שינויים

הרב '''דוד קרץ''' היה [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[עפולה]] ו[[שליח]] [[הרבי]] בעיר. נולד ביום ([[י"ב בסיוון]] [[תש"א]] ונפטר ביום – [[כ"ג באדר|כ"ג באדר ב']] [[תשע"א]]) היה [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[עפולה]] ו[[שליח]] [[הרבי]] בעיר.

==קורות חייותולדות חיים==

[[קובץ:דוד_קרץ_בצעירותו.jpg|ימיןשמאל|ממוזער|250px|בצעירותו לומד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]]]הרב דוד קרץ נולד ביום [[י"ב בסיוון]] שנת [[תש"א]] ב[[חיפה]] לאביו הרב אריה ואימו מרת דבורה (דורי) קרץ. בבחרותו למד בישיבת כפר הרואמשפחה הונגריות חסידית שברחה מהונגריה לאחר עלייתו של הצורר היטלר ימ"ש לשלטון בגרמניה בתרצ"ה והיה מקורב אל ראש הישיבה, הרב [[משה צבי נריה]]ג.

בישיבת כפר הרוא"ה נמסרהמשפחה התיישבה בחיפה, באותה ועסקה בייצור סוודרים. תוך תקופה, שיעור ב[[ספר התניא]] על ידי ה[[משפיע]] הרב [[מאיר בליז'ינסקי]]קצרה התבססו בני המשפחה ועזרו לעולים נוספים להתבסס. הרב קרץ שהשתתף בשיעור החל להתקרב ל[[חסידות חב{{הערה|הדבר נתקל בהתנגדות מצד התנועה הקומוניסטית ששלטה באותם ימים בחיפה ועל שם זה נקרא "ד]]. במקביל הכיר גם את הרב [[אברהם דונין]] שכיהן באותה תקופה כראש [[ארגון אתחיפה האדומה"ה]] ועסק רבות בהפצת חסידות בקרב בני ישיבותדבר שהביא במהלך השנים לסגירתו של בית החרושת.}}

בשנת [[תשי"ח]], בהשפעתו המכריעה של הרב אברהם דונין, עבר הרב על אף היות חיפה באותם שנים עיר מאוד אנטי דתית ואפילו רודפת דתיים - החזיקו משפחת קרץ יחד עם מספר חבריו, לישיבה חב"דית. בשנת [[תשי"ט]] עבר יחד עם ידידו, הרב יוסף הרטמן, לישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שם קיבלו רבות מהמשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. ב[[חודש אלול]] שנת [[תשכ"ב]] נסע לראשונה אל [[הרבי]], ל[[קבוצה]] שבאותה שנה קיבלה אישור רק לחודשיים (עד לאחר [[שמחת תורה]])בתורה ומצוות, בסיומם חזר לישיבה שהספיקה לעבור ל[[כפר חב"ד]]ושלחו את ילדיהם ללמוד במוסדות המזרחי שהיו אז בעיר.

ב[[חודש שבט]] שנת [[תשכבהמשך ללימודיו בבית הספר של תנועת המזרחי, הלך ללמוד למד בישיבת כפר הרוא"ה]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]]והיה מקורב אל ראש הישיבה, שם שהה למעלה משנתיים וחצי עד להרב [[חודש אלולמשה צבי נריה]] שנת [[תשכ"ז]]. תקופה זו הייתה זכורה לו במשך כל חייו והיא העצימה את רגש האהבה והביטול שלו לרבי. {{הערה|מטעם זה היה הרב קרץ נהג שלא לעזוב את [[770]] כל עוד והרבי לא נסע לביתומתפלל בהברה ספרדית, כנהוג בחוגי המזרחי. ביום [[כ"ז בסיוון]] שנת [[תשכ"ה]] הסתיימה קבלת ה[[יחידות]] בשעה חמש לפנות בוקר וחברי המזכירות ארגנו מנין מוקדם ל[[תפילת שחרית]] עבור הרביוכדלהלן. הרבי שהיה בשנת האבל על אימו, מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]], היה השליח ציבור והרב קרץ כובד ב"פתיחת הארון" ל"קריאת התורה" והוא הגיש את [[ספר התורה]] אל הרבי}}.

ב[[חודש אלולישיבת כפר הרוא"ה]] שנת נמסר, באותה תקופה, שיעור ב[[תשכ"זספר התניא]] הורה הרבי לרב קרץ ב'יחידות' שיתעסק גם בשידוכים והוא חזר לארץ. זמן קצר לאחר שובו לארץ, נקרא על ידי הנהלת 'ה[[רשת אהלי יוסף יצחקמשפיע]]הרב [[מאיר בליז' לשמש כמחנך בבית ספר ינסקי]]. הרב קרץ שהשתתף בשיעור החל להתקרב ל[[חסידות חב"ד ב]]. במקביל הכיר בחיפה את הרב [[אברהם דונין]] שכיהן באותה תקופה כראש [[תענךארגון את"ה]] שהוקם באותן שניםועסק רבות בהפצת חסידות בקרב בני ישיבות. והביא בחורים רבים לחב"ד.

בשנת תשי"ח הלך לחפש ישיבה גבוהה ללמוד בה, והתקבל לישיבה בכפר חסידים וכן נבחן והתקבל על ידי הרב קרץ נישא לרעייתו, מרת אודיל והזוג התגורר בתענך. כעבור תקופה נשלחו מטעם הדוד פוברסקי לישיבת פוניבז'רשת' למושב 'ברוש' בדרום הארץ. בסיום הפעילות בברוש קבע את מגוריו בעפולה ומונה למורה למחשבים בבית ספר חב"ד ב[[נצרת עילית]]. בשלב מסויים החל לשמש כמשפיע קהילת חב"ד בעפולה וככזה היה עד לפטירתו. כמשפיע פעל רבות על בני קהילתו וקירב יהודים רבים לדרך התורה והמצוות. שמר על קשר עם רבני הקהילות ובעלי ההשפעה בעיר. ארגן פעילות של שיעורי תורה, הקהלת קהילות, חלוקת והפצת חומר שבועי על [[תורת החסידות]]אך לא מצאה חן בעיניו דרך החיים הליטאית, [[צבאות השם]] ועודוהריחוק האנושי שבין הליטאים.

בשנת באלול [[תשלתשי"גח]], בעקבות הוראה בהשפעתו המכריעה של הרביהרב אברהם דונין, הצטלם עבר הרב קרץ יחד עם חסידים נוספים ושלטים על ידידו הרב [[יוסף הרטמן]], לישיבת [[עשרת המבצעיםתומכי תמימים לוד]], על גבי טנק צה"לי. התמונה פורסמה בעולם ואף הייתה תלויה תקופה ארוכה בחדר השם קיבלו רבות מה[[מזכירותמשפיע]] של הרבי{{הערה|1=הרב [[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=60756 התמונה שצולמה בהוראת הרבישלמה חיים קסלמן]]{{תמונה}}}}.

תוך זמן קצר מהגיעו לישיבת תות"ל שינה כל הנהגתו לגמרי ובהיותו בעל טבע סוער, נהיה חסיד חב"ד נלהב, והתעסק בהפצת החסידות. בין היתר בשיעור תניא ובקירוב בחורים ב[[ישיבת כפר הרוא"ה]], ממנו הגיע וקירב רבים לחב"ד, יותר מיובל שנים לאחר מכן סיפרה{{הערה|לרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילשאנסקי]].}} רעיית הרב [[משה צבי נריה]] שהוא זכור בתור אחד שפעל הרבה בשביל חב"ד בתוך הישיבה. ==אצל הרבי== ב[[חודש אלול]] שנת [[תשכ"ב]] נסע לראשונה אל [[הרבי]], ל[[קבוצה]] השנייה שבאותה שנה קיבלה אישור רק לחודשיים{{הערה|לכתחילה אישרו שלושה חודשים, אך אחד מחברי הקבוצה ניסה להאריך השהות שלו, וזה פגע בכל הקבוצה וקיצר השהות של כולם רק לשני חודשים.}} (עד לאחר [[שמחת תורה]]). הרבי אמר לבחורי הקבוצה, ולרב קרץ באופן אישי, (תוכן): "אין חילוק כמה נמצאים. השאלה כמה לוקחים". בסיומם של חודשי ה"קבוצה", חזר לישיבה שהספיקה בינתיים לעבור ל[[כפר חב"ד]]. על מנת להצליח לחזור ולהיות אצל הרבי, הלך הרב קרץ להתגייס למספר חודשים לצבא כשבעזרת ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] קוצר שירותו על מנת שהרב קרץ יוכל לעזור במחנות הקיץ. באותם שנים ניכרו בו כבר כשרונותיו בחינוך בהיותו מדריך מיוחד במחנות הקיץ, חניכיו זכרו אותו שנים רבות לאחר מכן. ב[[חודש שבט]] שנת [[תשכ"ה]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]], שם שהה למעלה משנתיים וחצי עד ל[[חודש אלול]] שנת [[תשכ"ז]]. תקופה זו הייתה זכורה לו במשך כל חייו והיא העצימה את רגש ה[[אהבה]] והביטול שלו לרבי. הרב קרץ נהג שלא לעזוב את [[770]] כל עוד הרבי לא נסע לביתו. ביום הבהיר{{הערה|באותה שנה לא היה מפורסם בקרב החסידים מהותו של יום זה.}} [[כ"ח בסיוון]] שנת [[תשכ"ה]] הסתיימה קבלת ה[[יחידות]] (של הלילה הקודם) בשעה חמש לפנות בוקר וחברי [[המזכירות]] ארגנו מנין מוקדם ל[[תפילת שחרית]] עבור הרבי. הרבי שהיה בשנת האבל על אימו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]], היה ה[[שליח ציבור]] והרב קרץ כובד ב"פתיחת הארון" ל"קריאת התורה" והוא הגיש את [[ספר התורה]] אל הרבי. במהלך לילות היחידות היה משתדל להכניס לרבי שאלות שונות, על ידי רבנים אורחים בעניני הלכה ומנהג, כגון בחילוקים בין סגנון הקשר לתפילין וכן איך נוהגים באמירת ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה ועוד. פעם כאשר נכנס ל770 בשעה 3 לפנות בוקר (לערך) בליל יחידות, והרבי בדיוק יצא מחדרו הקדוש, אמר לו הרבי: מסתובבים ככה באמצע הלילה? או שתלמד תניא, או שתגיד תהילים, או שתלך לישון. במהלך השנים כתב יומנים שחלקם נתפרסמו, על סדר ההנהגה אצל הרבי, וכן תקציר מכמה וכמה שיחות ששולבו בספרי השיחות של הרבי. כמו כן כתב לידידיו בארץ ישראל מכתבי חיזוק על הנעשה בבית חיינו ואת הצורך להתקשר לנשיא הדור. ב[[חודש אלול]] שנת [[תשכ"ז]] הורה הרבי לרב קרץ ב'יחידות' שיתעסק גם בשידוכים בארץ{{הערה|לכתחילה הרבי הורה שיתעסק בשידוכים בארצות הברית, אך כשאלה לא צלחו, הורה הרבי שיסע לארץ הקודש למצוא את שידוכו.}}. באותה תקופה{{הערה|מתוך רשימותיו שעדיין לא נדפסו.}} הורה לו הרבי ללמוד "בדיקות" ([[שעטנז]]), ואכן הוא למד זאת תחילה בניו יורק, ובדרכו לארץ הקודש התעכב ב[[אנגליה]] כדי ללמוד את התחום אצל מומחה נוסף. זמן קצר לאחר שובו לארץ, נקרא על ידי הנהלת '[[רשת אהלי יוסף יצחק]]' לשמש כמחנך בבית ספר חב"ד ב[[תענך]] שהוקם באותן שנים. ==פעולתיו ברשת==הרב קרץ [[נישואין|נשא]] את רעייתו, מרת אודיל, והזוג התגורר בתענך, בה שימשו על פי הוראת הרבי כמחנכים בבית הספר של ה'רשת'. כעבור תקופה נשלחו מטעם ה'רשת' למושב 'ברוש' בדרום הארץ. בסיום הפעילות בברוש קבע את מגוריו בעפולה ומונה למורה למחשבים בבית ספר חב"ד ב[[נצרת עילית]]. בשלב מסויים החל לשמש כ[[משפיע]] קהילת חב"ד בעפולה והמשיך בכך עד לפטירתו. כ[[משפיע]] פעל רבות על בני קהילתו וקירב יהודים רבים לדרך התורה והמצוות. שמר על קשר עם רבני הקהילות ובעלי ההשפעה בעיר. ארגן פעילות של שיעורי תורה, הקהלת קהילות, חלוקת והפצת חומר שבועי על [[תורת החסידות]], [[צבאות השם]] ועוד. בשנת [[תשל"ג]], בעקבות הוראה של הרבי, הצטלם הרב קרץ עם חסידים נוספים ושלטים על [[עשרת המבצעים]], על גבי טנק צה"לי. התמונה פורסמה בעולם ואף הייתה תלויה תקופה ארוכה בחדר ה[[מזכירות]] של הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60756 התמונה שצולמה בהוראת הרבי]{{תמונה}}}}. הרב קרץ הצטיין בחיבתו לספרים ודאג למלא את בתי הכנסת בעפולה בספריםבספרי קודש.  היה מדקדק בהלכות ובמנהגי חב"ד. באופן התנדבותי הכין וחילק לכל חתן וכלה חוברת "הכנות לחתונה" המלאים המלאה בהלכות, מנהגים ועצות פרקטיות לתקופה שבין סגירת השידוך לחתונה{{הערה|התמורה היחידה שביקש הרב קרץ עבור החוברת היה הייתה הערות ושיפורים, שבעקבותיהם יצאה החוברת בלמעלה מ-80 מהדורות!}}. בשנותיו האחרונות החל להתעסק בהוצאה ב[[הוצאה לאור ]] של חוברת העוסקת בגיל חינוך של ילדים. חוברת זו מלקטת מכתבים של [[אדמו"רי חב"ד]] הקשורים להגעת הילד לגיל שלוש ולהשארת פאות הראש. בנוסף לכך מובאים [[מנהגי חב"ד]] הקשורים לאירוע זה, ואף מאמר קצר וקליט שאפשר יהיה ללמוד עם הילד{{הערה|את החוברות ניתן להשיג גם כיום, לעילוי נשמתו, אצל משפחת קרץ בעפולה בטלפון: 04-6592724 או בדוא"ל hachanot@gmail.com.}}.

ביום [[כ"ג באדר|כ"ג באדר ב']] שנת [[תשע"א]] נפטר הרב קרץ. בהלווייתו השתתפו מאות אנשים, בהם [[חסידי חב"ד ]] מרחבי הארץ, אנשי קהילת חב"ד בעפולה, תושבי העיר, ידידיו, מושפעיו ובני משפחתו.

את מקומו של הרב קרץ כמשפיע כ[[משפיע]] בעפולה, ממלא בנו הרב [[שמואל קרץ]].

*ר' בנו, הרב מנחם מענדל קרץ, [[צפת]].*ר' בנו, הרב לוי אריה קרץ - מנהל [[בית חב"ד גבעת־המורה]] גבעת המורה, [[עפולה]].*ר' בנו, [[יוסף יצחק קרץ - ]], [[קראון הייטס]].*ר' בנו, הרב [[שמואל קרץ ומרת מרים קרץ]] - [[משפיע ]] קהילת [[חב"ד]], [[עפולה]].*בתו, מרת דבורה לאה קיי ובעלה , אשת ר' אהרון מאיר קיי, [[נוף הגליל]].*בנו, הת' דובער קרץ., [[עפולה]]

*שניאור זלמן ברגר, '''[http://wwwold2.ih.chabad.info/index.php?#!g=1&url=article_hearticle&id=60812 התבטאות נדירה מהרבי: בעל מדות ומעלות טובות]''' {{בית משיח|}} בתוך שבועון בית משיח - {{אינפו|}}*{{קישור חבד אינפו ישן|60597 |הרב קרץ ב-[[770 - מרכז חב"ד העולמי|770 ]] בשנת [[תשכ"ו] ]||{{תע|03/29/2011}}}}{{תמונה}}*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/4/16/829210649935.html {{קישור חבד אינפו ישן|60623|יומן אישי מחצר הרבי, ימי ניסן תשכ"ה] |הרב דוד קרץ|{{תע|03/30/2011}}}} - אתר [[שבועון בית משיח]]*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60623 יומן אישי מחצר הרבי, [[פורים ]] תשכ"ו] {{אינפו}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

[[קטגוריה:קהילת חבאישים בעפולה]][[קטגוריה:קבוצה תשכ"ג]][[קטגוריה:בוגרי ישיבת כפר הרא"ה]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ד עפולהא]][[קטגוריה: אישיםשנפטרו בשנת תשע"א]]