הרב דוד אבא לוין היה 'מלמד' בעיירה החסידית נעוול, ושמע כישרונו זה יצא למרחוק. מטבעו היה ר' דוד אבא'לה (כפי שכינוהו הכל) חסיד פשוט, ירא שמים ותמים בהליכותיו. היו לו שיטות מיוחדות בחינוך אודותן דיברו הכל בהערצה. הוא החדיר בתלמידיו יראת שמים וברבות הימים סחו כי כל תלמיד שעבר תחת ידיו נשאר חסיד - חרף הלחצים והפיתויים האדירים שאיימו במשך השנים על הדור הצעיר.
זכה ר' דוד אבא ונולדו לו חמישה ילדים, מתוכם שלושה בנים - שלושתם מדמויותיה החסידיות הבולטות של נעוול: ר' שרגא פייטל לוין, ר' ישראל לוין ור' גרשון בער לוין. היו אומרים עליהם כי הם מהווים התממשות הברכה "חסיד, ירא שמים ולמדן. הלמדן - ר' שרגא פייטל; החסיד - ר' ישראל; הירא שמים - ר' גרשון בער.