רבי שמעון בן חלפתא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי שמעון בן חלפתא היה תנא, ובימיו של רבי יהודה הנשיא כבר היה לעת זקנותו[1]

הוא מובא בסוף מסכת נדה במאמרו הידוע "לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל, אלא השלום", ובכך סיים רבינו הקדוש את המשניות, כדי לסיים בענין השלום[2].

לפי סדר הדורות ועוד ספרים, התנא הידוע רבי יוסי בן חלפתא היה אחיו, וכן התקבל לכולי עלמא.

הערות שוליים

  1. ראה מסכת שבת קנ"ב, סלעים נעשו גבוהים. הרבי.
  2. הרבי, שם.