אליעזר (אב הבעל שם טוב)
| רבי אליעזר | |
|---|---|
| לידה | ה'שנ"ח בערך |
| פטירה | ה'תס"ג בערך |
| מקום פעילות | ואלחאיי, טלוסט |
| תפקידים נוספים | צדיק נסתר, שר צבא, משנה למלך |
רבי אליעזר (ה'שנ"ח - ה'תס"ג) היה צדיק נסתר ואביו של הבעל שם טוב
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בערך בשנת ה'שנ"ח[1], והתחתן עם מרת שרה. לאחר חתונתו התיישב במחוז ואלחאיי ליד העיר טלוסט, שהייתה סמוכה לגבול[2].
בשבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשך שנים רבות לא היו לו ולאשתו בנים. מסופר כי באחת הפעמים הגיעו שודדים לעיר ושבו אותו בשבי, בעוד אשתו ברחה מהעיר. השודדים לקחו את ר' אליעזר למדינה רחוקה שם מכרו אותו לאדון אחד שהעביד אותו. אותו אדון התייחס לר' אליעזר בצורה יפה ואף נתן לו לשבות בשבת, ר' אליעזר תכנן באחת הפעמים לברוח מאותו אדון, אולם אז נגלו משמים אליו בחלום וציוו אותו להישאר אצל אותו אדון[3]. באחת הפעמים הגיע אותו אדון עם ר' אליעזר לבית המלך של אותה מדינה. כאשר המשנה למלך ראה את ר' אליעזר, התרשם ממנו ולקח את ר' אליעזר אליו. באחד הימים הייתה מלחמה גדולה, והם עמדו להפסיד בה. כאשר שמע זאת ר' אליעזר, עשה שאלת חלום בה גילו כיצד לנצח במלחמה, ואמר זאת למלך, המלך ששמע זאת התרשם מאוד ולקח אותו אצלו[4].
לפי גרסא אחרת בעת המלחמה, הגיע המלך וחייליו לים מסוים, ור' אליזער שהיה שם כמלח קיבל משמים מסר שאם הם יעברו את אותו ים הם יטבעו, ואף גילו לו דרך חילופית. ר' אליעזר פנה מיד למלך וגילה לו את זאת, המלך ניסה ושלח קבוצות חיילים לאותו ים , והם אכן טבעו. המלך ניסה את עצתו של ר' אליעזר והוא באמת ניצח במלחמה[5]. בעקבות כך מינה המלך את ר' אליעזר ל"שר הצבא", וכשמת המשנה למלך, שם אותו המלך להיות משנה במקומו, ואף נתן לו את בת המשנה למלך שיתחתן אתה, ר' אליעזר שהיה יהודי לא רצה להתחתן אתה והתרחק ממנה. מסופר, שכאשר בת המשנה למלך שראתה זאת פנתה אליו וניסתה לברר למה הוא מתרחק ממנה, גילה לה בסוד ר' אליעזר שהינו יהודי, ובעקבות כך שלחה אותו בת המשנה למלך מהמקום יחד עם כסף רב. בדרך, נשדד ר' אליעזר ונשאר בלי כלום. באמצע הדרך נגלה אליו אליהו הנביא והבטיח לו בזכות כל המעשים האלו יוולד לו בן שיאיר את העולם[6]. כשחזר ר' אליעזר לעירו טלוסט, מצא שם את אשתו בחזרה, ובהיותם קרובם לגיל 100 בשנת תנ"ח נולד להם בנם הבעש"ט[7].
ניסיון העני[עריכה | עריכת קוד מקור]
לפי גרסא שונה, שנים רבות היו הוא והרבנית הצדקת שרה, חשוכי ילדים. הם הרבו תפילות רבות, ומשמים הוחלט ליענות לבקשתם אם יעמדו בנסיון. אליהו הנביא בא אל רבי אליעזר באמצע יום השבת בדמות עני עם מקלו ותרמילו. למרות שנראה היה כי מדובר ביהודי שחילל חלילה את השבת, רבי אליעזר הוכיח את אהבת ישראל המופלגה ששכנה בו, ולא די שלא הוכיח את העני, אלא אף קיבלו בספר פנים יפות. בזכות מעשה זה נגזר בשמים שיקבל שכר בן זכר שיאיר את כלל ישראל בשיטתו המיוחדת, המאירה את נשמתו של כל יהודי, ובח"י באלול בשנת נח"ת נולד לו ולרעייתו בן בשם ישראל, לימים - הבעל שם טוב הקדוש.
צוואתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהיות הבעל שם טוב בן חמש שנים נפטר עליו אביו רבי אליעזר, ובטרם פטירתו ציווה את בנו הבעל שם טוב שני דברים:
א. לא לירא משום יצור, רק מהקדוש ברוך הוא לבדו.
ב. לאהוב כל יהודי, בכל מצב אשר הוא. שני יסודות אלו, הינם מיסודותיה החשובים של תנועת החסידות, אותה הקים הבעל טוב. כעבור תקופה קצרה נפטרה גם אשתו הצדקנית.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הבעל שם טוב - מייסד תנועת החסידות.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שבחי הבעש"ט, תשע"ז, עמ' 29 - 33
הערות שוליים
- ↑ על פי גרסא זו, נולד לו בנו הבעל שם טוב בעת שהיה קרוב לגיל 100.
- ↑ על פי אחת הגרסאות הוא היה בעיר אקופ, על סמך זה שהבעש"ט היה חותם בשם "ישראל מאקופ". אדמו"ר הריי"צ הסביר פעם שהסיבה שהבעש"ט היה חותם כך, משום שהעיר טלוסט בה הוריו של הבעש"ט גרו הייתה סמוך לגבול והיא נחרבה, גרו הורי הבעש"ט על חרבות העיר שנקראים ברוסית "אקופ" (ספר השיחות, תרצ"ו, עמ' 130).
- ↑ שבחי הבעש"ט, תשע"ז, עמ' 29.
- ↑ שבחי הבעש"ט, תשע"ז, עמ' 30.
- ↑ שבחי הבעש"ט, תשע"ז, עמ' 31.
- ↑ שבחי הבעש"ט, תשע"ז, עמ' 32.
- ↑ שבחי הבעש"ט, תשע"ז, עמ' 32 - 33.