שינויים

{{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}}'''איתה במדרש תילים''' הוא [[דיבור המתחיל]] של [[מאמר חסידות]] אותה אותו כתב [[הרבי המהר"ש]] ({{הערה|יש אומרים{{מקור}} כי המאמר נמסר לו מ[[הצמח-צדק]], אך הרבי לא מזכיר זאת במכתבו. ראה בהמשך)}}, ונאמר על-ידי בנו, [[הרבי הרש"ב]] ביום ה[[בר-מצווה]] שלו, ומאוחר יותר -על-ידי בנו של הרבי ה[[רשהרש"ב]] - [[הרבי הריי"צ]].

המאמר [[דיבור המתחיל]] "איתא במדרש תילים" הוא מאמר של [[אדמו"ר הרבי מהר"ש]], אותו חזר [[אדמו"ר הרבי הרש"ב]] בחגיגית ה[[בר מצוה]] שלו ב[[כ' חשוון]] [[תרל"ד]], וכן [[אדמו"ר הרבי הריי"צ]]בחגיגת הבר-מצווה שלו ב[[י"ב תמוז]] [[תרנ"ג]]{{הערה|1=בגלוי, שכן חזר כמה וכמה מאמרים ב[[אדמו"ר הריי"צ#בר מצווה|בר המצווה שלו]] ב[[אוהל]], בחדר [[אדמו"ר הרש"ב]], ברבים ועוד. מהערות הרבי למאמר.}} .

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אר"א כו' קיימו קיימו מצוות תפילין כו'. ונהוג אצל מה-וכמה מ[[אנ"ש]] שי' לומר (לחזור) בסעודת בר-המצוה מאמר דא"ח המתחיל ומבאר מאמר ר"א הנ"ל כו'{{הערה|1מרכאות=כן|מקור=[[לקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14934&st=&pgnum=512&hilite= חלק ט"ז עמוד 499]}} }}

{{ציטוטוןציטוט|מרכאותתוכן=כן|כן מהנכון לחזור – הבר-מצווה המאמר דיבור-המתחיל "איתא במדרש תילים", וקל ללומדו בעל-פה, וגם בנו יעשה כן כו'{{הערה|1מרכאות=כן|מקור=[[אגרות-קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15892&st=&pgnum=129&hilite= חלק י"ט עמוד ק'"א]}} }}

בשנת [[תשכ"ח]] אמר הרבי [[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] "איתא במדרש תילים" שעסק בביאור המאמר "איתא במדרש תילים" [[תרנ"ג]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/images/news/76632_news_02122014_3910.pdf "איתא במדרש תילים" תשכ"ח] (עמוד ,45)}} ויש הנוהגים לחזור בבר מצווה דווקא על המאמר הזה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69167 חדש! מאמר איתא במדרש תילים של הרבי] {{שטורעם}} }}.

המאמר עוסק בביאור מאמר [[רבי אליעזר]] המופיע במדרש תילים (על ספר [[תהיליםתהלים]].) על הפסוק {{ציטוטון|מרכאות=כן|כי אם בתורת השם חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה{{הערה|1=תהילים תהלים א', ב'}} }}. מאמר רבי אליעזר: {{ציטוטון|מרכאות=כן|אמרו ישראל לפני הקב"ה: "ריבונו של עולם, רוצים אנו ליגע בתורה יומם ולילה, אבל אין לנו פנאי", אמר להם הקב"ה: "קיימו מצוות [[תפילין]] ומעלה אני עליכם כאילו אתם יגעים ב[[תורה]] יומם ולילה{{הערה|1=מדרש תילים, א', ב'}} }}. נשאלת השאלה אם כן, מהו הקשר בין מצות [[תפילין]] ל[[לימוד תורה]]?

כשלמד [[אדמו"ר הריי"צ]] את ה[[מאמר]] (שכאמור, חזר עליו [[שינון תניא בעל פה|בעל פה]] ב[[אדמו"ר הריי"צ#בר מצווה|בר המצווה שלו]]), התקשה כשהגיע לפסוק '''"אם חטאת מה תפעול בו ורבו פשעיך מה תעשה לו אם צדקת מה תתן לו או מה "מידך יקח"'''{{הערה|[[איוב]] ל"ה ו-ז. ישנם עוד כמה שינויי לשון בפסוקים ומאמרי חז"ל המופעים במאמר, כמו בדבר המדרש '''"יש מי שהוא מצווה לאחרים לעשות כו"''' המופיע בשינויים קלים ב[[חומש שמות|מדרש שמות רבה]] פרשה ל', ט'. וכן דבר הגמרא ([[מסכת ברכות]] ו', א'):'''"ומי כעמך ישראל"'' ואילו ב[[מאמר]] מופיע '''''"ומי כעמך ''כישראל''"''' , וב[[תהיליםתהלים]] (כ"ה, ו') '''"זכור רחמיך '''[[הוי"ה (שם)|הוי]]'''' וחסדיך"'' וב[[מאמר]] - '''"זכור רחמיך וחסדיך"''' ועוד.}} משום שבמאמר הופיע באופן שונה - '''"''ומה מידך יקח''"'''. כששאל את אביו - אדמו"ר הרש"ב - אם יוכל לחזור כלשון הפסוק המקורי, ענה לו '''"דו חזר ווי דא שטייט!"'''{{הערה|משיחת [[כ"ק אדמו"ר]]}}

*המאמר יצא-לאור עם ביאור תחתיו ע"י הרב [[יהודה לייב גינזבורג]] בשנת תשע"ו*המאמר נדפס יחד עם הסבר בחוברת בשם "ה[[תפילין]] של ריבון העולמים" בכתיבת הרב [[נחום רבינוביץ]] בסדרת "מאמר מבואר" בהנהלת מכון [["מכון טעם ודעת"]]

==קישורים חצונייםחיצוניים==