רבי נתן

רבי נתן, ולפעמים רבי נתן הבבלי, היה תנא בבלי בדור הרביעי. עלה לארץ ישראל וכיהן כאב בית דין בסנהדרין שבאושא, תחת נשיא הסנהדרין, רבן שמעון בן גמליאל.

למרות עלייתו לארץ ישראל המשיך לנדוד בין מושבות בני ישראל שבחו"ל, והפיץ ביניהם יהדות.

מיוחס לו אבות דרבי נתן, שהיא כעין גרסה מורחבת ומפורטת של מסכת אבות. מרבותיו של רבי יהודה הנשיא.

רבי נתן היה ידוע כדיין מומחה ש"יורד לעומק הדין" . אחת מהלכותיו המפורסמות נקראת "שעבודא דרבי נתן":

"רבי נתן אומר: מנין לנושה בחבירו מנה וחבירו בחבירו, מניין שמוציאין מזה ונותנין לזה? תלמוד לומר: 'ונתן לאשר אשם לו'" .

הוא השתתף בניסיון לסילוקו מהנשיאות של רבן שמעון בן גמליאל, יחד עם רבי מאיר. לאחר שהניסיון סוכל, קנס רבן שמעון את רבי נתן שלא יזכירו את שמו בבית המדרש, ואת תורתו ימסרו בשם "יש אומרים".

עניינו

עננינו של ר' נתן הוא להפריד בן טוב ורע, 'להעלות את הארץ לרקיע'{{הערה|ע"כ נתן בגימטריא 'ת"ק', ת"ק השנים שבין הארץ לרקיע.}], להעלות ניצוצות טוב מתוך הרע והקליפות.

כינויו

כינויו 'הבבלי' הי' משום שמוצאו מבבל; בפנימיות העניינים, הי' זה משום עבודדתו, הבדיל בין הטוב ה'בלול' ומעורבב עם הרע. לאחר שהגיע לארץ ישראל, נוסף לו גם הכינוי 'רבי'.

ראו גם

• אבות דרבי נתן

קישורים חיצוניים

• רבי נתן באנציקלופדיה יהודית דעת.
• רבי נתן הבבלי באתר בית חב"ד.
• ביאור בסיפורים ומעשים אודות ר' נתן - רשימות חוברת כ"ו.