ועד ההצלה
ועד ההצלה הינו ועד שפעל במוסקבה בשנות הפ', כאשר לאחר המהפכה כל אזרח נאלץ לעבוד בעבודה כלשהי. הבטלה נחשבה אז כעבירה פלילית, עליה היו עלולים להישלח למאסר. ובעבודה רגילה היתה בעיה של חילול שבת. ועד ההצלה דאג לפתרונות עבודה לשומרי שבת.
עבודה בכפיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ועד ההצלה הינו ועד שפעל במוסקבה בזמן רוסיה הקומוניסטית, כאשר לאחר המהפכה נחקק אשר על כל אזרח לעבוד בעבודה כלשהי. הבטלה נחשבה אז כעבירה פלילית, עליה היו עלולים להישלח למאסר.
את האוכל היו מקבלים באמצעות תלושי מזון אותם היו מקבלים הפועלים בלבד.
הבעיה כמובן הייתה בשבתות, מי שלא היה מופיע לעבודה בשבת לא היה יכול למצוא לעצמו עבודה והיה נשאר רעב.
שלושת חברי הועד[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
הועד[עריכה | עריכת קוד מקור]
קבוצה של חסידים - הרב משה דובער גנזבורג, הרב רפאל נחמן הכהן והרב משה גוראריה, הקימו את ועד ההצלה והחליטו לנצל חוק שחוקק זמן לפני כן על ידי הממשל החדש לפיו יכול כל אזרח להקים בית מלאכה זעיר, ובכך ליצור לאנ"ש מקומות עבודה ללא חילול שבת.
בשלב הראשון הועד חשב על אפשרות לעבודה שתאפשר שמירת שבת על ידי עבודה ב'קבלנות', כלומר שכל אחד מהעובדים יעבוד בתעשייה בייתית - ביצור כפתורים, גרבים, מחברות וכדומה, הועד דאג למימון המכונות.
לאחר כמה שנים החליטה הממשלה הסוביטית לבטל את חוק זה ולהחרים את כל המפעלים הבייתים לרשות הממשלה,
הועד נערך שוב לפעולה. הרב משה דובער גנזבורג למד את אומנות הצילום ולימד את המלאכה לעוד עשרות מאנ"ש, לאחר-מכן פנה לעיירית מוסקבה בבקשה לאישור להקמת חברה לצילום ברחובות מוסקבה. חברה זו, נאמר בבקשה, תעניק שירות מצויין לתיירים הבאים למוסקבה וחפצים להצטלם על רקע אתרים מיוחדים בעיר.
החברה הוקמה בחכמה, והיא מנתה גם כמה צלמים נוכרים, כדי שבבוא יום השבת – לא יתרוקנו רחובות מוסקבה מהצלמים. בתמורה, התחייבו היהודים למלאות את מקומם של הצלמים הגויים בימי ראשון[1].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שבועון בית משיח גיליון 183 ע' 39-40. זכרונות ר' יצחק גנזבורג
- חייל בשירות הרבי עמודים 22-26
הערות שוליים
- ↑ שבועון בית משיח גיליון 183 ע' 39-40, זכרונות ר' יצחק גנזבורג. חייל בשירות הרבי עמודים 22-26