שינויים

אף שבכל יום מימי השנה ישנו ציווי לזכור את יציאת מצרים{{הערה|"למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך"(דברים טז, ג).}}, ציוותה התורה בליל הסדר להאריך בסיפור יציאת מצרים ולומר זאת בדיבור.

על פי לשון התורה "והגדת לבנך ביום ההוא לאמור{{הערה|שמות יג, ח.}}", מצוות סיפור יציאת מצרים בלילה זה מכונה בשם הגדה{{הערה|שם=אבודרהם|אבודרהם, סדר ההגדה ופירושיה, דיבור המתחיל 'ומתחיל'.}}.

גירסא נוספת לנוסח סיפור יציאת מצרים בלילה זה הוא 'אגדה של פסח'{{הערה|בפי יהודי תימן נקראת ההגדה בשם 'אגדתא דפסחא'.}}, היות ונוסח ההגדה כולל אגדות ומדרשים על לשון הפסוקים אודות יציאת מצרים{{הערה|ב[[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]] מציין הרבי ל"דקדוקי סופרים לפסחים קטו-קטז. תוד"ה אמר ע"ז מה, א. ובכמה ראשונים", שם מופיע הלשון ""דכמו כן מזכיר באגדת הפסח". אך באגרות קודש ח"ב אגרת שפג מסתייג הרבי מהסבר זה כיון שאם הגדה של פסח פירושו 'מדרש של פסח', אם כן אין בכלל זה אלא חלק ההגדה מ'עבדים היינו' עד 'ונאמר לפניו הללויה', מה שלא משמע כך מהש"ס והראשונים ומדברים ומדברי אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך סימן תעב סט"ז.}}.

הביטוי 'הגדה' בנוגע לסיפור יציאת מצרים בלילה הראשון של פסח מופיע כבר בגמרא{{הערה|פסחים קטו, ב: "אין עוקרין את השולחן אלא לפני מי שאומר הגדה".}}.