אשל אברהם בבאר שבע
אשל אברהם בבאר שבע מוזכר בפרשת וירא כ"ג, לג. אברהם הקים את האשל על מנת להכניס־אורחים במדבר.
אשלו של אברהם אבינו
| " | וַיִּטַּ֥ע אֶ֖שֶׁל בִּבְאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיִּ֨קְרָא־שָׁ֔ם בְּשֵׁ֥ם יְהֹוָ֖ה אֵ֥ל עוֹלָֽם׃ | " |
– וירא, פרק כ"א, פסוק ל"ג. | ||
אשל הינו עץ רב ענפים, אברהם נטע עץ זה על־מנת לזרוע במקומו צל.
הגמרא[1] אומרת שאברהם אבינו לא נטע עץ אחד אלא גן עצים נרחב בשביל אורחיו.
דעות נוספות:
אולם לפי הדעה השנייה נטע אברהם פרדס.
אברהם הקים במדבר פונדק דרכים - לפי אחת הדעות - פונדק זה שכן על יד באר שבע, כלומר: לא רק פירות אלא גם אוכל, לינה, בשר, יין ועוד עד שכתוב במדרש[2] שאברהם אבינו העמיד סנהדרין בביתו למען שאלות האורחים.
אֵשֶׁל – רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: פַּרְדֵּס לְהָבִיא מִמֶּנּוּ פֵּירוֹת לְאוֹרְחִים בַּסְּעֻדָּה. וְחַד אָמַר: פּוּנְדָּק לְאַכְסַנְיָא, וּבוֹ כָּל מִינֵי פֵירוֹת. וּמָצִינוּ לְשׁוֹן "נְטִיעָה" בְּאֹהָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיִטַּע אָהֳלֵי אַפַּדְנוֹ".
— רש"י, פרשתנו, פרק כא, פסוק לג.
כמו כן "אשל" ראשי תיבות - אכילה שתייה לוייה (כלומר, בפונדק ניתן לאכול לשתות ולא רק זה אלא גם מלווה אברהם אבינו את אורחיו).
הרבי לומד מזה הוראה בעבודת השם: אצל האדם "נטועה" מידת החסד, על האדם לדעת לא רק לתת לשני דברים בסיסיים אלא גם מעדנים ועוד, ולא רק בחומריות אלא גם ברוחניות[3].
בחסידות
הרבי הריי"צ מסביר את עבודת אברהם אבינו באשל: עבודתו של אברהם אבינו היתה להמשיך אלקות בעולם על ידי שנתן לכל אחד להבין זאת[4].
על ידי עבודתו זו הגיע לדרגה הנעלית ביותר (!) - עצמות אין סוף ברוך הוא, עינא דעתיקא - עין אחת (כביכול) מעיניו של ה'.
לכן כתוב[5] ש"עין ה' אל יראיו" - "זה אברהם אבינו".
מה שכתוב "וישם אותו... ממעל לעצים"[6] הכוונה ממעל לעץ החיים ועץ הדעת[7] - עתיק, דרגה שאברהם אבינו היה מעליה.
אך כמו שבראייה ושמיעה - הראייה נעלית יותר ובכל זאת הראייה יותר גשמית מהקול שהינו - יחסית - רוחני, כך גם אברהם אבינו - היה צריך להמשיך את דרגת "עינא דעתיקא"[8].
התוכן של ה"ויטע אשל" של אברהם אבינו הוא - הקמת בתי חב"ד [ולהעיר ש"ויטע אשל" בגימטריא "בית חב"ד"] בית תורה, גמילות חסדים וכו'; עד העניין של אש"ל ראשי תיבות אכילה שתיה לוייה - הצרכים הגשמיים[9].
במאמר שבת פרשת וירא תשמ"ח שואל הרבי: מדוע נאמר בהמשך "ויקרא שם בם הוי' א-ל עולם" לכאורה - אברהם אבינו לימד על מעלת האלוקים, בריאת העולם ועוד; כהמשך "א-ל עולם" עולם הוא עניין האלקות, וכן א-ל שהוא אלוקים, אם כן למה נאמר לפני "הוי'"?
עונה הרבי: אברהם אבינו פעל בדרגת הוי' כמו שהוא בדרגה התחתונה - אלוקים, אך אנו צריכים להגיע לדרגת "הוי'" כמו שהוא בדרגה העליונה[10].
- ↑ סוטה, דף י' ובפירוש רש"י.
- ↑ בראשית רבה, פרק נ"ד, ו'.
- ↑ לקוטי שיחות, תרגום חופשי, חלק ג', עמוד 23.
- ↑ כמסופר שלאחר האכילה היו רוצים להודות לאברהם והיה אומר להודות לה', והכיר לאנשים את הקב"ה ואת הבריאה ועוד.
- ↑ בראשית רבה, פרשה מ', א.
- ↑ וירא, כב, ט.
- ↑ הם תורה שבכתב ותורה שבעל פה.
- ↑ ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ), תש"א־תש"ה (מתורגם ללה"ק), עמודים 72־73.
- ↑ שבת פרשת וירא, תשמ"ז, מוגה, תורת מנחם התוועדויות חלק ב', עמוד 501.
- ↑ תורת מנחם התוועדויות, תשמ"ח, עמוד 443.