שינויים
אין תקציר עריכה
==לאחר ההסתלקות==
לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן החלה מחלוקת עצומה בינו לבין ממלא מקומו של אדמו"ר הזקן - אדמו"ר האמצעי. ר' אהרון ראה עצמו כממלא מקומו של אדמו"ר הזקן ואף החל לנהוג במנהגי [[אדמו"ר|אדמו"רות]]. הרבה מגדולי חסידי רבינו הזקן נהו אחריו, ורק מעטים כפפו עצמם לאדמו"ר האמצעי. לאחר פטירתו של ר' אהרן עלה בנו ממשיכו לנשיאות, אולם לאחר שלא האריך ימים על ממלכתו חזרו חסידיו לחסידות חב"ד. עיקר המחלוקת ניטשה ביניהם ביחס לשני דברים מרכזיים: העבודה שבלב - ר' אהרן היה עובד ה' בעל התפעלות גדולה והתלהבות עצומה, ובאופן של פנימיות אמיתית דווקא. ואילו אצל אדמו"ר האמצעי לא ניכרה ההתפעלות החוצה כלל. מחלוקת נוספת היתה ביחס לרבי ולחסידות, שכן רבי אהרן טען שהעיקר הוא תורת החסידות ועניין הרבי היא רק לעזור להגיע אל החסידות.
בעת כהונתו כאדמו"ר כתב את ביאורים בתורת החסידות המתאפיינים בסגנון פשוט ובהיר, בעיקר על ספר התניא לרבינו הזקן, על אף עיסוקם בעיקר בנושאים מופשטים: אמונה באחדות ה', אהבת ויראת ה'. ספרים אלו מבארים את תורת אדמו"ר הזקן, ומבטאים עמקות עצומה בתורת החסידות בכלל ושל אדמו"ר הזקן בפרט. דומה כי הוא היחיד שמזכיר בספריו את דעת החסידות ביחס לצמצום שקדם לצמצום הראשון שמובא בספרי הקבלה, אותה הוא מכנה "בקיעה".