רבי שמעון בן יהוצדק

רבי שמעון בן יהוצדק הוא תנא, יש אומרים שהיה בזמן רבי טרפון{{הערת שוליים|סדר הדורות בשם ספר יוחסין]], ויש אומרים שהיה רבו של רבי יוחנןתבנית:הערת שוליים ויש אומרים ששלושה בן יהוצדק היותבנית:שם, והרבי מסיים על כך: "ועדיין צ"ע".

משתבח בקפיצותיו

מובא בירושלמיתבנית:הערת שוליים כי בן יהוצדק הוא היה משתבח בקפיצותיו שבשמחת בית השואבה. למרות שהיו שני בן יהוצדקתבנית:תוס' ד"ה אמר רבי יוחנן נדה י, ב. ולכמה גירסאות רק אחדתבנית:הערת שוליים כאן משמע שמדובר בתנא רבי שמעון בן יהוצדק שהרי לא בא לסתום אלא לפרש ולכן ככל הנראה מדובר באותו תנא ידוע המוזכר במקומות אחרים.

הרביתבנית:הערת שוליים חוקר האם מדובר בעת שכבר היה ראש ישיבה ולימד תלמידים שלכן היה נקרא בשם "רבי"תבנית:הערת שולייםכנהוג ולפי זה המוסר השכל הוא שאף ראשי ישיבות צריכים לשמח עצמו, או שמדובר עוד בתחילת לימודו וכמובן מהלשון "בן יהוצדק" בלי הלשון "רבי".

לכאורה יש להסיק כי מדובר עוד בתחילת לימודו כשעוד לא היה רבי ורק לָמַד בעצמו, ומשמע מהלשון "בן יהוצדק", קשה לכאורה מה הלימוד בירושלמי שאף ראשי ישיבות צריכים לשמח עצמם, אלא פשיטא, ומה אחד שרק למד בעצמו צריך לשמח עצמו, וודאי אחד שזכה ללמוד וללמד, ולכן ברור שגם רבן שמעון בן גמליאל והלל הזקן שימחו את עצמם, ולמה מובא אודותם ששימחו עצמם ועל כרחך שמדובר כשהיה כבר רבי.

אם כי לפי זה נשאלת השאלה למה אינו מוזכר בגמרא בשם רבי. הרבי מבאר על פי המובא במסכת ברכותתבנית:הערת שוליים כי רבי יוחנן בן זכאי אמר אודותיו "אילו הטיח בן זכאי בן ראשו כל היום כולו לא היו משגיחים בו וכו' מפני שאני דומה כשר לפני המלך והוא כעבד לפני המלך", וחזינן שכאשר תנאים רצו לדבר בשבח עצמם הם היו מזכיריo את עצמם ללא התואר "רבי", כדי להורות על שלילת הגאווה שלא היו מתגאים בכך, ולכן מכיון שהוא היה משתבח עצמו בכך כמשמע מהלשון "משתבח בקפיצותיו", היה מזכיר את עצמו בלא תואר רבי וא, בלא תואר שמם, רק עם שם אביהם.