פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 2 בתים ,  19:20, 2 בפברואר 2016
מ
על סבתו [[הרבנית רבקה]] רעייתו של [[אדמו"ר המהר"ש]] כותב: {{ציטוטון|הסבתא הרבנית רבקה היתה בעלת שמועה, וכל סיפור שלה היה מדוייק, מתי וממי שמעה אותו וכן היתה מתארת תיאור כללי מהמספר וזמן המאורע והסיפור}}{{הערה|ספר המאמרים אדמו"ר הריי"צ התשי"א, עמוד 64.}}.
בנוגע לדודו [[הרז"א]], אחיו של [[אדמו"ר הרש"ב]], כותב אדמו"ר הריי"צ: {{ציטוטון|למותר לציין שקל יותר לשמוע סיפור מאשר לקרוא סיפור, ובפרט לשמוע סיפור מבעל כשרון וחוש בדיבור מהסוג של הדוד רז"א, שברור מילולו וכל מילה מאירה וכל משפט הוא חלק חי מציור נפלא}}{{הערה|לקוטי דיבורים (בלה"ק) חלק א' ליקוט יג עמוד 317.}}.
על המלמד שלו בילדותו כותב אדמו"ר הריי"צ: {{ציטוטון|מורי השלישי רבי [[ניסן סקאבלא]] ספרי הסיפורים שלו שהיו בידיו מאת סבו רבי שמשון מלמד שהיה בעל שמועה, ובנו רבי אברהם מלמד שהיה כתבא רבה ורשם כל הסיפורים בסגנון מדוייק}}.
וכך כתב על בעל שמועה חסידי אחר, [[הרד"ץ חן]] מ[[צ'רניגוב]], מגדולי מקושרי רבותינו נשיאינו: {{ציטוטון|בבוקר בשעה השמינים השמינית בא האורח הנכבד, הוא הרב החסיד הנודע ומפורסם בצדקתו וגאון עוזו בחסידות, מורנו ורבינו הרב [[הרד"ץ חן|דוד צבי מצ'רניגוב]]. הנני נהנה מאוד מביאתו של האורח כי בעל שמועה הוא . . כל שמועה וסיפור אשר הרה"ח רד"ץ מספר, הנה מלבד זאת כי מדייק הוא בסיפורו שספר דבר דבר על אופנו, הן בגוף השמועה או הסיפור, והן ממי ששמע זאת, או ראה ושמע בעצמו, הנה עוד זאת: אחרי כל שמועה וסיפור, מבאר הוא ומסביר תוכן עניין נושא השמועה, והמוסר-השכל היוצא מהסיפור ההוא}}{{הערה|[[התמים (ורשה)|התמים]] חלק ג' עמוד כא.}}.
==בעלי שמועה לאורך הדורות==