שינויים

[[קובץ:שלט אהבת ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט על אהבת ישראל ב[[תלמוד תורה חב"ד קרית צבאות מנחם קריית שמואל|תלמוד תורה בקריות]]]]מצוות '''אהבת ישראל''' היא [[מצוות עשה]]{{הערה|סה"מ לרמב"ם מצווה רו. הל' דעות (להנ"ל) פ"ו ה"ג. חינוך מצווה רמג.}}, לאהוב כל אדם מ[[עם ישראל|ישראל]], כמו שנאמר: מקורה בתורה הוא בפסוק{{הערה|דברים לג, ד.}} "[[ואהבת לרעך כמוך]]". בתורה מופיע אהבת ישראל היא אחד מיסודותיה של כעניין כללי ויסודי, וכמובא בגמרא בשם [[הלל הזקן]]{{הערה|שבת לא, א.}}. "דעלך סני אל תעש לחברך, זה כל התורה כולה ואידך פירושה" פירוש: מה ששנוי עליך אל תעשה לחברך, זה כל התורה". וכן אמר [[רבי עקיבא]]{{הערה|ירושלמי נדרים, פ"ט ה"ד.}} "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה", אף ב[[תורת החסידות]] מהוה הענין של '''אהבת ישראל''' כאחד היסודות המרכזיים ב[[עבודת ה']].

==ענינהבתורת החסידות=={{ציטוט צף|ענינה בכללות בתורת החסידות הוא לאהוב יהודי נוסף לא (רק) מצד המעלות הפרטיות שבו כגון [[רבינו הזקןשכל]] כותב בו[[סידור אדמומדות טובות]] כ"ר הזקןא מצד שהוא ישראל{{הערה|סידורו]]: סה"ש תש"א עמ' 93. שיחת ליל ש"פ תבא תש"נכון לומר קודם ה[[תפלה]] הריני מקבל עלי [[מצות עשה]] של ואהבת לרעך כמוך". זאת אומרת- כי ג' האהבות (אהבת התורה, אשר מצות אהבת ישראל היא שער הכניסה, אשר דרך בו יכול האדם לבוא לעמוד לפני [[אהבת התורה) הם מצד ה'|ה"א]] להתפלל, בזכותה תקובל תפלת המתפלל|[[תבנית:היום יום/ב' תמוז|היום יום, ב' תמוז]]עצם'''.}}ענין אהבת ישראל ואהבה זו הוא מצד ה[[נפש האלוקית]]הנשמה. שמצד ה[[נפש הבהמית]] לא יכול אהבה זו צריכה להיות אהבה אמיתיתעצמית, אלא התלויה בדבר'''כמוך''', ש[[נפש הבהמית]] היא דבר נפרד. אבל מצד הנפש האלוקיתכפי שאוהב את עצמו באהבה שלמעלה מהגבלות של טעם ודעת, כל ישראל מאוחד ב[[כנסת ישראל]] ומצד זה יכול להיות [[אהבה]] ואחווה אמיתית ביניהם. ולכן, על ידי שמגביר כך צריך הוא לאהוב את [[נפש האלוקיתהזולת באהבה שלמעלה מטעם ודעת{{הערה|נפשו האלוקית]] על [[נפש הבהמית]]לקוטי שיחות כרך ב עמ' 300, ומגביר את הנפש 435 (מיוסד על הגוף, יכול להגיע לידי אהבת ישראל אמיתיתפרק ל"ב בתניא).}}.

==אהבת ישראל במשנת הרבי==אהבת ישראל היא "כל התורה כולה" (כמאמר הידוע של הלל הזקן)יתירה מזו: הזולת צריך לגעת לו יותר מאשר מעצמו וממילא צריך הוא לאהוב את יהודי אחר אף יותר מכפי שאוהב הוא את עצמו, וזו המטרה הראשית ואף צריך לכאוב לו ייסוריו של חסידות בכלל ושל הרבי בפרט. רואים את זה גם כן בשיחתו חבירו עוד יותר ממה שכואב לו יסוריו של הרבי ביוד שבט עצמו, זאת מפני שגבי עצמו יכול למצוא כל מני סיבות אשר בעבורם באו עליו ה[[תשי"איסורים]] בעת קבלת הנשיאות באופן רשמי, וזה לשון השיחה:. וזהו הפירוש האמיתי ב"ואהבת לרעך כמוך" שתאהב את עצמך כמו שאתה אוהב את רעך.{{הערה|לקו"ד (כרך ד) עמ' 1410.}}

בבואו למעשה המצווה בו נצטווינו, הוא [[ארה"התבוננות]] ב[[שכל|ו]] אמר הרבי: בדברים המעוררים את האהבה לכל יהודי, ועל ידי ההתבוננות המתאימה ברור באופן וודאי שיגיע האדם לרגש ממשי של אהבת ישראל ב[[לב]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"אזלת לקרתא עבד כנימוסאצ ח"ג עמוד תכו. כאן באמריקא אוהבים לשמוע כרוז, הצהרה (התוועדויות תשמ"סטייטמענט"), דבר חידוש, ומה טוב - דבר המבהיל ו חלק ב' עמוד 664. וראה [https://drive.google.com/file/d/1ApEVpzz9PiClK6Yfo0iw8gtnnn3lAZk3/view לקיוטי שיחות חלק יז ע' 216 ואילך ובהערה 16 ושולי הגיליון שם].}}. אלא ש[[התבוננות]] זו היא רק ממוצע כדי להגיע לאהבה שלמעלה מ[[שכל]]{{הערה|לקוטי שיחות שם עמ' 300.}} מאחר ואהבה זו במהותה אינה תלויה בשכל אלא היא אהבה טבעית כאהבת איש את אחיו ואב את הרעיוןבנו. אינני יודע אם יש צורך בסדר כזה, אבל - "אזלת לקרתא עבד כנימוסא":

'''שלשת האהבות, ===הטעמים לעצמיות אהבת השם, ישראל=======• אהבת התורה ואהבת ישראלהיא אהבת ה':====מאחר וכל יהודי הוא בן של [[הקב"ה]] כמוזכר בפסוק{{הערה|דברים יד, כולא חדא. אי אפשר לחלק ביניהם}} "בנים אתם לה' אלוקיכם" ממילא כל יהודי הוא אהוב של [[הקב"ה]] וא"כ כשאוהב את האהוב, כיון שכולא חדהרי זה כאילו אוהב את האוהב, כעצם אחדוכן{{הערה|מובא בהיום יום, עמ' פא. - ב}} מצד זה שכל יהודי יש בו [[נפש אלוקית]] שהוא [[תורת החסידותחלק אלוקה ממעל ממש]] מובא מאמרו של {{הערה|[[הבעש"טליקוטי אמרים]] בשם ראשונים: העצם , פרק ב}} ו"עצם כשאתה תופס במקצתו מקצתו אתה תופס בכולו. ובנדואת כולו"{{הערה|מאמר הבעש"ט, הובא במאמר ד, כיון שג"ה 'השמים כסאי' תרס"ח (בהמשך תרס"ו) ובספר תולדות יעקב ויסף יתרו מצוות אנכי:שכתבו הראשונים וכו' האהבות הם עצם אחד, מובן, שבכל אבכל מקום שאני תופס ואוחז בקצה וחלק מחלק האחדות הרי אני תופס כולו וכן שמעתי ממורי. ובפ' מהם יש שלשתםחיי שרה כב, כי, כשאתה ד מפירוש היעבץ לאבות פ"ד מ"ב: התופס מקצת מן האחדות תופס במקצתו אתה תופס בכולוכולו.}}מאחר ובאהבת ישראל טמונה אהבת ה', לכן זוהי אהבה עצמית מאחר וכל יהודי יש בו אהבה עצמית ל'''הקב"ה''' ומצד זה יש לו אהבה עצמית לכל יהודי.

כשישנה אהבת ה'====• כל עם ישראל כלולים בנשמת אדם הראשון:====כל [[עם ישראל]] כלולים במקור בנשמה אחת כללית והיא נשמת [[אדם הראשון]] וממילא כל יהודי הוא פרט בכלל זה ואף כלול מרעהו, אבל אין אהבת התורה ואהבת ישראליתירה מזו מאחר וכולם מושרשים בעצם אחד הרי עצם, ה"ז הוראה שחסר גם באהבת ה'. לאידך גיסאכשמתחלק לפרטים, כשישנה אהבת ישראלבכל פרט יש את כל העצם מאחר ו"עצם כשאתה תופס מקצתו אתה תופס את כולו" וא"כ, עם היותה מהמצוות שכליות שהשכל מחייבםכל יהודי אחר הוא כמותו בעצמו{{הערה|לקו"ש שם. - והתכללות זו, הרינעלית יותר מהתכללות הפרטים שכלולים זמ"ז, סוף סוף, מגיעים לאהבת התורה ואהבת השםכי בכל החלקים הוא אותו עצם ממש (שיחת ליל שמח"ת תשח"י). וכידוע הסיפור אודות הרבי הצמח-צדק}} ובמה שאוהב יהודי אחר, שעל ידי נתינת גמילות חסד ליהודי הגיע לענינים כאלה שלא הגיע אליהם על ידי תורה ועבודהאי"ז כאוהב את הזולת כ"א כאוהב את עצמו.

===מהותה בעבודת האדם==={{ערך מורחב|ערך=[[ליקוטי אמרים - פרק ל"הצהרהב]]}}{{ציטוט צף|[[רבינו הזקן]] כותב ב[[סידור אדמו" (ר הזקן|סידורו]]: "סטייטמענטנכון לומר קודם ה[[תפילה]] הריני מקבל עלי [[מצות עשה]] של ואהבת לרעך כמוך") זו צריכים להכריז ולהודיע. כאשר רואים יהודי שיש לו זאת אומרת, אשר מצות אהבת ישראל היא שער הכניסה, אשר דרך בו יכול האדם לבוא לעמוד לפני [[ה' ואין לו אהבת התורה ואהבת ישראל|ה"א]] להתפלל, בזכותה תקובל תפילת המתפלל|[[תבנית:היום יום/ב' תמוז|היום יום, ב' תמוז]]}}בתורת החסידות מבואר שבכדי שאדם יוכל להגיע לכך שיאהב יהודי נוסף מוכרח הוא לגלות ולהרגיש את ה[[נפש אלוקית]] מאחר ומצד [[נפש הבהמית|נפשו הבהמית]] לא שייך לאהוב אדם אחר, צריכים לומר לומאחר ואדם בטבעו אוהב את עצמו, שעליו לדעת שאהבת וכלשון ה[[תניא]]{{הערה|פרק לב' לבדה, ללא אהבת התורה וישראל, אין לה קיום. לאידך גיסאוכפי שניכר משם הפרק שהוא ה'לב' של כל התניא, כשרואים יהודי שיש לו רק אהבת ישראלוכפי שהוזכר בתחלת הערך, צריכים להשתדל להביאו לאהבת התורה ואהבת שזהו אחד מיסודות עבודת ה'. וכן צריכים להשתדל שפעולתו באהבת ישראל תתבטא לא }} "רק בנתינת שהגופים מחולקים", ודווקא מצד גילוי נפשו האלוקית מסוגל הוא לאהוב יהודי אחר, זאת על ידי שמגיע לידי [[ביטול]] כפי שממבאר [[לחםאדמו"ר הזקן]] לרעבים ומים לצמאיםב[[תניא]]{{הערה|פרקים כ"ט - ל"ב ועיין שיעורים בספר התניא, בפל"ב בביאור הרבי שם}} בהרחבה אשר אז מתגלה איך ש"כולם מתאימות" פירושו שכל היהודים שווים, אלא שמצד אהבת מצד נפשם האלוקית ויתירה מזו "אב אחד לכולנה" - לכולם יש שורש אחד ב[[כנסת ישראל יקרב יהודים לאהבת התורה ואהבת ה']] ועי"ז יכול לאהוב יהודי נוסף מאחר והם מאוחדים ממש.

וכאשר יהיו שלשת האהבות יחדיו, יהיה זה "חוט המשולש" ש"לא ינתק". ועל ידי זה תבוא גם הגאולה, שכן, כשם שהסיבה ל"גלינו מארצנו" בגלות האחרון היא בגלל ההיפך דאהבת ישראל, כך על ידי אהבת ישראל תבוא הגאולה במהרה בימינו ממש.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/26/210 משיחת יוד שבט =אהבה ליהודי חוטא===בנוגע ליהודי ש[[תשי"אחטא]] בעת קבלת הנשיאות באופן רשמי]}} בתורה אשר עליו נאמר הציווי: "ואהבת לרעך כמוך" ורבי עקיבא אמר, כי "זה כלל גדול בתורה". אך בעיני רבים נשמעת ההדגשה "כמוך" כמליצה ולא כדרישה מעשית מהאדם; כי האמנם יכול האדם לאהוב את זולתו ממש כשם שהוא אוהב את עצמו? אולם ב[[חסידות חב"דגמרא]] מלמדת{{הערה|ראה פסחים, קיג, כי אין זו מליצה וכי הכוונה היא מעשית מאדב. היא מסבירהערכין, כי לאמיתו של דבר הזולת הוא חלק ממניטז, אמנם לא בגופו אבל בנשמתו. תורת [[חבא}} "ד]] מבהירהשמי שראה בחבירו שחטא, כי נשמתו של כל [[יהודי]] היא "חלק אלוק ממעל ממשמצווה לשנאותו וגם לומר לרבו שישנאהו"מבואר{{הערה|תניא שם ועיין ביאורי הרבי, חלק מהאלוקים! ויתירה מזו: נשמותיהם של כל היהודים הם כאילו, מובאים בספר שיעורים בספר התניא}} שזהו רק במשהו שהוא בגדר '''חבירו''' וצריך להיות חבירו בקיום [[נשמהתורה]] אחת גדולה שהתפצלה בגופים רבים. מכאן, שכאשר אני אוהב את הזולת, אני פשוט אוהב את... עצמי! גישה זו הביאה לידי כך, שהו[[חסידיםמצוות]] רואים בכל יהודי "יהלום" יקרפירושו של דבר, ואת העובדה שיש שווה לו מגרעות שונות - כבוץ ועפר המכסים על הבכך שהוא מקיים תורה ומצוות.{{הערה|זאת מפני שדווקא גבי משהו ששומר תומ"יהלוםצ אומרים ששגת תלמוד עולה זדון". ואם כן - האם משום כך יש לדחותו?! להפךפירוש, יש לאהבו ומתוך אהבה זו להשתדל לעזור לו מחמירים יותר אך משהו שאינו שומר תומ"לנקות את עצמו מהבוץצ הרי עליו אמרו חז". הדגשים אלה על הצורך באהבת-ישראל אמיתית יצרה אצל החסידים גישה חמה לכל יהודי וביניהם שררה אהבת אחים ממש. דורות רבים של חסידי [[חב"ד]] יישמו בפועל את האמרה החסידית: "פרוסת הלחם שבידי היא שלך כמו שלי" ("שלך" קודם ל"שליעמי הארץ זדונות נעשות להם כשגגות"). == בריאות הרבי - הראש - תלויה בחסידים == הרב [[יהודה לייב גרונר]] ציין בנאומו כי "מבצע 'אהבת ישראל' של הרבי היה המבצע היחיד שהרבי הוציא קונטרס מיוחד בשם אותו מבצע }} ואף חילק כבר הוכיח אותו בעצמו לקהל הרחב. הרב גרונר סיפר כי ארע ש[[הרבי]] לא חש בטוב ואחד ה[[חסידים]] איחל לרבי: על מה שעשה מצד מצוות{{הערה|ויקרא, יט, יז}} "דער רבי זאל זיין געזונטהוכח תוכיח את עמיתך" (=שהרבי יהיה בריא). הרבי הגיב: "כשהחסידים יהיו בריאים - גם הרבי יהיה בריא"ואף אותו מחויב לאהוב את החלק הטוב שבו ורק את החלק הרע שבו מחויב לשנוא. הרב גרונר הסביר כי "[[חסידים]] הם חלקים בגוף שהראש והלב שלו אבל מישהו שאינו חבירו, הרי מחויב הוא הרבי. ממילא, כאשר יש פירוד לבבות ואין אחדות זה פוגע אפילו בלבלאהוב אותו ועוד שאולי עי".ז יוכל לקרבו לתורה{{הערה|1=[http://wwwכמאמר הלל (מסכת אבות א, יב.chabad) "הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום .org.il/News/NewsItem.asp?ArticleID=753&CategoryID=11 כנס אחדות ישראל]אוהב את הבריות ומקרבן לתורה}}.

==לקריאה נוספת==*'''להתחיל את השולחן ערוך מצד ימין''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 1856 עמוד 38*'''להבין עניין אהבת ישראל''', נ. ברנשטיין, שבועון 'דרך המלך' מס' 110 עמוד 4-7. ==קישורים חיצוניםחיצוניים==