פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 8 בתים ,  23:34, 12 במרץ 2014
מ
החלפת טקסט – "’" ב־"'"
ביום השני של [[חג הסוכות]], פתח הרבי הרש"ב ואמר [[מאמר חסידות]] ברבים בדיבור המתחיל "כתר יתנו לך". אף אחיו הגדול, הרז"א, החל לומר חסידות ברבים, הנהגה שהייתה שמורה ל[[רבותינו נשיאנו|נשיאי ליובאוויטש]] לדורותיהם. מאז, היו האחים משמיעים מאמרים לפני קהל החסידים גם בשבתות הבאות.
אך התברר כי אמירת מאמרי חסידות היא ההנהגה היחידה בה מוכנים האחים להמשיך, הם לא הסכימו להתקרב לכל שאר ענייני הנשיאות. שלושת בניו של הרבי המהר"ש המשיכו לשבת על כסאותיהם הקבועים בבית המדרש, לא קיבלו ל’ל'[[יחידות]]' ולא [[פ"נ|פ"נים]]. ואף מיאנו לענות על שאלות החסידים בענייניהם ה[[גשמיות|גשמיים]] או ה[[רוחניות|רוחניים]].
במשך הזמן, רק יחידי סגולה מועטים, חסידים בודדים שהצליחו לקבל עצות ותשובות בעניינים חשובים ודחופים, אם מהרז"א ואם מהרש"ב.
==קבלת הנשיאות==
בשנת [[תרמ"ט]], מאות חסידים החלו להתארגן בעיירות שונות כדי לפעול לבניינה המחודש של ליובאוויטש. באותה שנה התקיימו שלוש אסיפות גדולות בערים החסידיות - [[קרמנצ’וגקרמנצ'וג]], [[צ’רניגובצ'רניגוב]] ו[[פולוצק]] - בהן דנו על המצב ועל דרכים להביא לחידוש הנשיאות בפועל. בראש אסיפות אלו עמדו גדולי החסידים. אחת ההחלטות שנתקבלו באסיפות אלו, הייתה להתחיל לנסוע לליובאוויטש בקביעות, ובפרט ב[[חודש תשרי]] הקרוב.
לקראת ראש השנה [[תר"נ]], הגיעו לליובאוויטש קבוצות גדולות של חסידי חב"ד מכל הערים ו[[עיירה|העיירות]], הכפרים הקרובים והרחוקים. כשש מאות{{הערה|הרבה מהתיאורים כאן מובאים מסיפורים שכתב הרב [[שמואל מאזינקער]] עליו העיד הרבי הרש"ב: "הוא איש אמונים, ומדייק בלישנא ובדבר
18,596

עריכות