חנן לוין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב לוין בצרפת

הרב חנן לוין (ו' טבת תרע"א - ל' ניסן תשנ"ו) היה שד"ר ור"מ של ישיבת תומכי תמימים ברינואה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בו' טבת תרע"א בפריסלב, לאביו הרב אברהם לוין. בילדותו עברה המשפחה לקייב, שם ניצל את זמנו להפצת יהדות. היה לו כושר כתיבה, ובזכותו הצליח לפרסם בעיתון ילדים לא דתי מאמר בשם "אין עוד מלבדו".

בקייב למד בתומכי תמימים קייב. באותם ימים היה דבר כרוך במסירות נפש, וחקרו את התלמידים כמה פעמים. אך ר' חנן לא ויתר.

בתשרי תרצ"ט בא בקשרי השידוכין עם זוגתו מרת אסתר רחל בת ר' אליהו מיכל האפט. הם התחתנו בי' אלול תרצ"ט.

בחזית[עריכה | עריכת קוד מקור]

שבוע לאחר חתונתו פרצה מלחמת העולם השנייה והוא גוייס לחזית.

בשנת ת"ש שוחרר רבי חנן מהגיוס, אלא שבתש"א פלשו הנאצים לרוסיה והוא גוייס שוב, מיד לאחר שנולדה לו בת - אותה הספיק לראות עוד, במאמצים רבים.

במסירות נפש שמר על מצוות התורה - והצליח במשך כל ימי גיוסו שלא להיגעל במאכלי טריפה

ושלא לפספס אף יום בלי להניח תפילין, ובשביל זה הוא אפילו קפץ למים קפואים.

במשך שירותו כתב יומן המתאר את מסירות נפשו במלחמה.

לאחר שירותו הוצע לו "לחתום קבע" ולהשאר בצבא, אך הוא התחמק בתואנות שונות.

באחת מהשנים הוא ואחיו שינו את שם המשפחה ל"אריול" (נשר בשפה הרוסית) מפאת השלטונות הרוסים, אך לבסוף (הוא ורוב משפחתו) חזרו ללוין.

הוא חזר לקייב שם נפגש עם אחיו, שאול לוין, ונודע לו כי הוריהם נרצחו בבאבי יער וכי אשתו ובתו בסמרקנד. הוא נסע מיד לסמרקנד ונפגש עם אשתו. בתו בהתחלה טענה כי הוא לא אביה... אך לבסוף קיבלה את הדבר.

עם רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בבריחה הידועה ('יציאת רוסיה תש"ו') ברח ר' חנן עם משפחתו, היה זה באלול תש"ו.

הוא רצה מיד לנסוע לאדמו"ר הריי"צ אך ר' ניסן נעמנוב ביקשו להישאר בצרפת להיות שד"ר לתומכי תמימים ברינואה. געגועיו העזים לרבי לא נתנו לו מנוח, אלא שאז הגיע ההוראה - להישאר בצרפת, ור' חנן נשאר.

במשך שנים היה במסירות נפש מכתת רגלים עבור הישיבה - ולא הפסיק מעולם, הרי "הרבי ציווה".

בשנת תשי"ז נסע לרבי לראשונה, שם הציע לו הגבאי הרב יוחנן גורדון לעבור כשליח ציבור במניין של הרבי, אך הוא סירב ואמר "מי אני שאעמוד לפני הרבי?".

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשנ"ו חלה מאד, וסבל ייסורים רבים. ביום ל' ניסן אמר ווידוי, הכריז יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד והבהיר כי אומר זאת מתוך אמונה בדברי הרבי שזו הכרזה שמזרזת את "הקיצו ורננו שוכני עפר". אחר כך הכריז שוב יחי ויצאה נשמתו ב"מלך".

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים