שינויים

 החיוב לשמוע לדברי סופרים ולקבלם הינו הוא מהפסוק "עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל" ({{הערה|[[חומש דברים|דברים]] יז, יא).}}, כלומר- מצווה לשמוע לתורות והמשפטים שיתחדשו במהלך הדורות ע"פ ה[[צדיקים]] האמתיים. 

== דוגמאות לדברים שהינם "דברי סופרים" מקור הביטוי =="דברי סופרים" הם בעיקרון כל מצווה או הלכה (או גזירה וכדומה) שאינה כתובה במפורש ב[[תורה שבכתבמסכת עבודה זרה]]{{הערה|דף לה, ישנם גם דברים שאינם כתובים במפורש במקרא אך חז"ל למדו א'.}} לומד רב דימי מהפסוק את ההלכה בדרך רמז (כלומר חז"ל לימדו כי בפסוק הזה רמז הקב"ה שההלכה צריכה ליהות כך וכך, כדרך [[תורה שבעל פה|התושבטובים דודיך מיין"ע]].), דבר זה נקרא בשם "[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%90_(%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%94) אסמכתא]" וגם הוא נקרא בשם "דברי סופרים". דוגמאות לדברים שהינם "דברי סופרים":מצוות קריאת מגילה בפורים, הינה חידוש שהתחדש בימי [[מרדכי]] ו[[אסתר]]שיר השירים א, ואינו כתוב במפורש ב[[חומש]]. אך אעפ"כ אנו מברכים בקריאת המגילה "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו" אע"פ שהקב"ה לא ציווה אותנו בשום מקום לשמוע מגילה, הוא כן ציווה עלינו לשמוע לדברי חכמים (כנ"ל).דוגמא נוספת: הרחקה והפרדה בין [[בשר וחלב]]. נכון אמנם שאין ציווי מפורש בתורה להמתין בין אכילת בשר לחלב, ובטח שלא לייחד סט כלים נפרד, אך למדו חז"ל עניינים רבים מייתור הפסוקים (שנכתבו שלוש פעמים) וכן חידשו דינים נוספים בנושא (ואין כאן המקום) ע"מ להיזהר ולהישמר מאיסור אכילת [[בשר וחלב]], ותקנות וגדרים אלו הינם חיוב ממשי וממילא מוייבים אנו לשמוע בקולםשחביבים דברי הסופרים על כנסת ישראל יותר מעיקרי התורה שבכתב.

== מקורות הביטוי דוגמאות לדברים שהינם "דברי סופרים" =="דברי סופרים" הם בעיקרון כל מצווה או הלכה (או גזירה וכדומה) שאינה כתובה במפורש ב[[מסכת עבודה זרהתורה שבכתב]]{{הערה|דף לה, א'.}} כתוב: {{ציטוטון|מאי ישנם גם דברים שאינם כתובים במפורש במקרא אך חז"ל למדו מהפסוק את ההלכה בדרך רמז (כלומר חז"ל לימדו כי טובים דודיך מיין? כי אתא רב דימי אמר אמרה כנסת ישראל לפני בפסוק הזה רמז הקב"ה רבששההלכה צריכה להיות כך וכך, כדרך [[תורה שבעל פה|התושב"ע עריבים עלי ]].), דבר זה נקרא בשם "אסמכתא", וכן בשם "דברי דודיך יותר מיינה של תורה}}סופרים".

פירושדוגמאות לדברים שהינם "דברי סופרים": הגמרא שאלה מהו פירוש הפסוק{{הערה|*מצוות קריאת מגילה בפורים, הינה חידוש שהתחדש בימי [[מרדכי]] ו[[שיר השיריםאסתר]] א, ואינו כתוב במפורש ב[[חומש]].}} {{ציטוטון|כי טובים דודיך מיין?}}אך אעפ"כ אנו מברכים בקריאת המגילה "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו" אע"פ שהקב"ה לא ציווה אותנו בשום מקום לשמוע מגילה, וענתה הגמרא כי כשבא רב דימי מארץ ישראל לבבל הוא אמר בדרשתו כי פירוש הפסוק הוא שחביבים דברי הסופרים כן ציווה עלינו לשמוע לדברי חכמים (עכנ"פ ל).*הרחקה והפרדה בין [[פירוש רש"יבשר וחלב]] הכוונה ב. אמנם שאין ציווי מפורש בתורה להמתין בין אכילת בשר לחלב, ובטח שלא לייחד סט כלים נפרד, למדו חז"דודיךל עניינים רבים מייתור הפסוקים (שנכתבו שלוש פעמים) וכן חידשו דינים נוספים בנושא (ואין כאן המקום) ע" היא לדברי סופרים והסכימו איתו שאר הראשונים) על מ להיזהר ולהישמר מאיסור אכילת [[כנסת ישראלבשר וחלב]] יותר מעיקרי התורה שבכתב, ותקנות וגדרים אלו הינם חיוב ממשי וממילא מוייבים אנו לשמוע בקולם.==בתורת חב"ד=={{להשלים}}{הערה|ע"פ רש"י.{הערות שוליים}}.

מקור נוסף לביטוי "דברי סופרים" הינו ב[[מסכת עירוביןקטגוריה:תורה]]{{הערה|דף כ"א, ב'.}} ושם כתוב ''"דרש רבא מאי דכתיב{{הערה|קהלת, י"ב, י"ב.}} ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה וגו' בני הזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה שדברי תורה יש בהן עשה ולא תעשה ודברי סופרים כל העובר על דברי סופרים חייב מיתה"''.פירוש: שאל [[רבאקטגוריה:מושגים כלליים]] בדרשתו מהו פירוש הפסוק (קהלת יב, יב) {{ציטוטון|ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ"? וענה רבא שפירוש הפסוק הוא אזהרה לעם ישראל להיזהר (הפירוש הפשוט הוא להיזהר מלזלזל ח"ו בד"ס, שהרי עם כל חשיבותם אין לד"ס יותר חשיבות מאשר לדברי התורה, מה גם ש"[https[קטגוריה://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%90_%D7%93%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%90_%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%90 ספק דאורייתא לחומראמושגים ישיבתיים] [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%90_%D7%93%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%9F_%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%90 וספק דרבנן לקולא]".) בדברי סופרים יותר משיש להיזהר בדברי תורה משום שלא כל עבירה על איסור דאורייתא ישנו חיוב מיתה, מה שאין כן באיסור דרבנן שישנו חיוב מיתה הנלמד מהפסוק (קהלת י) "ופורץ גדר ישכנו נחש".}}