שינויים

{{לעריכה}}[[קובץ:חזרה.png|שמאל|ממוזער|300px|החוזר הראשי של הרבי, הרב [[יואל כהן]] בעת החזרה ב[[זאל הגדול]], כשמסביבו נראים חסידים המאזינים לחזרה ו[[הנחה|המניח]] הרב [[דוד פלדמן]] שמעלה את השיחה על הכתב, וחסידים נוספים המאזינים לחזרה]]

'''חוזר''' הוא כינוי שניתן ל[[חסיד]] שלקח על עצמו את התפקיד "להקליטלתעד בזיכרון" את [[שיחה|שיחותיו]] ו[[מאמר|מאמריו]] יו של הרבי או ה[[אדמו"ר]] בראש למשך שנאמרו במהלך השבת, וב[[מוצאי שבת]] ולהעלות את השיחה או המאמר על הכתב מהזיכרון לאחר מכן (במסמך המכונה "[[הנחה]]").

בדורות עברו, נהגו [[רבותינו נשיאנו]] לומר מאמר מדי דבר וחג, ובזמנים מיוחדים נוספים. לאחר ששיננו שצוות החוזרים שיננו היטב את ה[[מאמר]], היו נכנסים המניחים לאדמו"ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר להם במקומות שלא הבינו. אך סדר זה לא המשיך אצל [[הרבי]], כך שהיה הכרח לשחזר לבד את כל הקטעים וה"אותיות" שנאמרו, ולנסות להבין את תוכנם והקשר ביניהםהדרוש ביאור.

באחד המאמרים שאמר [[הרבי הריי"צ]], ציטט פסוק באופן שונה מכפי שכתוב בנ"ך, ור' [[חאטשע פייגין]] אמר לחוזר ר' [[יצחק הנדל]] לחזור כפי שכתוב בנ"ך, ובחזרה הרבי תיקן אותו שלוש פעמים רבות היו החוזרים מכניסים לרבי פתקים בהם שאלות שהתעוררו להם (הוא חזר שוב על המבואר בשיחה או במאמרפי הוראת ר' חאטשע), ואז שאל חאטשע שהרי כך כתוב? וענה לו הרבי: אבל זהו לשון הרב.

== החזרה בדורנו == {{להשלים}}ה"חוזר" הראשון בדורנו היה הרב [[יואל כהן]], שהחל לכתוב עוד קודם [[יו"ד שבט]] [[תשי"אקבלת הנשיאות של הרבי]] לכתוב את שיחותיו של [[השיחות שאמר הרבי]]. לאחר המאמר [[באתי לגני]] שאמר הרבי בעת קבלת נשיאותו, חשבו החסידים שכפי שנהגו כל הרביים לכתוב את המאמרים שאמרו בעצמם נוסף על ה"[[תשי"אהנחה|הנחות]]" שכתבו החסידים, חשבו שהרבי גם הרבי יכתוב את המאמר בעצמו כמו כל הרביים; . אולם הרבי לא כתב, ועל כן הכניסו לרבי את ה[[הנחה]] שכתב וציווה על ר' יואל. בהפצת השיחות והמאמרים שהרבי הגיה התעסקו עוד מספר תמימים בלכתוב את ההנחה בעצמו, אותה [[ועד להפצת חסידותמוגה|הגיה]], ומאוחר יותר נקרא הרבי לקראת [[ועד להפצת שיחותי"א ניסן]]באותה השנה.

בשנים הראשונות לא הרשה הרבי להקליט את ההתוועדויות באופן רשמי. היו הקלטות לא רשמיות, אולם החוזרים היו צריכים לזכור בעצמם את הדברים. גם לאחר בהפצת השיחות והמאמרים שהרבי הגיה התעסקו עוד מספר תמימים ב[[תשי"טועד להפצת חסידות]] כשהתיר הרבי להקליט את דבריו, נותר הקושי בחזרת הדברים מה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ב[[שבת|שבתות]] וומאוחר יותר נקרא [[יום טוב|ימים טוביםועד להפצת שיחות]].

בהיות ובשונה מהנהוג בדורות הקודמים הרבי לא כתב את הדברים בעצמו ולא נהגו להיכנס אל חדרו ולחזור בפניו על המאמר כפי שזכרו החסידים על מנת שהרבי יתקן ויוסיף ביאור בדברים, אפילו חל איסור על הקלטת השיחות, כך שהיה הכרח על החוזרים לשחזר לבד את כל הקטעים וה"אותיות" שנאמרו, ולנסות להבין את תוכנם והקשר ביניהם. גם לאחר [[תשכתשי"זט]]כשהתיר הרבי להקליט את דבריו, נותר הקושי בחזרת הדברים מה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ב[[שבת]]ות ו[[יום טוב|ימים טובים]]. פעמים רבות היו החוזרים מכניסים לרבי פתקים בהם שאלות שהתעוררו להם על המבואר בשיחה או במאמר. לאחר שהיו בעיות בהעלאת שהתחיל ר' יואל לערוך את [[ספר הערכים]] בהוראת הרבי, נשאר לו פחות זמן להקדיש לכתיבת השיחות על הכתב. בעקבות זאת קרא הרב חודקוב למשרדו בשנת תשכ"ו את הרבנים [[יהודה לייב שפירא]], הורה [[שלמה זרחי]] [[שלום בער לויטין]] [[אפרים פיקרסקי]] וביקש מהם בשם הרבי להקים ועד חדש שיהיה אחראי להניח את דבריו בהתוועדויות, אשר שיסייעו לר' יואל בעריכת השיחות. הוועד שהקימו נקרא על ידם בשם [[ועד הנחות התמימים]]{{הערה|[[תחיינו]] גליון 2 עמוד 19}}. הרבי התייחס למינויים בהתוועדות והורה להם לבוא ולעמוד על יד ר' יואל בהתוועדויות. מביניהם נשאר הרב [[יהודה לייב שפירא]] החוזר במשך שנים ארוכות, ואף היה ה'מניח' של כרכים י-יד ב[[לקוטי שיחות]].  ב[[חודש ניסן]] [[תשמ"א]] הוקם במקביל אל ועד הנחות התמימים [[ועד הנחות בלה"ק]], שתפקידו היה להניח את השיחות ב[[לשון הקודש]].

===החידוש בסגנוןאופי החזרה בדורנו===עיקר החידוש של "[[דור השביעי]]" בדורנו התבטא בתוכן וסגנון חדשים, ובהיקף שונה לחלוטין: תורתם של הרביים הקודמים התמקדה באמירת מאמרים מידי שבת ויום טוב, וכך יש מכל שנות [[חסידות חב"ד]] "ספרי מאמרים", המכילים את מאמרי ה[[דא"ח]] מאותה שנה. הרבי, החל [[התוועדות עם הרבי|בהתוועדויות]] ארוכות, שאת רוב זמנן תפסו שיחות הבלולות מנגלה וחסידות, בשיטתו המיוחדת והמופלאה.

כאשר מתקתקים מתעתקים (תהליך כתיבת המלל בהתאמה לנשמע מהקלטת שמע) את דבריו של הרבי במדויק, מתוך סרט הקלטה, כל שעת דיבור ממלאת עשרים עמודים עם רווח כפול בין השורות. לפי זה, ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] של חמש שעות, אם היו מצליחים לשחזר במאה אחוז, היו צריכים להגיע למאה עמודים. לפועל, בדרך כלל הגיעו לשמונים עמודים בחזרה טובה, ולעתים ולעיתים נדירות הגיעו גם לתשעים עמודים. במשך רוב השנים התקיימה רק חזרה אחת בראשות ר' יואל, אולם בשנים האחרונות החלו לקיים שלוש חזרות בו זמנית במקביל: באידיש, אנגלית ועברית{{הבהרה|מי חזר מה? ג'ייקוסון ר יואל ועוד מי?}}.

{{טורים|מספר=3|תוכן=

*הרב [[מנחם נחום יצחק אייזיק חאניןמסטרדוב]].

* הרב [[נחום מסטארדובמסטרדוב]].

* הרב [[משה רוזנבלט]] (המכונה ר' משה דער חוזר) ע''ה* הרב [[יעקב לנדא]]

 === חוזרים מתקופת של הרבי ===

* הרב [[יוסף יצחק כץ]] (רחובות)

* הרב [[יוסף העכט]]* הרב [[פייטל לויןהכט]]

* הרב [[צבי גרינבלאט]] לפני שהלך לארגנטינה היה הכותב המרכזי של מאמרי הרבי{{מקור}}

==ראה ראו גם==

==קישורים חיצוניים==* *[[קונטרס דברי ימי החוזרים]]https://col.org.il/news/132509 מיהו ה"חוזר"? מה תפקידו, ממכתב אדמוומי הרבי שבזמנו החלה ה"ר הרייחזרה"צ מקיץ שנת [[תרצ"ט?]] ל"אחד מחתניו הרבנים" ({{Col}}*[[מנחם מענדל הורנשטייןhttps://col.org.il/news/50033 הנתונים נחשפים: 11,000 שעות של דברי אלוקים חיים{{col}}]]).