בריאת העולם
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
בריאת העולם התרחשה במשך שישה ימים (מכ"ה אלול עד א' תשרי) שבהם ברא הקב"ה את העולם כולו, שבכל יום מימי הבריאה הוא ברא משהו אחר.
תוכן עניינים
קודם הבריאה
חז"ל אסרו להרהר ולחשוב מה היה קודם שנברא העולם משום שהתשובה לא יכולה להתקבל בשכל אנוש[1].
במדרש רבה נאמר שקודם בריאת העולם הקב"ה היה בורא עולמות ומחריבם.
אלפיים שנה קדמה התורה לעולם
אלפיים שנה קדמה התורה לעולם הינו מדרש חז"ל האומר שאלפיים שנה טרם בריאת העולם כבר נוסדה התורה.
בזוהר נאמר:
כשברא הקב"ה עולמו לא ברא אותו אלא עם התורה, והתורה היתה אלפיים שנה קודם שנברא העולם, שכתוב ואהיה שעשועים יום יום, (ויומו של הקב"ה הוא אלף שנה)
— זהר חדש רות תרכה
מדרשים דומים מופיעים בחז"ל מדרש נוסף הוא לגבי הפסוק ""דבר צוה לאלף דור"" שהקב"ה קימט תתקע"ד דורות ונתן התורה לאחר 26 דורות במקום אחרי 1000 דור, כי ראה שהעולם לא יכול להתקיים בלא תורה.
הגר"א פירש שקידמה זאת הינה קדימה בדורות ולא בזמן[2][3].
האריז"ל כותב שעניין האלפיים שנה[4] שאם היה זמן קודם בריאת העולם אז היה אלפיים שנה[5]
במאמר איתא במדרש תילים[6] מוקשה על המדרש "אלפיים שנה קדמה התורה לעולם", משום שקודם בריאת העולם לא היה בחינת זמן, במאמר מוסבר שאין הכוונה קדמה בזמן אלא במעלות שהתורה נעלת מהעולם[7], כמו כן מוסבר שעניין האלפיים הוא מלשון "אאלפך"[8].
אופן הבריאה
עשרת מאמרות
| ערך מורחב – עשרה מאמרות |
הקב"ה ברא את העולם ב"עשרה מאמרות", שהם נמצאים תמיד בתוך הבריאה להוותה.
חומר היולי
היולי הוא מונח בשפה היוונית (או בלשון הקודש תהו[9]) המתייחס למציאות של כל דבר כפי שהוא במציאותו הבסיסית והראשונית כמציאות מופשטת מכל ציור ואיזשהו הגדרה.
תורת הקבלה והחסידות העמיקו את מושג היולי לעולמות רוחניים אלוקיים ומופשטים. בעוד בתורת הראשונים עיקר היולי הוא החומר הבסיס של היש הגשמי, תורת החסידות מסבירה כי שלב זה קיים בכל המשכה ובכל התהוות של דבר מזולתו, המתחלק לשלשה שלבים כלליים חומר צורה תיקון. בשלב הראשוני החומר שנוצר הוא פשוט - "היולי" לכל מיני צורות ודברים שייווצרו ממנו. כך הוא בתחילת המצאות היש הגשמי מאין וכן הוא בהמצאת היש דבי"ע מדבר ה' - מלכות דאצילות, וכך הוא גם בהמשכת הכלים וספירות דאצילות מהמאציל, וכך גם בנבראים עצמם: בהמשכת הכוחות מעצם הנפש שבאדם ובהמשכת כח הצומח מהארץ וכיוצא בזה.
ששת ימי בראשית
היום הראשון לבריאה
ביום הראשון נבראו היסודות הגשמיים לעולם, קודם הבריאה, העולם היה במצב של "תה ובהו", ו"רוח אלוקים" [10] ריחפה על פני המים[11].
בעת בריאת העולם, ברא הקב"ה בתחילה את האור, ע"י האמירה:"יהי אור".
הרבי מביא שבקבלה נאמר שאור זה הינו האור הרגיל הקיים כהיום, אלא אור נעלה ביותר שאינו יכול להתגלות בעולם [12].
היום השני לבריאה
ביום השני לבריאה הבדיל הקב"ה בין המים שבשמים לבין המים שבארץ ע"י האמירה:"יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם"[13].
היום השלישי לבריאה
ביום השלישי לבריאה, ריכז הקב"ה את המים למקום אחד והתגלתה היבשה, ולאחר מכן הוציאה האדמה צמחים[14]
היום הרביעי לבריאה
היום החמישי לבריאה
היום השישי לבריאה
היום השביעי לבריאה
תכלית הבריאה
|
| ערך מורחב – למה נברא העולם |
במקורות מוצעים תירוצים שונים אודות הסיבה שבגללה נברא העולם, בתורת החסידות נאמר שהתשובה היא שזה תאווה של הקב"ה ללא הסבר.
הערות שוליים
- ↑ בבלי, מסכת חגיגה
- ↑ היינו, 2000 דורות
- ↑ [shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=60569 ראה כאן]
- ↑ משום שלפני בריאת העולם לא היה זמן
- ↑ ספר החקירה להצ"צ קיא, ב.
- ↑ אות ב'
- ↑ אות ב'
- ↑ כגון ""אאלפך חכמה", "אאלפך בינה"
- ↑ רמב"ן
- ↑ שהיא רוחו של משיח
- ↑ בראשית, א', ב
- ↑ שיחת ש"פ בראשית תשל"א
- ↑ בראשית, א, ו
- ↑ בראשית, א, ט - י"ג