מהפכת סדום ועמורה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מהפכת סדום ועמורה הינה מהפכה אותה עשה הקב"ה שבה נהפכו ארבע ערים: סדום, עמורה, אדמה וצבויים.

חטאי סדום ועמורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בימיו של אברהם אבינו כלל השטח את הערים סדום, עמורה, אדמה, צבויים וצוער, וחטאיהם של תושבי ערים אלו היו רעים, ככתוב בפסוקים: "אנשי סדום רעים וחטאים לה' מאוד"[1] ו"חטאתם כי כבדה מאוד"[2].

במדרש ובתלמוד מתואר באנשי סדום היו מונעים מאורחים מלהגיע אליהם ולחלוק מהנחלים והאדמה שהיו בהם[3], ע"י כך שהיו מקצרים ומארכים את גופם של האורחים היו מנסים להיכנס לעירם, גם לאנשי עירם הם התייחסו שלא כהוגן, במדרש מסופר שהם חוקקו שאסור לעזור לעניים,ומי שעוזר נידון למוות[4], ביתו של לוט, פלוטית שנתן לאחד העניים אוכל נתפסה ע"י אנשי סדום ונידונה לשריפה, לפני שנשרפה היא התפללה וצעקה לה':"ריבונו של עולם! עשה משפטי ודיני!", צעקתה הגיעה עד לכיסא הכבוד,והקב"ה אמר:"ארדה נא ואראה אם כצעקתה – כצעקת הנערה הזו – עשו אנשי סדום"[5].

מהפכת סדום ועמורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתורה מתואר על ביקורם של המלאכים אצל אברהם אבינו, במהלך הביקור מודיעים המלאכים שהם הולכים להפוך את סדום ועמורה, אברהם אבינו מנסה להתחנן אל הקב"ה שיבטל את הגזירה בטענה שיתכן שישנו בסדום ועמורה כמה צדיקים ו"האף תספה צדיק עם רשע"[6], אברהם מנסה להציע מספר של צדיקים שיכולים להגן על העיר, אולם כל הצעה של מספר צדיקים דוח הקב"ה, שאין מספר צדיקים כאילו בסדום ועמורה, ובתגובה נכנע אברהם ומפסיק ושכנע.

המלאכים פונים לסדום שם הם מגיעים לביתו של לוט ומנסים להצילו, לוט מארח אותם בביתו אולם למחרת בבוקר מגיעים אנשי העיר לביתו של לוט ודורשים לקבל לידם את המלאכים[7], המלאכים מכים את אנשי העיר בסנוורים מצילים את משפחת לוט, ולבסוף הופכים את העיר, בתורה מתואר כך את הפיכת העיר:"וה' המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת ה' מן השמים, ויהפך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה"[8].

בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בביאור חילוק עונשם של הערים סדום ועמורה שנענשו בהפיכתם ובשריפתם ולא כאדמה וצבוים שרק נהפכו[9], מבאר הרבי כי חטאתם של סדום ועמורה היתה (לבד מחטאיהם שבין אדם למקום - עבודה זרה וגילוי עריות) גם בחטאים שבין אדם לחברו[10], ועל חומרתם של חטאים אלו כבר פירש רש"י בפרשת נח[11] שעונשם של בני דור המבול היה חמור מעונש דור הפלגה, להיות דור הפלגה מאוחדים ביניהם.

בתורת החסידות מבואר[12] בטעם עונשה של סדום שנאבדה ונחרבה לגמרי, כי הנהגת סדום היתה היפך השלום והאחדות - על דרך עולם התוהו, שבו "כל אחד בפני עצמו, ענפין מתפרדין". ועניין איבוד סדום ועמורה הוא על דרך השבירה של עולם התוהו - "סותר על מנת לבנות" בשביל בריאת עולם התיקון, שעניינו התכללות ואחדות[13].

כמו כן מסביר הרבי כי עניינם של הערים "אדמה" ו"צבויים" הוא עולם התיקון. ולעתיד לבוא כאשר יקויים הייעוד שנאמר ביחזקאל על שובם ובניינם של ערי סדום ועמורה[14], יהיה חיבור האורות דתוהו (-סדום ועמורה) בכלים דתיקון (-אדמה וצבויים)[15].

ראה גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. בראשית, יג, יג
  2. בראשית יח, כ
  3. בראשית יג, י, ובפירוש רש"י
  4. בראשית רבה מט.
  5. ילקוט שמעוני
  6. בראשית יח כג
  7. בראשית יט ד
  8. בראשית, יט, כג - כד
  9. וירא י"ט, כ"ד-כ"ה
  10. וכלשון הכתוב: "כצעקתה הבאה אליי", ופירש רש"י: "על דבר ריבה אחת" שעינו אנשי סדום על שנתנה צדקה לעני.
  11. פרק יא, פסוק ט.
  12. אור התורה וירא צט, ב ואילך. וראה תורת חיים נח עז, א. וירא קח, ג. ובכ"מ. - הערה 50 בשיחה שבהערה הבאה.
  13. ליקוטי שיחות חלק ל"ה, וירא ב'.
  14. יחזקאל טז, נג.
  15. ליקוטי שיחות שם.