שינויים

מצוות '''מינוי מלך ''' היא אחת מתרימ[[תרי"ג מצוות התורה]] ה[[תורה]], כנאמר "{{ציטוטון|שום תשיםעליך מלך אשר יבחר ה' אלוקיך בו{{הערה|שם=שום תשים|[[דברים]] יז, טו.}}}}, [[הקב", ה' ]] הוא הבוחר את מלכי ישראל על ידיעבדיו הנביאיםה[[נביאים]], והם המעמידים את המלך ה[[מלך]] ומושחים אותו בשמן ב[[שמן המשחה]].

==בחירת בית [[דוד]]==מאז שבחר ה' בבית דוד, כל מלך העומד מבניו אינו צריך לא את בחירתושל ה[[נביא]] ולא [[שמן]] המשחה. אך גם לאחר מכן מצוות מינוי מלך לא בטלהוהיא מתבטאת בחיוב המוטל עלינו להעמיד את המלכות בידיו של אותו מלך מבית דוד ולקבל עלינו את עולו, וכדברי התלמוד ירושלמי "אשים לאנאמר אלא תשים דאת שוי עלך" [שאתה תעמיד על עצמך].

גם מאז שבחר ה' בבית [[דוד]], כל מלך המשיחהעומד מבניו אינו צריך לא את בחירתו של ה[[נביא]] ולא שמן המשחה. אך גם לאחר מכן מצוות מינוי מלך לא אנו בוחרים בטלה והיא מתבטאת בחיוב המוטל עלינו להעמיד את המלכות בידיו של אותו. המשיח הוא "מלך אשר יבחר ה'אלוקיך בו", ולכן הוא חייב להיות מבית דוד שלהם הובטחה המלוכה, אךעלינו הזכות והאחריות לבקש אותו ולקבל עלינו את מלכותועולו, וכדברי [[תלמוד ירושלמי|התלמוד הירושלמי]]{{הערה|[[סנהדרין]] פ"ב, הלכה ו'.}}: {{ציטוטון|אשים לא נאמר אלא תשים דאת שוי עלך}} - שאתה תעמיד על עצמך.

וכמו שכתוב גם [[מלך המשיח]] לא אנו בוחרים אותו - המשיח הוא "ובקשו את מלך אשר יבחר ה' אלוקיהם ואת אלוקיך בו"{{הערה|שם=שום תשים}}, ולכן הוא חייב להיות מבית דוד מלכם". ונאמר על כךבירושלמי "אהן מלכא משיחא' [זה מלך המשיח] שיבוקש על ידי העםשלהם הובטחה המלוכה, אך עלינו הזכות והאחריות לבקש אותו ולקבל עלינו את מלכותו.

==וכמו שכתוב {{ציטוטון|ובקשו את ה' אלוקיהם ואת דוד מלכם{{הערה|[[אין הושע]] ג, ה.}}}}. ונאמר על כך בירושלמי{{הערה|ברכות פ"ב, הלכה ד'.}} "אהן מלכא משיחא' [זה מלך בלא עם]המשיח]==שיבוקש על ידי העם.

בנוסף לעצם המצווה של מינוי המלך, מזכיר רבינו-בחיי בפירושו עלהתורה את הכלל "[[==אין מלך בלא עם]]". מבחינה מציאותית, המלך לעולם לאיוכל להיות מלך אם לא יהיה עם שמקבל אותו. ==

כלל זה מתבטא גם בהלכהאשר כל מלך העומד בנוסף לעצם המצווה של מינוי המלך, מזכיר רבינו-בחיי בפירושו על ישראל בין על ידי נביא ובין בירושההתורה{{הערה|[[בראשית]] לח, ל; [[במדבר]] כב, נעשה למלך רקכאשר העם מקבל ב.}} את מלכותו של הכלל "[[אין מלך בלא עם]]". מבחינה מציאותית, המלךלעולם לא יוכל להיות מלך אם לא יהיה עם שמקבל אותו.

עניין כלל זה מתבטא גם בהלכה אשר כל מלך העומד על ישראל בין על ידי נביא ובין בירושה, נעשה למלך רק כאשר העם מקבל את מלכותו של כח העם בהכתרת המלך אנו מוצאים גם בדבריו של [[הרבי]]:.

"מציאותו עניין זה של כח העם בהכתרת המלך תלויה בהעם, "אנו מוצאים גם בדבריו של [[אין מלך בלא עםהרבי]]", כלומר, אף על פי שנקראים"עם, מלשון עוממות.. רחוקים ממעלת המלך", הרי ביחד עם זה (ואדרבה - בגלל זה)פועלים הם את המלכות - המלך. וכמודגש גם בהכתרת המלך - שהעם מכריזים "{{הערה|שיחת [[יחי המלך]]ב' ניסן תשמ" (כפי שמצינו גם במלכות בית [[דודח]]), שבזה מודגש גם שפעולת העם היא בחייהמלך, חיים של מלך.. ובזה גופא "יצלח מלכא.. כי התפילה היא על החייםוההצלחה"- מוגה.}}:

אם בכל {{ציטוטון|מציאותו של המלך תלויה בהעם, "[[אין מלך כה חשוב הקשר בלא עם ]]", כלומר, אף על פי שנקראים "עם, מלשון עוממות.. רחוקים ממעלת המלך", הרי ביחד עם זה (ואדרבה - בגלל זה) פועלים הם את המלכות - המלך. וכמודגש גם בהכתרת המלך - שהעם מכריזים "[[יחי המלך]]" (כפי שמצינו גם במלכות בית [[דוד]]), שבזה מודגש גם שפעולת העםהיא בחיי המלך, כשאנו עוסקים במלך המשיחהקשר חיים של 'מלך - עם' מודגש ופנימי הרבה יותר, וכפי שמבאר בהמשך דבריו:.. ובזה גופא "יצלח מלכא.. כי התפילה היא על החיים וההצלחה"}}.

"בנוגע למלך אם בכל מלך כה חשוב הקשר עם העם, כשאנו עוסקים במלך המשיח מודגש ביותר הקשר והשייכות לכל ישראל - שעצם נשמתם,בחינת ה[[יחידה]], היא ניצוץ מנשמתו של משיח, ולכן, גם העניין ד"[[אין 'מלך בלא - עם]]"(תוכן הכרזת העם "יחי המלך") הוא בהדגשה יתירה אצל מלך המשיח".' מודגש ופנימי הרבה יותר, וכפי שמבאר בהמשך דבריו:

הקשר בין כל יהודי {{ציטוטון|בנוגע למלך המשיח הוא קשר מבחינת מודגש ביותר הקשר והשייכות לכל ישראל - שעצם נשמתם, בחינת ה'[[יחידה' - הדרגההפנימית והעמוקה שבנשמה]], זהו קשר על-מודע שקיים אצל כל יהודי בכלמצבהיא ניצוץ מנשמתו של משיח, בין גדול בין קטןולכן, בין גם העניין ד"[[צדיקאין מלך בלא עם]]" (תוכן הכרזת העם "[[יחי המלך]]") הוא בהדגשה יתירה אצל [[מלך המשיח]] ובין שאינו"}}.

ומכך נגיע למסקנה: "בכחו וביכלתו דכל אחד ואחד מישראל לפעול העניין ד"[[יחי המלך]]". עניין נוסף: אצל מלך הקשר בין כל יהודי למלך המשיח מדובר על יותר מאשר מלכות וחיים, כשהעםמקבלים אותו עליהם הם מסייעים לו בדבר החשוב באמת, למלאת אתתפקידו לגאול את ישראל. וכפי שמופיע בהוא קשר מבחינת ה'[[שיחהיחידה]] אחרת בהקשר לכך: "הדבר היחיד שנשאר עכשיו ב[[עבודת השליחות]] הוא: לקבל פני משיח צדקנו בפועלממש' - הדרגה הפנימית והעמוקה שבנשמה, כדי שיוכל לקיים את שליחותו בפועל ולהוציא את זהו קשר על-מודע שקיים אצל כל ישראל מהגלות". בנוסף לכל זאתיהודי בכל מצב, עבורנו מלך המשיח מבטא את שיא הבין גדול בין קטן, בין [[ביטולצדיק]] לה' יתברך,ומלכותו היא שלימות מלכות ה' בעולם.  למסקנה: זרע דוד נבחר על ידי ה' למלוך על ישראל ואי אפשר לערער עלכך. אך כשאנו מסכימים ומבקשים את מינוי המלך המשיח אנו מעניקים לומעמד הלכתי של 'מלך', וגורמים לו התעלות אישית וגילוי כוחות פנימייםלהצלחה בפעולותיו להבאת הגאולה האמיתית והשלימהובין שאינו.