3,765
עריכות
שינויים
←היסטוריה
הרב [[זושא ריבקין]], [[חסיד]] [[חב"ד]] מ[[כפר חב"ד]], יזם רעיון לפיו יבנו בית לרבי בכפר חב"ד, כאשר אחיו ר' חיים נסע לניו-יורק, ביקשו לשטוח לפני [[הרבי]] את הרעיון.
ר' חיים נכנס ל'[[יחידות]]' אצל הרבי, וסיפר את הרעיון. הרבי בתגובה אמר(באידיש{{הערה|וכן בהמשך}}: "ער וויל בוייען א שטוב פאר מיר אין [[כפר חב"ד]] [= הוא רוצה לבנות בית עבורי בכפר חב"ד]?", ומיד המשיך כשהוא מראה בידו הקדושה תנועה של החלטיות - "אן ארמון [=ארמון]!"{{הערה|גירסא אחרת הובאה מפי ר' זושא בעיתון כפר חב"ד: בית בשבילי? ארמון למשיח!}}. אחר כך המשיך הרבי ואמר: "און ניט אזוי ווי איצטער. און דערוויילע ווארטן [=אבל לא כפי שזה כעת. ובינתיים, שימתין]".
זושא קיבל את ההוראה ובינתיים פנה לאדריכל זאב גכטמן וביקש ממנו להכין תוכנית מיתאר לארמון. התוכנית הוכנה במהירות ונשלחה לרבי. תשובתו של הרבי הייתה: "נתקבל ותשואות חן. לעת-עתה לחכות בבניין". לתשובה צירף הרבי עשר מטבעות: חמש מטבעות של לירה, וחמש מטבעות של חצאי דולרים.
בט"ז [[שבט]] [[תשנ"ב]], רעיית ר' זושא, מרת נעמי רבקין עברה לפני הרבי ב'[[יחידות]]-כללית', ואמרה שבעלה שואל האם הוא יכול להתחיל בבניית הארמון? הרבי השיב: 'לשאול רב בארץ הקודש'. זושא פנה לרב [[מרדכי אשכנזי]], מרא דאתרא של [[כפר חב"ד]], וסיפר לו על הוראת הרבי לבנות ארמון, ולשאול רב ב[[ארץ הקודש]]. לאחר בירור הפרטים אישר הרב את הבניה. ביום ראשון הקרוב עברה הגב' רבקין אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]], וסיפרה על הסכמת הרב. הרבי העניק לה דולר נוסף באומרו: "כפי שהרב הורה כן תעשו ובהצלחה רבה. ברכה והצלחה".
כעת עמדו בפני זושא שלושה מקומות אפשריים, בכפר חב"ד, לבניית הארמון. זושא טס לרבי וביום שישי, דקות אחדות לפני השעה עשר בבוקר, השעה בה יוצא הרבי מחדרו לתפילת שחרית, המתין לרבי סמוך לחדרו, כשבידו התצלום האוירי עליו מסומנים המקומות האפשריים לבניית הארמון. הרבי קיבל את התצלום, ומיד אמר "זאלסט האבן א סאך פרנסה [=שתהיה לך פרנסה בשפע]!" כעבור שעות ספורות, הוציא הרבי את תשובתו באמצעות מזכירו הרב [[יהודה לייב גרונר]]: "אצל בית אגו"ח" [=ליד 770, בית אגודת חסידי חב"ד].
===הנחת אבן הפינה===
[[קובץ:אבן הפינה לארמון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנחת אבן הפינה לארמון]]
בעת ה[[התוועדות]] ב[[שבת קודש]], נתן הרבי בקבוק '[[משקה]]' עבור הנחת אבן-הפינה לארמוןכשר' זושא לא מכריז לשם מה מיועד הבקבוק{{הערה|תשורה הלפרין תש"פ ע' 31}}. ב[[מוצאי שבת]] שאל ר' זושא את הרבי באיזה תאריך לערוך את הנחת אבן-הפינה, וכן - האם לעשות אירוע כלל-ארצי עם פירסום מסיבי בכל כלי-התקשורת בארץ, או לא? תשובת הרבי הייתה: לערוך את הנחת אבן-הפינה ב'יומא דפגרא', פורים-קטן, ולא כלל-ארצי. טרם נסיעתם חזרה לארץ עברו בני הזוג רבקין אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]]. הרבי העניק לר' זושא דולר נוסף ואמר: "זה עבור הבניות". אחר-כך אמר לרעייתו בחיוך רחב: "בטח גם היא משתתפת בבניות". אחר-כך נתן לו הרבי דולר נוסף, שלישי, ואמר: "זה עבור שאר הבניינים". בקשר לבניית הארמון כתב הרבי לר' [[שמואל שמואלי]] בתחילת [[אדר ראשון]] [[תשנ"ב]]: {{ציטוטון|לכמה בני אדם בתים במדינות שונות ובמיוחד בארץ הקודש '''כמפורסם''' וכנהוג. ל[[אדמו"ר האמצעי]] היתה נח לה באה"ק. עד היום ישנו בחברון בית שניאורסאהן}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשנ"ב מענה תיז}}.
ללא פירסומת עברה הידיעה על הנחת אבן הפינה מפה לאוזן, ומאות רבות של [[אנ"ש]] חסידי [[חב"ד]], מכל רחבי הארץ, השתתפו באירוע. על בימת הכבוד ישבו רבני אנ"ש וזקני החסידים. רבו של כפר חב"ד, הרב [[מרדכי אשכנזי]] וזקן רבני חב"ד הרב [[דוד חנזין]] והחסיד הישיש הרב [[אלתר הילביץ]], נשאו נאומים מרגשים על הזכות לבנות לרבי את נחלתו.