ירמיהו אלאי
תולדות חייםעריכה
נולד בשנת תרע"א בדוקשיץ למשפחה של חסידי חב"ד. בבחרותו למד בישיבה ברמיילס שבוילנא שם התקרב לרב העיר רבי חיים עוזר גורודזי'נסקי והיה ממקורביו. לאחר מכן למד בישיבתו של הר"ש יאגעל בסלונים ובישיבת מיר.
בשנת תרצ"ד נשא את זוגתו מרת רחל לאה ע"ה מדוקשיץ בתו של ה"מלמד" החסידי ר' מיכאל ריבקין.
לאחר נישואיו שימש למשך תקופה קצרה כראש ישיבת תומכי תמימים גלובקע[1]. בשנת תרצ"ז עבר להתגורר בדרום אפריקה. במשך מספר שנים שימש בדרום אפריקה כשד"ר מטעם ישיבת "תורת חסד" בבריסק[2].
באפריקה שימש כרב במספר קהילות קטנות, ולאחר מכן התמנה בתור רב בית הכנסת הגדול 'בעריא' ביוהנסבורג וחבר ומזכיר בבית דין המקומי.
מספר ימים לפני י' שבט תשי"א שלח הרב אלאי מכתב ברכה לרבי לרגל הידיעות שהגיעו על קבלת נשיאותו, ואף שלח מכתב ברכה רשמי מטעם הבית דין המקומי[3].
לאחר שהכריז הרבי על מבצע נש"ק בשנת תשל"ה, סיפר הרב אלאי ביחידות לרבי כי אצלם במשפחה היה נהוג להדליק נרות מגיל שנתיים. הרבי שמח לשמוע את הדברים וביקש לפרסם אותם, ובכך יעשה לו טובה גדולה, כתגובה לטענת המתנגדים למבצע, כי הדלקת נרות בגיל צעיר כזה הוא בלתי מקובל[4].
נפטר בשנת תשנ"ח.
משפחתועריכה
- חתנו, הרב שלום דב בער גוראריה מחשובי רבני חב"ד בדרום אפריקה.
לקריאה נוספתעריכה
- הרב ירמיהו אלאי, דברי ירמיהו: זכרונות ימי קדם, בתוך "ספר סופר וסיפור", עמ' 398 - 402.
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שוליים
- ↑ תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביה, פרק מ"ו.
- ↑ אגרות חיים עוזר, ג', עמ' קל"ג.
- ↑ תשורה לבקובסקי, עמ' 9 - 11.
- ↑ יחידות תמוז תשל"ז - תשורה לבקובסקי, עמ' 4.