{{מקורות}}{{מלאכים}}'''מטי ולא מטי''' (תרגום: נוגע ואינו נוגעופירושו: מתפשט ואינו מתפשט) הוא המקור לבחינת [[רצוא ושוב]]. המשל מכוחות הנפש הוא בהרצון{{הערה|המשך ס"ו ד"ה ויכולו וגו'}}.
==ענינו==
ההבדל בין מטי ולא מטי לבין הוא סדר התפשטות והמשכה (והשפעה) של [[רצוא ושובאור אין סוף]]לתוך העולמות. וכיוון שאא"ס, כשמו כן הוא שבמטי ולא מטי , בלי גבול, התפשטותו לעולמות הוא בייחוד גמורבאופן שאינו בא בהתחלקות. אלא, תיכף עם המשכה יש הסתלקות, מה שאין כן ברצוא ושובכי אם לא, הרצוא מחולק מהשוב.החילוק שבין מטי ולא מטי ובין רצוא ושוב הוא שענין ה[[רצוא ושובכלים]] (והעולמות) היו מתבטלים {{הערה|תורה אור פרשת בראשית דף ב' עמ' ד.}}, בהיותם נבדלים ממקורם. מה שאין כן רצו"ש שעניינו הוא בעבודת סדר קבלת החיות (וסדר העבודה של ה[[מלאכים]] וה[[נשמות]] שלמטה, ואילו מטי ולא מטי הוא בבחינת השפעת [[אור אין סוף]] בעולמות. וכן, בכללות, ענינו ) של מטי ולא מטי הוא מלמעלה למטה, ועניין [[רצוא ושוב]] הוא מלמטה למעלההנבראים מאא"ס. ומטעם זה ולכן הסדר הוא הפוך, שבמטי ולא מטי תחילה הוא בחינת התפשטות ואחר כך הסתלקות, מה שאין כן ברצוא ושוב שתחילה הוא בתחילה רצוא ו[[הסתלקותביטול]] למקורו ואחר כך התפשטותשוב והמשכה בעולמות.
והעניין שתכף שנמשך הארת הסיבה לזה שהאור מסתלק מיד כשנמשך מובן מעניין [[אור אין סוףהכלול]] ברוך {{הערה|ראה הניסמן בהערה 1. ראה גם מעניין האור בכללות באור התורה פרשת תרומה סוף עמוד א'שס"ח }} במקורו. בראשית התגלות של האור, האור עדיין כלול במקורו, וגם כשהוא נמשך (כי הרי גם בגוף השמש נמצא אור השמש), הואעדיין בהעלם במקורו, ולכן אינו משתנה ממהות למהות אחרת. ויוצא שגם כשהאור מתפשט (מטי), בבחינת התפשטותאינו מתפשט (לא מטי) באופן שישתנה למהות נפרדת ממקורה. מה שאין כן לגבי הנברא (שמהותו היא היותו נבדל ממקורו), צריך כשמסתלק ממציאותו מסתלק ממהותו להיות הסתלקותכלול במקורו. וכן הוא גם באור המתיישב בכלי. מאחר והכלי פועל שינוי בצורת ההתגלות של האור (היינו הגוון), כשמרגיש הריחוק ממקורו, שאם לא כן יתבטלו המשתוקק להסתלק ולהתכלל במקורו {{הערה| ראה הערה 1}}. ===משל מכח הרצון===ומובן ממשל בכוח [[כליםהרצון]] מהיות כליםמכוחות הנפש. כל עניינו של הרצון הוא הטיית הנשמה. ונמצא שכל מהותו הוא התפשטות הנשמה לחוץ. וכמו כן, בגילוי הרצון מורגשת מציאות הנשמה בגלוי, ומיד כשמסתלקת הנשמה מאותו רצון אז מיד מתבטל הרצון. מה שאין כן לגבי שאר כוחות הנפש, לדוגמה מהשכל. גם אחרי הסתלקות הנשמה מהשכל נשאר קיים מה שהשכיל כבר. מה שאין כן בהרצון, שלא נשאר כלום ממנו {{הערה| המשך תרס"ו בסוף ד"ה ביום השמיני עצרת וגו' הראשון}}.
כמו כן בחסידות מוסבר שבחינת ===בגוף האדם===ב[[גוף]] ה[[אדם]], סדר המשכת החיות הוא באופן שבהתחלה יש המשכה ('מטי') של החיות מהלב אל שאר אברי הגוף, ומיד שנמשך חוזר ומסתלק ('לא מטי') להיות כלול [[בלב]] וכך חוזר חלילה{{הערה|תורה אור פרשת בראשית דף ב' עמ' ג בסופו.}}===עולם שנה ונפש==='מטי ולא מטי' היא הוא השורש הראשון לזמן, מעין השייכות של [[מקיף]] הקרוב לעניין ה[[זמן]]{{הערה|צריך מקור}}.