חמדת ימים
חמדת ימים הוא ספר שנוי במחלוקת שנכתב על פי קבלת האריז"ל. הספר פורסם על ידי רבי ישראל יעקב אלגאזי שהעתיקו מכתב יד ישן עלום שם שרכש בקרבת העיר צפת וכותב כי לא ידוע מי הוא הצדיק שכתב את הספר. בעקבות רמזים אפשריים של שבתאות בספר סברו כמה אשר מחבר הספר הינו נתן העזתי תלמידו ונביא השקר של משיח השקר שבתי צבי ימ"ש, לעומתם טענו אחרים אשר מחברו הינו מגדולי תלמידי האריז"ל והטענות אודות רמזיים אפשריים של שבתאות הופרכו בידי המגינים על הספר וקדושתו, אחרים טענו לעומתם אשר הספר מקורו קדוש אך שלטו בו ידי זרים.
בספר מופיעים הלכות והנהגות רבות על פי הלכה וקבלה, והספר נכתב בלשון מיוחדת ובהירה, המלהיבה את לב הקורא לעבודת השם.
הפולמוס אודות הספר
דעת המתנגדים לספר
על הספר קמו עוררים רבים, בראשם היעב"ץ[1] שטענו בתוקף כי הספר נכתב על ידי נתן העזתי מראשי כת ש"ץ, ואילו רבים אחרים טענו כי אין כל בסיס עובדתי לטענות שעל הספר.
ויש שסוברים שהספר נכתב על ידי קדוש רק שיד זרים שלטו בו, ולכן יש שטוענים כי אין לסמוך עליו בדברים שלא נמצאו בספרים אחרים של האריז"ל[2].
רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל מיכל ספרין מקאמרנא[3] קיבל את שיטת היעב"ץ בדבר זהות מחבר הספר וכותב על מחבר הספר מילים חמורות ביותר, ותוקף את המנהג להמתין ז' ימים אחר המולד - מנהג שמבוסס על עדות מחבר הספר מפי האריז"ל. מנגד מקובלת עדות בשם רבי נפתלי מרופשיץ שהעיד כי מחבר הספר כבר זכה לתקן את אשר עיוות וכבר מותר ללמוד בספר[4].
בשבחי הבעל שם טוב מובא סיפור בו בעל התולדות יעקב יוסף קנה את הספר מבלי דעת מי מחברו, והבעל שם טוב העיר לו כי ספר פסול על שולחנו ואז נטלו בסמרטוט וזרקו על הרצפה.
רבי יהודה פתיא בספרו מנחת יהודה ורוחות מספרות כותב אודות מחזה שראה בחלום אודות בעל החמדת ימים, שלפי החלום כוונתו היתה להכשיל את כלל ישראל בהאמנה בנביא השקר שבתי צבי.
תגובות למתנגדים
בשנת תרנ"ו הדפיס המקובל רבי מנחם מענכין היילפרין קונטרס "כבוד חכמים" בו הוא חולק על הקביעה בדבר זהות מחבר הספר. אחריו יצא רבי ישראל בערגער אב"ד בוקרסט במאמרו מאמר קנאת האמת בו מצדיק הוא את בעל החמדת ימים מפני הלעז שהוציא עליו היעב"ץ[5]. בתגובה לקונטרס של הרב הלפרין כתב רבי מרדכי לוריא קונטרס בשם אמת ליעקב[6]. והרב הלפרין הדפיס בתגובה קונטרס אחר.
דעת התומכים בספר
לפי דעת התומכים בספר[7], מחבר הספר הוא המקובל האלוקי רבי בנימין הלוי רבו של הרמ"ז שכינהו הגאון חיד"א "עייר וקדיש".
ואכן בכל התיקונים שהדפיס הרמ"ז בוינציאה בין השנים תי"ז לתי"ט נמצאו קטעי תוכחה רבים הזהים מילה במילה לספר חמדת ימים ואינו מזכירם בשם הספר משום שאז היו הקונטרסים עדיין בכתב יד של רבו ולא נדפסו בספר זה. כמו כן יש הטוענים שהרמ"ז מזכירו בפירוש[8].
מנהגים נפוצים רבים ברוב תפוצות ישראל, כמו אמירת לדוד ה' אורי וישעי בחודש אלול, אמירת שבעה פעמים למנצח קודם תקיעת שופר, וכן נוסח היהי רצון שקודם אמירת התהילים ואחריו הם מבעל החמדת הימים, וכן כל נוסחאות הלשם יחוד הם מבעל החמדת ימים.
הרש"ש תמך מאוד בספר זה וציטט ממנו בשני מקומות בשטר ההתקשרות שחתם יחד עם כל החברים בשנת תקי"ד. ברבות השנים ניסו להעלים ולטשטש אגרת זו.
יש הטוענים שהחתם סופר מצטט בספרו פרשת וירא מהספר[9], ובספר מכתב סופר לנכדו רבי שמעון סופר מעיד שהחתם סופר היה מעיין בימים טובים על השולחן בספר חמדת ימים. בנוסף המגיד מקאזניץ מזכירו בספרו רמזי ישראל, ורבי שבתי מראשקוב מצטט ממנו בסידורו במקומות אין ספור (בהעלם שמו).
בתורת חב"ד
הספר אינו מובא כמעט בכתבי רבותינו, אך אדמו"ר הזקן מביאו בקונטרס אחרון לסימן רפ"ה[10] בלשון "וכ"כ בח"ה" שלטענת רבים הוא ראשי תיבות "וכן כתוב בחמדת הימים"[11].
כמו כן יש הטוענים [12]ציטוט עקיף מהספר מובא מאדמו"ר הצמח צדק[13] ושם "כי מרדכי בגימ' רב חסד וכמ"ש הרמ"ז", ושם מובא מספר ח"י[14]. ויש הטוענים שהציטוט אינו מספר חמדת ימים אלא מספר אחר[15].
במכתב[16] לאדם שהתחיל ללמוד קבלה, מסתייג הרבי מלימוד הספר, בטענה ש"בנוגע לספר חמדת הימים, הנה גם בדבר זה יש סברות חלוקות, וכיון שלעת עתה לא מצאתיו בספרי רבותינו נשיאינו מה לו להתחיל לימוד הקבלה דוקא מספרים כאלו שיש חילוקי דיעות אודותם"[17]. כמו כן הרבי העדיף לציין לספר שמציין לספר זה מאשר לציין לספר זה עצמו[18].
לקריאה נוספת
- אוצר חמדת ימים דוד שלמה קוסובוסקי - שחור, כסליו תשס"ט בני ברק. ספר המוכיח את צדקת הספר חמדת ימים.
- אר"ש חמדה - בירור האמת אודות ספר חמדת ימים א. א. אהרונוב, תש"ע. תגובה לאוצר חמדת ימים.
- חמדת יוסף יוסף חיים מזרחי, י"ז שבט תשס"ד ירושלים. להוכיח שמחבר הספר היה שבתאי.
- תעלומת ספר אברהם יוסף יערי, ירושלים תשי"ד הוצאת מוסד הרב קוק. ספר המוכיח את צדקת הספר חמדת ימים.
- תעלומה ואין קורא לה יחיאל גולדהבר, ה' תמוז תש"ע. להוכיח אשר מהדיר הספר ר' ישראל יעקב אלגאזי חיברו בעצמו.
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ בספרו תורת הקנאות אלטונא דף ע"א עמוד א'
- ↑ כך למשל רק באוצרות חיים להבן איש חי על יום כיפור שכתב באיזה ענין שאין לסמוך בזה על ספר חמדת ימים ביום קדוש כזה כו' משמע שהספר אינו מופרך
- ↑ זוהר חיח"ב ספר שמות דף לח' ע"ב
- ↑ חמשה מאמרות לרח"א שפירא מאמר ג' דף קכג' קכט'
- ↑ עיתון וילקט יוסף שנה ב' קונטרס טו' סיון תר"ס דף נח' סימן קנז
- ↑ נדפס בסוף שו"ת הרשב"א חלק ששי, ירושלים תרס"ג
- ↑ ראה מחקר מקיף בספר אוצר חמדת ימים - קישור בסוף הערך
- ↑ ראה בסוף הערך בנוגע לציטוט בדברי אדמו"ר הצ"צ
- ↑ ראה בספר ,"אוצר חמדת ימים" שמוכיח כי הר"ת ח"י שמצטט שם הוא חמדת ימים, ומוכיח זאת גם כן מעדות נכדו כפי שמובאת בהמשך הערך
- ↑ סימן רפ"ה סעיף א'
- ↑ ראה בהערות לעיל במאמר אודות דעת רבותינו נשיאינו בענין
- ↑ ראה בהערות התמימים ואנש (צפת) גליון ס"ח מאמרו של הרב מנחם כהן
- ↑ באור התורה על מגילת אסתר ע' קמא במהדורת תש"ן
- ↑ ברמ"ז לזהר תצא רעו א ד"ה ואי תימא דאתייחד עמה אומר שם הרמ"ז בח"י (-בחמדת ימים) דף ק"ד כתב שורש מרדכי אשר מספר שמו ר"ב חסד
- ↑ ראה במאמרו של הרב אשר גרשוביץ בהערות התמימים ואנ"ש צפת גליון ס"ד
- ↑ באגרות קודש חלק ח' (תשי"ד) לאיש אנונימי
- ↑ ראה מאמר בענין דעת רבותינו נשיאינו על הספר חמדת ימים
- ↑ פעם ציינו מניחי השיחה לספר כמקור למנהג להרבות בצדקה בחנוכה והרבי ציווה לחפש מקור אחר[דרוש מקור]. וראה גם אג"ק מהרבי וזה לשונו: הובא בשד"ח (אס"ד ר"ה ב' ד) שכ"כ בחמדת ימים.