שינויים

'''חסידות סלונים''' (ב[[תמונהאידיש|שפת המקור]]:סלאנים) היא חצר חסידית שנוסדה במערב רוסיה הלבנה בדור החמישי של החסידות, כענף של חסידות קוברין{{הערה|רבי משה מקוברין היה ממשיכו של רבי נח מלעכוויטש, ממשיך דרכו של אביו רבי מרדכי, תלמידו של רבי [[שלמה מקרלין]] תלמיד רבי [[אהרן מקרלין]] תלמידו של [[המגיד ממעזריטש]].jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב }} שנוסדה בעיר סלונים, במערב בלארוס בשנת [[תרי"ח]]. משנת [[תשמ"א]] מחולקת החסידות לשתי חצרות הפועלות שתיהן ב[[ירושלים]], האחת בהנהגתו של רבי [[שמואל ברזובסקי]] והשניה בראשות רבי [[אברהם וינברג]], חסידות סלונים מונה אלפיים בתי אב וסלאנים כאלף מאה==היסטוריה==חסידות סלונים נוסדה בשנת ה'[[חיים רבינוביץתרי"ח]](1858), השליח בעיר בריסקכאשר לאחר פטירתו של רבי [[משה מקוברין]] ([[כ"ט בניסן]] ה'תרי"ח), עם האדמוהתאחדו חסידים רבים תחת הנהגתו של תלמידו הרב [[אברהם וינברג (הראשון)]] (1804-1883) ומינוהו לאדמו"ר מסלאנים.מאחר שמקום מגוריו היה בעיר סלונים נקראה החסידות שבהנהגתו בשם זה. בדרך כלל הוא מכונה על שם ספרו הידוע, 'יסוד העבודה', העוסק ביסודות ועיקרי ה[[חסידות]]. חיבר כמה חיבורים נוספים בנגלה ובנסתר כגון 'באר אברהם' על התורה, 'חסד לאברהם', העוסק בענייני [[קבלה]], 'באר אברהם' על ה[[מכילתא]] ועוד. נפטר ב[[י"א בחשוון]] ה'[[תרמ"ד]] (1883).

כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב פונה אליו בשורות הבאות בתארים נדירים ביותר שלא נמצא כדוגמתם באגרותיו{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב, כרך ג, עמ'שסג}}:" ''חסידות סלונים''' קמה בשנת ה'[[תריכבוד הרב הקדוש המפורסם שלשלת היוחסין מגזע אראלים ותרשישים דורש טובת עמו בכל לב ובכל נפש בנש"ח]] ק (1858=בנן של קדושים), כאשר לאחר פטירתו של רבי [[משה מקוברין]] ([[ככש"ט בניסן]] ה'[[תרי"ח]]), התאחדו חסידים רבים תחת הנהגתו של תלמידו הרב [[אברהם וינברג ת (הראשון)]] (1804-1883=כבוד שם תפארתו) ומינוהו לאדמומוהר"ר. מאחר שמקום מגוריו היה בעיר סלונים נקראה החסידות שבהנהגתו בשם זה. בדרך כלל הוא מכונה על שם ספרו הידוע, [[יסוד העבודה]], העוסק ביסודות ועיקרי ה[[חסידות]]. חיבר כמה חיבורים נוספים בנגלה ובנסתר כגון '''באר אברהם''' על התורה, '''חסד לאברהם''', העוסק בענייני [[קבלה]], 'שמואל שליט"א''באר אברהם''' על ה[[מכילתא]] ועוד. נפטר ב[[י"א בחשוון]] ה'[[תרמ"ד]] (1883).

לאחר פטירתו המשיך את דרכו נכדו (בן בנו היחיד, רבי יחיאל מיכל אהרן), רבי [ומתבטא אודותיו {{הערה|שם עמ' שמא; וראה גם 'נשיאי חב"ד ובני דורם' [שמואל וינברג]] (מכונה בקרב החסידים "הדברי שמואל" או ביידיש "דער פאטער", כלומר האב, עקב היותו אביהם של שני אדמואה"רים). הוא כיהן כאדמוק תשל"ר במשך 32 שנה עד לפטירתו ב[[י"ט בשבט]] העמ'[[תרע93-91}}:"ו]] (1916) בורשה'''הרב מסלאנים... עוסק... מבין אדמובדבר החזקת הדת אשר נחיצות הדבר גדול מאד והרבה רבנים נתעוררו בזה בחוזק''' "רי סלונים היה האדמו"ר בקשר אדוק עם [[אדמו"ר הרש"ב]].

לאחר פטירתו המשיכו את דרכו שני בניו, רבי ישכר לייב (נפטר תרפ"ח), ממשיך דרכו היה רבי אברהם יהושע העשיל וינברג{{הערה|אשר עלה לארץ ישראל בשנת ה'תרצ"ה (1935) והתיישב בתל אביב.}} והאח השני רבי אברהם וינברג (השני) בעל [[הבית אברהם]] (נפטר [[תרצ"ג]]), ממשיך דרכו היה בנו רבי שלמה דוד יהושע וינברג, שנרצח ב[[בשואהשואה]].

לאחר פטירתו בחרו החסידים לאדמו"ר את רבי [[אברהם וינברג]] השלישי (ה"ברכת אברהם"), בנו של רבי נח וינברג (שהיה אחיו של האדמו"ר רבי שמואל) ונינו של מייסד השושלת. הוא כיהן כאדמו"ר 27 שנים, בהן שיקם את החסידות. היה מבוני החינוך ה[[חרדים|חרדי]] בארץ ישראל ושימש כחבר [[מועצת גדולי התורה]]. נכדתו מרת שרה רחל נישאה לרב [[עזרא בנימין שוחט ]] ראש [[ישיבת "אור אלחנן" ]] חב"ד בלוס אנג'לס. לאחר פטירתו מונה חתנו [[רבי שלום נח ברזובסקי]] שכיהן בעברו כראש ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בתל אביב, לאדמו"ר מסלונים. הוא היה ידוע בספריו "נתיבות שלום".

עוד בחיי חותנו, ביוזמת עסקני הקהילה, מונה כממלא מקומו - חתנו [[רבי שלום נח ברזובסקי]] שכיהן בעברו כראש ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]], לאדמו"ר מסלונים, והוא זכה לפרסום רב בשל סדרת ספריו "נתיבות שלום". לאחר פטירתו של האדמו"ר הזקן מסלונים, רבי אברהם וינברג, פרשה קבוצה אחרת של חסידי סלונים קיבלה {{הערה|שלא קיבלו את מרותו של רבי שלום נח ברזובסקי היות וראו בהכתרתו בעוד חותנו רבי אברהם בחיים, מעין פגיעה בכבוד החותן, אף שהאחרון כבר היה חולה במשך שנים רבות ובפועל לא שימש בהנהגת הקהילה.}} וקיבלה את מרותו של חתן נכדתו הרב אברהם וינברג האדמו"ר מסלאנים{{הערה|1=ששימש בעברו כר"מ בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], וזמן קצר לאחר שהתמנה כאדמו"ר, ביקר אצל הרבי ב[[י' חשון]] [[תשמ"ג]], ראו [https://col.org.il/news/129294 תיאור הביקור] מפי הרב שמעון אייזנבאך.}}, המתגורר בבני ברק. חסידות זו מכנה את עצמה בשם '''סלאנים''', בשונה לקבוצה האחרת הגדולה יותר, המכנה את עצמה בשם '''סלונים'''. האדמו"ר רבי שלום-נח ברזובסקי (תרע"ג–תשס"א) שימש יותר משנה ר"מ בישיבת אחי-תמימים בתל-אביב (מניסן ת"ש עד אלול תש"א), וכמה מסמכים הקשורים בעבודתו בקודש זו צולמו בספר 'ממלכת התורה' עמ' 118. בנו, ממשיך דרכו, האדמו"ר רבי שמואל שליט"א, ביקר ב'יחידות' אצל הרבי בחודש שבט תשמ"ג, ולימים גילה טפח מאותה 'יחידות': "א. במהלך השיחה התבטא הרבי כמה פעמים: "אביכם היה אצלי" [והדבר פלא, כי אאמו"ר בפועל מעולם לא יצא מארץ-הקודש. ולדעתי ההסבר בזה על-פי מה שכתב המגיד מקוזניץ (בפירושו להגדה של פסח, גבורות ישראל, ד"ה ובאותות זה המטה בסופו): "ויש אדם שיוכל להביא אליו נשמת אדם ולדבר עמה הגם שהאדם בחיים חיותו", ומכאן שצדיקים יכולים להיפגש בנפשותיהם גם בלי נוכחות הגוף הגשמי]. {{הערה|הערת מגיש הרשימה מרדכי מנשה לאופר: הרבי עצמו התבטא כגון דא. ראו לדוגמה ברשימת הרה"ג רבי קלמן כהנא – ב'ספר היובל - קרנות צדיק', עמ' תכד): "אף פעם לא היה מר אצלי... אבל לאמיתו של דבר מצוי הוא אצלי... מספריו נמצאים אצלי" (וכדרשת חז"ל "אנכי" – אנא נפשי כתבית יהבית)}}. ב. נתבקשתי עניין על-טבעי, שאסע למונטריאול וכו', לא ירדתי לסוף דעתו הקדושה – פלא. דברים נסתרים. ג. נשאלתי מדוע לומדי התורה ועוסקים בעיון וכו' אינם כותבים על ד' הפרקים הראשונים בהלכות יסודי-התורה להרמב"ם, וסיפרתי לרבי כי אאמו"ר (נתיבות שלום חלק א' נתיבי יסודי התורה) כן כתב בזה". עד כאן מתוכן ה'יחידות'. עוד סיפר כ"ק האדמו"ר כי אביו היה שולח לרבי כל ספר שהוציא לאור וכן נהג לשגר הזמנות לנישואי צאצאיו. הנה אחד המכתבים ששלח האדמו"ר בעל 'נתיבות שלום', טרם התמנותו לאדמו"ר, לרבי (באדיבות הספרן של ספריית ליובאוויטש – ר' שלום דובער לוין): "י"ד סיון תשכ"א "לכ"ק עטרת תפארת ישראל המנהיג הגדול והקדוש אדמו"ר מלובביץ' שליט"א "בכל הדרת הכבוד הננו מגישים לכ"ק מתנתנו ספר הק' תורת אבותי שהשקענו הרבה כוחות עד שבעזה"י זכינו להוציא לאור מכתבי-יד ישנים, מאמרי רבות[ינו] הק[דושים] אבות שושלת חסידות סלונים. ותקותנו כי כ"ק ימצא בו דברים קרובים ללבו הטהור, ויעל על שלחן מלאכים מאן מלכי רבנן, והי[ה] זה שכרי. בכבוד הראוישלום נח ברזובסקי".{{הערה|התקשרות, גליון 954. קשרי ליובאוויטש-סלונים.}}