מלוה מלכה

סעודת מלווה מלכה המכונה גם סעודתא דדוד מלכא משיחא [=בארמית: סעודתו של דוד מלך המשיח], היא סעודה אותה נהוג לערוך במוצאי שבת במטרה ללוות את השבת ביציאתה מתוך שמחה.

בהלכה

במסכת שבת נאמר: "לעולם יסדר אדם שולחנו במוצאי שבת", וכפי שפירש שם רש"י שהמטרה היא ללוות את השבת ביציאתה בדרך כבוד, כאדם המלוה את המלך בצאתו מן העיר. מטעם זה גם נקבע שמה של הסעודה בשם 'מלווה מלכה'.

הרבי מדייק שמדברי רבי חנינא היה שניתן לדייק שישנו ציווי לערוך שולחן בלבד, אך לא לאכול, ומחדש כי המקור לסעודה זו הוא מירידת המן במדבר, שהספיק גם לסעודה של מוצאי השבת.

החיוב ההלכתי לאכול סעודה זו אינו מוחלט, כפי שכותב אדמו"ר הזקן: "­סעודה זו אינה חובה כל כך אלא מצוה מן המובחר בלבד", אך יחד עם זה "טוב לבשל בשר או דבר אחר במוצאי שבת לכבוד סעו­דה זו".

סעודתא דדוד מלכא משיחא

סעודה זו מכונה גם בשם 'סעודתא דדוד מלכא משיחא' על שמו של דוד המלך. בטעם הדבר נאמרו כמה פירושים:

א. כאשר דוד המלך שאל את הקב"ה מתי הוא ימות, השיב לו הקב"ה "גזירה היא מלפני שאין מודיעין קיצו של בשר ודם", אך גילה לו שיום מיתתו הוא בשבת, ולכן בכל מוצאי שבת היה דוד המלך חוגג עם משפחתו את העובדה שחלפה שבת נוספת והוא נותר בחיים.

ב. סעודה זו קשורה עם האמונה בהתגלותו של מלך המשיח ('דוד מלכא משיחא') היות ולאחר פטירתו של האדם, נרקב כל גופו מלבד עצם אחת – הקרויה בשם עצם הלוז – שנותרת שלימה, וממנה יברא הקב"ה את הגוף בתחיית המתים, ועצם זו ניזונת מסעודת מלווה מלכה.

מנהגי הסעודה

בסעודה זו נהוג להזכיר את אליהו הנביא מצד כמה סיבות, אחת מהם: יש ספק הלכתי אם יכול לבוא בשבת לבשר הגאולה. אם כן כשחלפה השבת ולפי כולם יכול לבוא, אנו מזמינים אותו שיבוא. אך יש לדעת כי למעשה אמר הרבי שיכול לבוא בשבת, ובנוגע לספק - בין הקושיות והשאלות שאליהו יתרץ בגאולה תיהיה גם קושיא זו.

נוהגים להדליק נרות רבים לכבוד סעודה זו.

בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן מובא כי יש לבשל תבשיל מיוחד לכבוד סעודה זו.

אדמו"ר הצמח צדק הורה לכלותיו שעליהן לקבוע סדר לספר בכל מוצאי שבת סיפור מהבעל שם טוב, על שאלתן האם הכוונה רק להזכיר את שמו של הבעל שם טוב או לספר איזה סיפור ממנו ענה הרבי - שבוודאי כוונתו לסיפור. מאז הייתה אחת הכלות נכנסת לרבי בכל מוצאי שבת, הוא היה מספר לה סיפור מהבעל שם טוב, והיא הייתה חוזרת על הסיפור לפני כולן.

לצד זאת, בשמועות וסיפורים מובא בשם אדמו"ר המהר"ש, שכשאמרו לפניו את הסגולה שלספר סיפור מהבעש"ט במוצאי שבת הוא סגולה לפרנסה שיש לו על זה שלושה "לאו דוקא": לאו דוקא במוצאי שבת, לאו דוקא מהבעל שם טוב, ולאו דוקא סגולה לפרנסה אלא לכל הברכות, כלומר שיש ענין לספר סיפור מהבעל שם טוב במוצאי שבת, אך מה שהפכו זאת לסגולה לפרנסה - זה לאו דווקא, אלא הרבה יותר מזה, ויש ענין לספר סיפורים צדיקים בכל עת.

זמן התוועדות

על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ התוועדות מלוה מלכה במוצאי שבת צריכה להתקיים בבתיהם הפרטים של החסידים.

סגולות בסעודת מלוה מלכה

על פי דברי רש"י במסכת שבת בארה של מרים נודדת בין הבארות הימים והנהרות במוצאי שבת, ולכן ישנה סגולה לשאוב מים ולשתות במוצאי שבת כסגולה לרפואה.

בדומה לכך מובא בגמרא כי "חמין במוצאי שבת מלוגמא", ושתיית דבר חם במוצאי שבת הוא סגולה לרפואה.

בשם רבי אלימלך מליז'נסק מקובל כי אכילה במוצאי שבת לשם סעודת מלוה מלכה היא סגולה ללידה קלה.

על דברי חז"ל בתנחומא: "כבוד שבת עדיף מאלף תעניות וכבוד שבת דאורייתא", ודברי רש"י במסכת שבת שאדם צריך לסדר שולחנו במוצאי שבת אפילו שאינו צריך אלא לכזית משום שזהו כבוד השבת ללוות אותו בכניסתו וביציאתו, היו שכתבו שסעודת מלווה מלכה שקולה כנגד אלף תעניות.

ראו גם

• סעודת משיח

לקריאה נוספת

• אלבום המל"מ נפתח, שבועון כפר חב"ד גליון 1889 עמוד 49
• הרב יוחנן גוראריה, לספר סיפור על הבעל שם טוב במוצאי שבת, שבועון כפר חב"ד גליון 1904 עמוד 55

קישורים חיצוניים

• סעודת מלווה מלכה: מה, מדוע ואיך
• הרב לוי יצחק גינזבורג, למה חשוב לאכול מלווה מלכה?