א' דחג המצות. למרור וחזרת - הן חריין והן סלט. 'קידוש' בעמידה. "הא לחמא" - הה"א בציירי. בברכת אכילת מרור מכוונים גם על מרור שבכורך.
בסדר הראשון היה אביאדמו"ר מקצר בכדי לאכול האפיקומן לפני חצות, אבל בשני היה מאריך. מתחיל לפני שעה ט' וגומרו בשעה ג'-ד' אחר חצות, והיה מאריך בביאור ההגדה.
אדמו"ר הזקן אמר: "מיכלא דמהימנותא" - לילה הראשון. "מיכלא דאסותא" - לילה השני. אז די רפואה בריינגט די אמונה, וואס ער זאגט א דאנק דיר ג-ט פאר מיין רפואה, איז ער דאך געווען קראנק. אבער אז די אמונה בריינגט די רפואה, איז מען לכתחילה ניט קראנק (= כשהרפואה מביאה את האמונה, שמודה לאלוקים על רפואתו, הרי היה חולה. אבל כשהאמונה מביאה את הרפואה, אזי לכתחילה לא חולים).
