אליעזר שטיינמן
מר אליעזר שטיינמן (ה'תרנ"ב - ה'תש"ל) היה עיתונאי, סופר ועורך. חיבר סדרת ספרים על תורת החסידות.
תולדות חייםעריכה
נולד בפולין, לאביו הרב נתן שטיינמן. בצעירותו למד בישיבה בקישינב והוסמך לרבנות.
בשנת ה'תרע"ז, לאחר המהפכה בה עלו הקומוניסטים לשלטון, עבר למוסקבה, ועסק בכתיבה, עריכה ופרסום מאמרי דעה בעיתונות.
בשנת ה'תרפ"ד עלה לארץ, שם המשיך בכתיבתו.
סדרת הספרים באר החסידותעריכה
אחד מפעולותיו העיקריות הייתה כתיבת סדרת הספרים 'באר החסידות', בהם סקר את תורת החסידות באופן מעמיק, אך מותאם לקורא בן זמננו.
הסדרה כוללת עשרה כרכים, כאשר שניים מתוכם (כרכים ד-ה) מוקדשים לתורת חסידות חב"ד.
התכתבות עם הרביעריכה
תחילת הקשר של שטיינמן עם הרבי היה, כאשר החל לכתוב את ספריו על משנת חב"ד. הוא שלח מכתב לרב אברהם חנוך גליצנשטיין, וביקש ממנו שיביא לו ספרי חסידות על מנת שיוכל לעיין בהם.
בתחילה לא רצה בכך הרב גליצנשטיין, אך כששאל על כך את הרבי, הורה לו הרבי להביא לשטיינמן את הספרים שיבקש, ואף הורה לו לא לדבר עם שטיינמן על תורה ומצוות כלל.
לאחר צאת ספרו הראשון מסדרת 'באר החסידות', על תורת רבי נחמן מברסלב, שלח לו הרבי לראשונה מכתב, בו כתב כי על מנת לסקור את תורת החסידות בשלימות, הוא צריך לאמץ לעצמו אורח חיים על פי תורה, כפי שמבואר בתורת החסידות.
במענה לכך, כתב אליעזר שטיינמן לרבי כי הסיבה לכתיבת הסדרה היא, הנזק הרוחני הגדול שגרמו ספריו הקודמים, שאותו הוא רוצה לתקן על ידי כתיבת סדרה זו. ובאשר לדברי הרבי, הוסיף, הוא יעשה כן אך בהדרגה.
אחד הנושאים המרכזיים עליהם נסובה ההתכתבות הייתה אודות ההכרח בקיום תורה ומצוות. במהלך ההתכתבות עורר אותו הרבי על מעלת כתיבת מראי מקומות בספריו.
כשסיים את עבודת הכתיבה של הכרכים על משנת חב"ד, שלח לרבי את העותקים הראשונים שיצאו מהדפוס.
לקריאה נוספתעריכה
- והיו מספרים מוסף בית משיח לחג הפסח תשפ"ד, עמ' 76-79.
קישורים חיצונייםעריכה
- הרב אליהו שוויכה, האיש אשר בדרך, בתוך תשורה מנישואי משפחת נקי - אדר תש"פ