לוי פרסמן

		ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: עריכה בסיסית.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

ילדותו

הר' לוי פרסמן נולד בכ"ה סיון שנת ה'תר"פ בעיירה טלנשט שבמחוז בסרביה, באזור שבין רוסיה לרומניה.לאביו ר' אברהם הי"ד ולאימו הרבנית שיינדל הי"ד. מבטן ומלידה היה חסיד הוסיאטין. אביו ר' אברהם שהוא חסיד הוסיאטין הלך פעם אחד עם אביו ר' לוי ז"ל אל האדמו"ר מהוסיאטין הראשון, רבי מרדכי-שרגא-פייביש זצ"ל, שהיה בנו של הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע שהיה בן 13, כדי שיניח לו תפילין בפעם הראשונה בחייו, כפי שהיה מקובל אצל החסידים.אבל שר' לוי פרסמן היה בן 13 לא הלך עם אביו ר' אברהם הי"ד אל האדמו"ר מהוסיאטין השני שהתגורר בווינה. ושהיה בחור למד בקישינוב

בצבא האדום בזמן מלחמת העולם השניה

במלחמת העולם השניה גויסו כל הצעירים לצבא, וגם הוא גויס. הוריו, אחיו ואחיותיו נשארו בעיירה ונהרגו בשואה, והוא לא ידע על כך מאומה רק הוא ואחותו טויבה ינטע גולדברג ז"ל נשארו בחיים בזמן השואה

הקשר עם חב"ד

הקשר הראשון שלו עם חסידי חב"ד היה דרך ה'תמים' ר' דוד גייסינסקי ע"ה. בשנות המלחמה היה בעיר צ'ליאבינסק השוכנת במחוז אוראל. בליל ראש השנה תש"ד הסתדר איכשהו עם הממונים שלו, ומבלי להתחשב ברעב הכבד ובעייפות הנוראה שהציקו לו, הלך להתפלל בבית-כנסת מקומי. ושם פגש לראשונה את ר' דוד. ומאז, במשך כמה שנים היו מיודדים. ר' דוד נתן לו במתנה ספר תניא, אבל הוא מוכרח להודות שמאחר שלא היה לו שום רקע בתורת החסידות, היה לו קשה מאוד להבין את מה שכתוב בספר.

המפנה המשמעותי הראשוני בחייו לעבר חסידות חב"ד התחולל כאשר בשנת תש"ח נאלץ לברוח מצ'ליאבינסק ולעשות את דרכו לסברדלובסק, שם פגש "שתי דמויות ענק חסידיות שלמדו בליובאוויטש", כלשונו. "הראשון היה השוחט ר' יצחק-גרשון בוראוויק מהעיר פרילוקא, המוזכר ברשימת ה'חוזרים' בליובאוויטש שכתב הרבי הריי"צ. הוא היה מתלמידי 'תומכי תמימים' בליובאוויטש, היה לו ראש טוב והיה למדן גדול בנגלה וגם 'משכיל' נפלא בחסידות. והשני היה חסיד בשם ר' לייב רוחלין מהעיר פיראטין, שהיה השמש בבית-הכנסת. ר' לייבע פיראטינער הוא שסיפר לי על כך שר' יצחק-גרשון היה 'חוזר' אצל הרבי. 'ר' יצחק-גרשון כבר היה אז אברך ואני הייתי בחור', סיפר ר' לייבע, 'וכולם ידעו שיש לו ראש טוב. הרבי נ"ע מדבר שעתיים ברציפות, והוא קולט הכול'".

עבודת-התפילה – זה היה הדבר הראשון שמשך אותו אל החב"דניקים. "בשבת הראשונה שהיה שם, התעכב משום-מה בבית-הכנסת אחרי תפילת מוסף והייתי עד למחזה מוזר. כל הקהל כבר התפזר מזמן, איש-איש לביתו, ורק ר' יצחק-גרשון נשאר והמשיך להתפלל בדבקות שיכלה להמיס כל לב. קול תפילתו הערבה ריתק אותי למקומי למשך שעה ארוכה, ומאז השתדלתי להאזין לתפילתו בכל עת מצוא, במשך 15 החודשים ששהיתי בסברדלוב. כשהבחין בכך הגבאי ר' ישראל שוב, 'סיביריאק' שהתגורר בעיר שנים רבות, אמר לי בנימת ביטול: 'מה כבר אפשר לשמוע כיום בתפילתו של ר' יצחק-גרשון, לאחר שהזדקן וכוחו נחלש? אילו היית שומע את תפילתו כשהגיע לכאן, לפני יותר מעשר שנים, היית יודע תפילה מהי. בשיא דבקותו היה שואג כמו שור, ואיש לא היה מסוגל לעמוד לידו!'...".

חתונתו

בשנת תשי"א לערך, התחתן עם הרבנית מלכה פרסמן למשפחת גולדשמיד בת ר' יצחק ע"ה ובת הרבנית דינה ע"ה בטשקנט.

עליתו לארץ

בשנת תשל"א עלה לארץ עם אשתו ושבעה בניו לארץ, בנחלת הר חב"ד בקרית מלאכי.

פטירתו

באור לי"ב טבת בשנת התשע"א נפטר בשיבה טובה בן 90 וקברו אותו בהר המנוחות בירושלים.