אשל אברהם בבאר שבע מוזכר בפרשת וירא כ"ג, לג. אברהם הקים את האשל על מנת להכניס־אורחים במדבר.

אשלו של אברהם אבינו

" וַיִּטַּ֥ע אֶ֖שֶׁל בִּבְאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיִּ֨קְרָא־שָׁ֔ם בְּשֵׁ֥ם יְהֹוָ֖ה אֵ֥ל עוֹלָֽם׃ "

– וירא, פרק כ"א, פסוק ל"ג.

אשל הינו עץ רב ענפים, אברהם נטע עץ זה על־מנת לזרוע במקומו צל.

הגמרא[1] אומרת שאברהם אבינו לא נטע עץ אחד אלא גן עצים נרחב בשביל אורחיו.

דעות נוספות:

אולם לפי הדעה השנייה נטע אברהם פרדס.

אברהם הקים במדבר פונדק דרכים - לפי אחת הדעות - פונדק זה שכן על יד באר שבע, כלומר: לא רק פירות אלא גם אוכל, לינה, בשר, יין ועוד עד שכתוב במדרש[2] שאברהם אבינו העמיד סנהדרין בביתו למען שאלות האורחים.

אֵשֶׁל – רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: פַּרְדֵּס לְהָבִיא מִמֶּנּוּ פֵּירוֹת לְאוֹרְחִים בַּסְּעֻדָּה. וְחַד אָמַר: פּוּנְדָּק לְאַכְסַנְיָא, וּבוֹ כָּל מִינֵי פֵירוֹת. וּמָצִינוּ לְשׁוֹן "נְטִיעָה" בְּאֹהָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיִטַּע אָהֳלֵי אַפַּדְנוֹ".

רש"י, פרשתנו, פרק כא, פסוק לג.

כמו כן "אשל" ראשי תיבות - אכילה שתייה לוייה (כלומר, בפונדק ניתן לאכול לשתות ולא רק זה אלא גם מלווה אברהם אבינו את אורחיו).

הרבי לומד מזה הוראה בעבודת השם: אצל האדם "נטועה" מידת החסד, על האדם לדעת לא רק לתת לשני דברים בסיסיים אלא גם מעדנים ועוד, ולא רק בחומריות אלא גם ברוחניות[3].

בחסידות

הרבי הריי"צ מסביר את עבודת אברהם אבינו באשל: עבודתו של אברהם אבינו היתה להמשיך אלקות בעולם על ידי שנתן לכל אחד להבין זאת[4].

על ידי עבודתו זו הגיע לדרגה הנעלית ביותר (!) - עצמות אין סוף ברוך הוא, עינא דעתיקא - עין אחת (כביכול) מעיניו של ה'.

לכן כתוב[5] ש"עין ה' אל יראיו" - "זה אברהם אבינו".

מה שכתוב "וישם אותו... ממעל לעצים"[6] הכוונה ממעל לעץ החיים ועץ הדעת[7] - עתיק, דרגה שאברהם אבינו היה מעליה.

אך כמו שבראייה ושמיעה - הראייה נעלית יותר ובכל זאת הראייה יותר גשמית מהקול שהינו - יחסית - רוחני, כך גם אברהם אבינו - היה צריך להמשיך את דרגת "עינא דעתיקא"[8].

התוכן של ה"ויטע אשל" של אברהם אבינו הוא - הקמת בתי חב"ד [ולהעיר ש"ויטע אשל" בגימטריא "בית חב"ד"] בית תורה, גמילות חסדים וכו'; עד העניין של אש"ל ראשי תיבות אכילה שתיה לוייה - הצרכים הגשמיים[9].

במאמר שבת פרשת וירא תשמ"ח שואל הרבי: מדוע נאמר בהמשך "ויקרא שם בם הוי' א-ל עולם" לכאורה - אברהם אבינו לימד על מעלת האלוקים, בריאת העולם ועוד; כהמשך "א-ל עולם" עולם הוא עניין האלקות, וכן א-ל שהוא אלוקים, אם כן למה נאמר לפני "הוי'"?

עונה הרבי: אברהם אבינו פעל בדרגת הוי' כמו שהוא בדרגה התחתונה - אלוקים, אך אנו צריכים להגיע לדרגת "הוי'" כמו שהוא בדרגה העליונה[10].

  1. ^ סוטה, דף י' ובפירוש רש"י.
  2. ^ בראשית רבה, פרק נ"ד, ו'.
  3. ^ לקוטי שיחות, תרגום חופשי, חלק ג', עמוד 23.
  4. ^ כמסופר שלאחר האכילה היו רוצים להודות לאברהם והיה אומר להודות לה', והכיר לאנשים את הקב"ה ואת הבריאה ועוד.
  5. ^ בראשית רבה, פרשה מ', א.
  6. ^ וירא, כב, ט.
  7. ^ הם תורה שבכתב ותורה שבעל פה.
  8. ^ ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ), תש"א־תש"ה (מתורגם ללה"ק), עמודים 72־73.
  9. ^ שבת פרשת וירא, תשמ"ז, מוגה, תורת מנחם התוועדויות חלק ב', עמוד 501.
  10. ^ תורת מנחם התוועדויות, תשמ"ח, עמוד 443.