רבי מתיא בן חרש
התנא האלוקי רבי מתיא בן חרש, היה תנא בדור העשירי ואחד עשר לתנאים, שהוא הדור השלישי והרביעי לחורבן בית שני.
רבי אליעזר הגדול היה רבו[1], וכן רבי יאשיה ורבי מאיר[2].
רבו של רבי אלעזר ברבי יוסי שמסר כמה וכמה הלכות משמו[3].
התגורר ברומי [מעילה דף יז, עמוד א'], שם גם הקים בית דין וישיבה[4].
בלקוטי שיחות חלק יז [עמ' 194] דן הרבי בשאלתו של רבי מתיא המובאת במסכת יומא[5].
שיתעסקו במצוות
רש"י מזכיר את מאמרו של רבי מתיא בפרשת בא, ומסביר את הסחבה שהקב"ה הביא להם דווקא בעשור לחודש, א)כדי שיהיו להם שתי מצוות שיעמדו להם להגאל, דם פסח ודם מילה ב) מפני שהיו שטופים בעבודה זרה ויהיו להם מצוות כדי להתעסק בהם.
הרבי{{הערת שוליים|[מובא בשיחות הרבי, כי רש"י מזכיר את מאמרו בפרשת שבא אודות כל שהקב"ה הביא להם דווקא בעשור לחודש, א)כדי שיהיו להם שתי מצוות להתעסק בהם. ב) מפני שהיו שטופים בבעבדהז רה ויהיו להם מצוות כדי להתעסק בהם.
הרבי[6] מסביר כי בשניהם יש טעם לכך שהיה צריך להיות כבר מעשור לחודש, לפי הטעם הראשון שיהיו בידם זכויות, הטעם הוא כי כדי לקיים מצוות מילה יש לנוח שלושה ימים בהם אסור לצאת לדרך מפני הסכנה, ולפי הטעם השני ההדגש הוא שיהיה בידם הצאן כמה ימים כדי שיתעסקו בו.
הרבי מקשה למה הרש"י מזכיר דווקא את שמו של רבי מתיא בן חרש ולא את שמו של התנא השני - רבי אליעזר הקפר. ובהדגש לשון רש"י "היה רבי מתיא בן חרש" אומר" משמע שמאמר זה היה רבי מתיא בן חרש אומר תמיד. כתוב בגמרא "הלך אחר רבי מתיא לרומי", ולכאורה קשה למה הקים את ישיבתו במקום מרוחק כזה שיהיו צריכים ללכת עד שם, ולא בארץ ישראל כאשר כל התנאים.
ומסביר הרבי כי רבי מתיא בן חקש, שהיה משורשו של יוסף הצדיק - עבודת הבירורים, רצה שיהיה ברומי ישיבה של תורה כדי שיתעסקו בהם ישראל שבאותו מקום ויתנתקו מעבודה זרה של ברומי.
אמרותיו
- הוי מקדים בשלום כל אדם, והוי זנב לאריות, ואל תהי ראש לשועלים' [[[אבות]] פרק רביעי, משנה טו].