![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
חברת תחיית המתים
חברת תחיית המתים זהו ארגון שהקים אדמו"ר הצמח צדק שמטרתו הייתה להציל את ילדי ישראל מגזירת הקנטוניסטים.
רקע
| ערך מורחב – גזירת הקנטוניסטים |
בתחילת הקיץ של שנת תקפ"ז, פירסם הממשל הרוסי את גזירתו החדשה של הצאר[1], המחייבת צעירים יהודיים להתגייס לצבא הצאר.
יחד עם גזירת הגיוס, שהתפרסמה בתחילת הקיץ של שנת תקפ"ז, אישר הצר ניקולאי לגייס ילדים החל מגיל 12, והאריך את תקופת השירות של החיילים הקנטוניסטים עד גיל 43.
בתחילה לא חויבו הילדים שהתגייסו להתנצר ואף הובטח להם כי הם יורשו לקיים את דתם, אולם לאחר מכן החל משנת תר"ג, בעקבות הוראה מהצאר ניקולאי, הופעל לחץ כבד על הילדים להיטבל לנצרות ואלו שמרדו ולא הסכימו נענשו בעונשים קשים, והופלו מבין החיילים. במקביל להתעללות בילדים שסירבו, הוענק כתמריץ מענקים והקלות בעונשים לאלו שהסכימו לכך.[2]
היסטוריה
כאשר החלה הגזירה, וראשי הקהילות לא הצליחו לבטל את רוע הגזירה באמצעים דיפלומטיים, הקים אדמו"ר הצמח צדק ועד מיוחד לטפל בגזירה, שנשא את השם 'חברת תחיים המתים'[3].
הממשלה הרוסית חששה מפעילותו של הצמח צדק, והציבה במקום מושבו בעיירה ליובאוויטש פקיד ממשלתי בעל דרגה גבוהה, על מנת שיעקוב אחרי מעשיו של הצמח צדק והבאים אליו, וימסור דו"ח מפורט לממשל הרוסי.
חברי הארגון
בראש 'חברת תחיית המתים' עמד הרב איסר בער גילרסון (הרב ממאלינסק).
בין העוסקים בהצלת הילדים החטופים, היה הרב חיים יהושע מקאליסק, שהיה סוחר בקאזאן, והצליח להתיידד עם אנשי המקום, ובמשך שמונה שנים עסק בהצלת הילדים והצליח לפדות מאות ילדים יהודיים, עד שהצליחו לעלות על עקבותיו באמצעות סוחר יהודי מפלך וואהלין שהתחזה לידידו, והצליח להפליל אותו ולשים אותו במאסר[4].
פעולות הארגון
ועד זה פעל במספר מישורים מקבילים:
- הפחתת מכסת האנשים שדרש הצבא הרוסי, על ידי פדייתם בכסף.
- שחרור הילדים החטופים על ידי נתינת שוחד לשומרים.
- שיחרור הילדים על ידי רישומם בפנקסי הצבא כמתים.
- שליחת אנשים אל מקומות הכינוס של הילדים החטופים על מנת לעודדם ולחזקם שישארו נאמנים לשמירת תורה ומצוות.
- הטבעת החוטפים במקוה, מדין 'מוסר'.
ועידת הרבנים
|
| ערך מורחב – ועידת הרבנים תר"ג |
בשנת תר"ב נודעו פעולותיו של אדמו"ר הצמח צדק לנציב מחוז ויטבסק, ויחד הם החליטו להביאו לויכוח בפטרבורג, על מנת להפילו בלשונו, ולעשותו מורד במלכות.
בעקבות כך התקיימה ועידת הרבנים בשנת תר"ג, במהלכה נאסר הצמח צדק 22 פעמים, אך עמד בתוקף על עקרונותיו, והמשיך בפעולותיו הכלליות להצלת ילדי ישראל.
הפסקת הפעילות
בכ"ה מנחם אב תרט"ו בוטלה גזירת הקנטוניסטים בפקודת אלכסנדר השני[5], ו'חברת תחיית המתים' הפסיקה את פעולתה.
הערות שוליים
- ^ באיגרת של אדמו"ר הזקן לחסיד ר' משה מייזליש, אודות רצונו שממשלת רוסיה תנצח במלחמת רוסיה-צרפת, ניבא אדמו"ר הזקן את גזירת הקנטוניסטים: "וזה לכם האות שבקרב הימים יוטל מחמד עיניכם, ויתחילו ליקח אנשי חיל מאחינו בני ישראל" (אגרות קודש של אדמו"ר הזקן, חלק א', עמוד קנא).
- ^ מנדלוביץ', קנטוניסטים, עמ' 187.
- ^ בשנת תקצ"ד התקיימה אסיפה חשאית של גדולי חסידי הצמח צדק, ובמהלכה טענו החסידים שאינו צריך להתערב בזה, כי הוא יהיה נתון בסכנה גדולה. באותה אסיפה, הוכיח הצמח צדק בראיות ברורות כי על פי הלכה כל אחד ואחת מישראל שיש ביכולתו להציל ילדי ישראל משמד - מחוייב הוא בזה על פי דין.
- ^ בעקבות מאסרו, כתב אדמו"ר הצמח צדק לא' מהחסידים בשם זאב וולף (נדפס באגרות קודש לאדמו"ר הצמח צדק ח"א, עמ' שלט), בו ביקש ממנו לעשות את כל ההשתדלות שיש בידו להציל אותו מגזר דין מוות, ולפדות אותו בכל מחיר.
- ^ בירחון שיחות לנוער התפרסם סיפורו של חייל יהודי שהתחבב על ידי הצאר, והועלה על ידו מדרגה לדרגה, עד שהגיע לתפקיד בכיר מאוד במשמר המלכותי. כאשר נודע לפתע לצאר על היותו של החייל יהודי - הפעיל עליו מסכת לחצים ושכנע אותו להתנצר, כשהוא מבטיח לו כסף רב עושר וכבוד. בתחילה החייל הסכים, אך ברגע האחרון של טקס הטבלתו לנצרות התחרט, וקפץ למים במסירות נפש. מעשה זה שהתרחש על ידי חייל יהודי שהיה בעל היכרות אישית עם הצאר, והובטחו לו כל מנעמי העולם, גרם לצאר להבין שאין ביכולתו להפריד את היהודים מאמונתם, ובעקבות המקרה התבטלה הגזירה.