חנוך הענדל הבלין

חנוך הענדל הבלין נולד לאביו הרב שלמה זלמן הבלין בחברון.

בצעירותו למד בישיבת תורת אמת. בין השנים תרפ"ז - תש"ז שימש כנציגו של אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראל בנוגע לפעילות למען טובת כלל יהודי רוסיה. התעסק רבות למען השגת סרטיפיקטים (- אישורי עליה לארץ בזמן הבריטים שניתנו במכסה מצומצמת) לחסידי חב"ד בברית המועצות, זאת במסגרת "הועד להצלת יהדות רוסיה" שעל ידי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית. כמו כן החסידים היו שולחים אליו סכומי כסף גדולים, בהם היה קונה כרטיסי הפלגה מברית המועצות לארץ הקודש. אולם, בגלל הקשיים שהערימו הסובייטים והבריטים, רק חסידים בודדים הצליחו להגיע לארץ הקודש וזאת גם לאחר עיכובים רבים, ועזרה רבה מאדמו"ר הריי"צ ומהמזכירות.

הנהלת ישיבת תורת אמת

את ישיבת תורת אמת הקים אדמו"ר הרש"ב, וכמנהל פועל שימש הרב שלמה זלמן הבלין (אביו של חנוך הענדל) שהישיבה נרשמה תחת שמו. כשביקש אדמו"ר הריי"צ שהישיבה תהיה רשומה תחת חסידות חב"ד, סירב לכך בנו - חנוך הענדל. לאחר פטירת אביו, לקח חנוך הענדל את תפקיד מנהל הישיבה והמשיך בסירובו שהישיבה תרשם תחת חסידות חב"ד.

מצב זה נמשך גם בנשיאותו של הרבי, עד שנת תשי"ג, אז הוחלפה ההנהלה.

במכתב משנת תשי"ג כותב הרבי לר' אברהם פריז על הצורך לבקר את הבלין ולהבהיר לו עם מי הוא מנהל סיכסוכים כשהכוונה היא לאדמו"ר הריי"צ.

נפטר בח' אלול תשכ"ח.

במשך השנים העלה על הכתב סיפורים, אמרות ועניינים בחסידות מפי גדולי החסידים. חלק מהרשימות יצאו לאור בספר המשפיע על ידי אחיינו, החוקר שלמה זלמן הבלין.