יהודי בשם אסתרמן - לאחר שקיבל סירוב לזה על ידי השלטונות - [[בית כנסת ]] חב"די. מאחורי פתיחת בית הכנסת עומדת מסירות נפשו של יהודי בשם אסתרמן. הלה הגיע לשלטונות תוך סיכון עצמי, ותבע להקים במלחובקה בית כנסת. השלטונות סירבו לאשר, והוא החליט לעשות זאת על דעת עצמו. בית הכנסת הוקם בצריף שהיה בשטחו הפרטי. בשל "עבירה" זו היהודי הוצא להורג על ידי השלטונות. למרות זאתבשל כך, אולם בית הכנסת לא נסגר, וממשיך והמשיך לעמוד על תילו עד עצם היום הזהלשריפתו בשנת תשס"ה.

רבים מגדולי החסידים מצאו במלחובקה מקום מקלט. בין החסידים הנכבדים שהתגוררו שם היו: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[משה לייב גינזבורג]] (חתנו של [[אדמו"ר המהר"ש]]), הרב [[שמואל לייב לוין]] שהיה ‘'[[חוזר]]' אצל [[אדמו"ר הרש"ב]], הרב [[אברהם דרייזין(מאיור)]] ממנהלי ישיבת ‘תומכי [[תומכי תמימים']], ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], ה[[משפיע]] הרב [[ניסן נמנוב]], הרב [[יהושע נימוטין]], הרב [[חיים זלמן קוזלינר]] ועוד גדולים וטובים.

במקום היו חיים חסידיים תוססים. תפילות במניין חסידי, שיעורי חסידות, התוועדויות ביומא דפגרא, ‘חדרים'חדרים' לילדים, ועוד. שמע המקום עבר מפה לאוזן, ואל המקום הזה היו מגיעים לבקר חסידים מכל רחבי ברית המועצות, בהם גם החסיד הנודע הרב [[אלחנן מרוזוב]]. הללו היו מגיעים למוסקבה ל[[מוסקבה]] כדי לנסות להשיג רשיונות הגירה, ועד שהיו מקבלים את האישורים (או את הסירובים) היו ממתינים במלחובקה, כדי שלא להתפס ללא רשיון שהייה ברחובות מוסקבה.

לצד החיים החסידיים, הוקם גם סניף של [[תומכי תמימים מלחובקה|סניף של תומכי תמימים]] במשך שנתיים ימים. הסניפים השונים שהיו בברית המועצות נרדפו ונסגרו, בעוד שהתלמידים גורשו ומגידי השיעורים נאסרו והוגלו.

במשך קיץ [[תרצ"ה]] נעצרו חסידים רבים ונשלחו לארץ גזירה. הישיבה נסגרה, ופחד גדול נפל על החסידים בפרבר התוסס, שעד אז כמעט ולא בוצעו בו מאסרים. כעת החל גל של מאסרים המוניים. בשעה מסויימת בלילה היו אנשי [[המשטרה החשאית ]] מגיעים לביתם של חסידים רבים, וכולם היו נאסרים בבת אחת כדי שלא תהיה לאחרים האפשרות לברוח על נפשם.

מוסר זה העביר לאנשי [[המשטרה החשאית ]] את האינפורמציה כי במלחובקה שוקקים חיים חסידיים תוססים. בעקבות זאת החלו מעקבים רבים.

בחודש [[אלול]] באותה שנה הצליחו אנשי [[המשטרה החשאית ]] לשים את ידם על כמה מחסידי מלחובקה. חלק אחר הצליח בניסים גדולים לחמוק מתחת לאפם של אנשי המשטרה החשאית. בין הנמלטים היה הרב אברהם דרייזין, שניהל באותם ימים את רשת ישיבות ‘תומכי 'תומכי תמימים' בברית המועצות והיה מבוקש מספר אחת. הקלגסים לא ויתרו עליו כל כך בקלות, והחלו מעקבים נמרצים. פעם אחר פעם ניצל בנס ממלאכי חבלה אלו.

בגל המעצרים שנערך בחודש ב[[חודש אלול ]] נעצרו שישה חסידים: הרב [[יעקב מסקאליק]], הרב [[מאיר אבצן]], הרב [[אבא לוין]], הרב [[יצחק גולדין]], הת' [[שלמה מטוסוב]], הרב [[חיים אלעזר גורליק]] ובנו התמים [[מנחם מענדל גורליק]].

בעקבות מעצרם שררה מבוכה גדולה בקרב חסידי חב"ד במלחובקה. הישיבה נסגרה מיד, וחסידים רבים ירדו למחתרת, בעוד אחרים נמלטו ממלחובקה אל ערים אחרות, שם קיוו למצוא מקומות מסתור. משפחות רבות נותרו ללא אב המשפחה, ועקב כך נוצרו בעיות כלכלה קשות. כל זאת מלבד הפחד האיום והדאגה העמוקה ששררה לשלומם של קרובי המשפחה שנעצרו או הסתתרו.

==מלחמת העולם השניההשנייה==

בקהילה הקטנה שנוצרה מחדש במלחובקה, כיהן כרב ‘חכם' חכם [[יהודה בוטרשוולי|יהודה בוטראשוילי]] מזקני חסידי חב"ד. הרב [[חיים אברמוב]] כיהן כגבאי בית הכנסת, והוא שימש אף בתפקיד ‘ראש 'ראש הקהל'. מתוקף תפקידו זה היה אחראי על ניהול בית העלמין היהודי. ==לאחר המלחמה==

יום אחד החליטו השלטונות שלכל בית כנסת חייב להיות רב, וללא רב בית כנסת ייסגר על מנעול ובריחהקהילה החסידית המשיכה להתקיים במינון נמוך במשך השנים שלאחר המלחמה. לכל בר דעת היה ברור כי מי שיציע את עצמו כרב יהיה נתון לרדיפות מצד השלטונות. אבל כדי שבית הכנסת לא יסגרבשנים מאוחרות יותר, עשה רפעלו במקום שליחי ארגון ' חיים מעשה נועזנתיב' בשם המוסד הישראלי במוסקבה. הוא הציע את עצמו לרב - ולמרבה הפלא, השלטונות הסכימוהם היו בקשר עם חסידי חב"ד בברית המועצות וכך גם עם אלה שהתגוררו במלחובקה. הם סייעו בדרכים שונות בהעברת תשמישי קדושה ועוד.

==שליח ‘המוסד[[מקווה]] לא היה במלחובקה, אבל חסידים לא וויתרו על טבילה במקווה. מידי [[יום שישי]] היו כולם נוסעים למקווה שהיה בבית כנסת הגדול ב[[מוסקבה]] ' נתפס במלחובקה== ארכיפובה'. בשבתות טבלו באגם קטן שנקרא 'אגם מלחובקה' שלא היה כל כך נקי והמים בו היו קרים.

הקהילה החסידית המשיכה להתקיים במינון נמוך במשך השנים שלאחר המלחמהבשנות הכפי"ם בכל יום היה בבית הכנסת מניין מצומצם, וב[[שבת]] היו כשלושה מניינים. הדמות הרוחנית של יהודי מלחובקה באותם ימים היה הרב [[יהודה בוטרשווילי]]. בשנים מאוחרות יותרהייתה לו חנות ממנה התפרנס, אולם כל מי שהיו לו שאלות הלכתיות, פעלו במקום שליחי ארגון ‘נתיב' בשם המוסד הישראלי במוסקבה. הם היו בקשר עם חסידי חב"ד בברית המועצות וכך גם עם אלה שהתגוררו במלחובקההיה מפנה אותם אליו. הם סייעו בדרכים שונות בהעברת תשמישי קדושה ועודבשבתות מברכים הוא אף היה מתוועד.

בשר כשר היה באותן שנים בזכות השוחטים. בתחילה שחט הרב [[מקווהנתן ברונשטיין]] לא היה במלחובקה, אבל חסידים לא וויתרו על טבילה במקווה. מידי אך לאחר שעלה לארץ הקודש, מילא את מקומו הרב מיכל דורפמן [[יום שישיחסידות ברסלב|חסיד ברסלב]] היו כולם נוסעים למקווה שהיה בבית כנסת הגדול במוסקבה ‘ארכיפובה'. בשבתות טבלו באגם קטן שנקרא ‘אגם מלחובקה' שלא היה כל כך נקי והמים בו היו קרים.

בשנות הכפי"ם בכל יום היה בבית הכנסת מניין מצומצם, ובשבת היו כשלושה מניינים. הדמות הרוחנית של יהודי מלחובקה באותם ימים היה הרב [[יהודה בוטראשוילי]]. הייתה לו חנות ממנה התפרנס, אולם כל מי שהיו לו שאלות הלכתיות, היה מפנה אותם אליו. בשבתות מברכים הוא אף היה מתוועד.  חינוך הילדים ללימוד תורה היתה בעיה אמיתית, כיון שלא היו מספיק תלמידים לפתוח כיתה. לכן הבאו את הרב [[בערל ריקמן]] שגר בקרסקובה ללמד באופן פרטי את מעט הילדים. ==יהדות עכשווית במלחובקה==

בשר כשר היה באותן שנים בזכות השוחטים. בתחילה שחט בשנות המ"מים פעל במלחובקה הרב [[נתן ברנשטייןקלמן מלך תמרין]], אך מחסידי חב"ד ב[[מוסקבה]] באותם שנים. לאחר שעלה לארץ הקודשפטירתו, המשיכו שני בניו, מילא הרב [[משה תמרין|משה]] והרב [[נחום תמרין|נחום]] להחזיק את מקומו היהדות וחסידות ב[[מסירות נפש]] ממש.באותם שנים השוחט הוותיק הרב מיכל דורפמן חסיד [[ברסלבמוט'ל ליפשיץ]] היה [[שוחט]] במוסקוה והיה עוד [[שוחט]].צעיר שהיה [[שוחט]] במלחובקה מתלמידיו של ר' [[רפאל נימוטין]] ור' [[יצחק קוגן]] ורוב אנ"ש דאז היו באים לשחוט אצלו

==יהדות עכשווית בחודש [[אייר]] [[תשס"ב]] יצא הרב [[משה תמרין]] ומשפחתו ל[[שליחות]] קבועה במלחובקה== . זו בנתיים הפכה ל[[עיירה]] שמנוהלת על ידי רשות מוניציפלית נפרדת ומתגוררים בה כעשרים אלף תושבים, בתוכם כמה מאות יהודים.

בשנות המ"מים פעל במלחובקה הרב [[קלמן מיילך תמרין]]עם בואם של זוג השלוחים, מחסידי החלה במקום פעילות חב"ד במוסקבה באותם שניםדית קבועה ומסודרת. לאחר פטירתו, המשיכו שני בניו, הרב משה והרב נחום להחזיק את היהדות וחסידות ב[[מסירות נפש]] ממש.באותם שנים השוחט הותיק הרב [[מוט'ל ליפשיץ]] היה שוחט במוסקוה והיה עוד שוחט צעיר שהיה שוחט במלחובקה מתלמידיו של ר' רפאל נימוטין ור' יצחק קוגן ורוב אנ"ש דאז היו באים לשחוט אצלו

בחודש הפעילות היהודית ב[[איירעיירה]] בה מתגוררים רק כמה מאות יהודים, מורכבת מאוד, אך הרב תמרין, במסירות ובמרץ פועל ואף מצליח רבות. כיום [[תשס"בבית הכנסת]] יצא הרב משה תמרין ומשפחתו לשליחות גדוש במתפללים מידי שבת, וביום ראשון מתקיימת פעילות קבועה במלחובקהלילדים בכל הגילאים. זו בנתיים הפכה לעיירה שמנוהלת על ידי רשות מוניציפלית נפרדת ומתגוררים בה כעשרים אלף תושביםבחגי ישראל הוא עורך פעילויות מגוונות בהשתתפות יהודים רבים, בתוכם כמה מאות יהודיםזאת יחד עם עזרה הומניטרית שמוגשת לנזקקים.

עם בואם בשנת [[תשס"ה]] נשרף כליל בית הכנסת העתיק של זוג השלוחיםמלחובקה, על ידי גורמים אנטישמיים. בית הכנסת עלה באש על תכולתו ונערכה הלוויה בה נקברו ספרי הקודש. בשנים שלאחר מכן נבנה על ידי הרב תמרין מבנה חדש ומפואר לבית הכנסת, הכולל את כל צרכי הקהילה, החלה במקום פעילות חב"דית קבועה ומסודרתכמו מקווה טהרה מהודר ועוד.

לא פשוט לפעול בעיירה בה מתגוררים רק כמה מאות יהודיםבאלול [[תשע"ז]] נפתחה במלחובקה ישיבה קטנה לצעירים ממוסקבה וסביבותיה, זוהי פעילות מורכבת מאוד, אבל הרב תמרין, שליח נמרץ ומסור, עושה ככל יכולתו, ואף מצליח רבות. כיום בית הכנסת גדוש במתפללים מידי שבת, וביום ראשון מתקיימת פעילות קבועה לילדים בכל הגילאיםתוך שימת דגש על יחס פרטני וקידום מודרך. בחגי ישראל הוא עורך פעילויות מגוונות בהשתתפות יהודים רביםהישיבה מונה נכון לשנתה הראשונה תשעה תלמידים, זאת יחד עם עזרה הומניטרית שמוגשת לנזקקיםחמשה אנשי צוות וחמשה 'תלמידים שלוחים'.

דווקא בשנים האחרונות הפך המקום להיות אזור יוקרתי, בזכות עשירי מוסקבה שבחרו לבנות במקום חוילות מפוארות לחודשי הקיץ, ומחירי הנדלבאדר [[תש"ן באזור עולים בקצב מהירפ]] בגלל הקורונה נסגרה הישיבה. וב[[תשפ"א]] פעלה במרינה רושצ'ה במוסקבה. ב[[תשפ"ב]] נפתחה הישיבה מחדש במלחובקה בשם "תפארת בחורים". ובשנת תשפ"ג עברה הישיבה לז'וקובקה.

ביום הראשון של חג ה[[סוכות]] [[תרצ"ה]] נפטר במלחובקה הרב [[משה לייב גינזבורג (חתן אדמו"ר המהר"ש)]]. רק זמן קצר לפני כן קנתה הקהילה היהודית במלחובקה שטח עבור בית עלמין, וטרם הספיקו ל"קדש" את המקום כנהוג.  במשך השנים נקברו בבית עלמין העלמין אך ורק יהודים. ניתן לומר כי זהו בית העלמין היחיד בו קבורים רק יהודים, בעוד שבשאר בתי העלמין בחבר העמים יש רק חלקות מיוחדות ליהודים בתוך בית העלמין האזרחי הכללי.

==קישורים חיצוניים==*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47181 יש חיים בעיר המתים] "עולם החסידות" על שליחות ניסית במאלכובקה {{אינפו}}*[קטגוריהhttp:קהילות חב//old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=53839 חנוכת הבית מרגשת ב"מלאכווקא"ד ברוסיה]ההיסטורית]י' בניסן תשע"ה {{אינפו}} [[קטגוריה:{{עיירות חסידיות]]ברוסיה}}