שינויים

בשנת [[תשל"ג]] עורר [[הרבי ]] לערוך כינוס ילדים ביום זה ב[[כותל המערבי]]<REF>[[שלשלת היחס]] עמ' 28.</REF>.

בתשעה באב חל איסור ללמוד דברי תורה המשמחים את הלב, ע"כ צריך ביום זה נהוג ללמוד דברים עצובים כגון על חורבן בית המקדש ופרושים ופירושים על [[מגילת איכה]].

הרבי הורה להוסיף בלימוד בתשעה באב, בענינים המותרים ללמוד ביום זה. הרבי הציע לסדר משמרות מעת לעת שילמדו בשלשה או בעשרה יחד. הרבי אף הציע ללמוד את רשימת [[אדמו"ר הצ"צ]] למגילת איכה (מתוך ספר [[אור התורה]]) ששם , שם נתבארו כמה מאמרי [[חז"ל שבמשנה]] שב[[משנה]], ובפרט שיש בהם חיבור ד[[פנימיות התורה]] עם [[נגלה|גליא]] דתורה יחוד ו"ה. הרבי הציע לסדר משמרות מעת לעת שילמדו בשלשה או בעשרה יחד.

ביום זה, סמוך לשקיעת החמה נולד [[משיח]] של ישראל ששמו מנחם, כמובא במדרש איכה, ומסיבה זו על פי ההלכה ה[[הלכה]] יש קולות ביום זה במנהגי אבלות רבים, כמו בישיבה על ספסל, והדלקת האורות.

אף מובא ב[[הלכה]] כי אין לומר [[תחנון]] ביום זה מכיון שהוא נקרא "מועד", וכתוב "קרא עלי מועד לשבור בחורי{{הערת שוליים|איכה א, ט"ו.}}". דבר זה מרמז על קירוב ביאת המשיח ה[[משיח]] ביום זה. הישמח ה'ישמח משה מאוהל ' אמר, כי לולי היה מתבייש, היה צועד בריש גלי עם שטריימך שטריימלך ביום זה.