ניגון לשבת ויום טוב לר' אשר מניקולייב
ניגון לר' אשר מניקולייב (אלף דרייער) הוא ניגון מספר נ"ט בספר הניגונים.
מקור הניגון
בראשית הקיץ של שנת תרס"א, בי"ג בסיוון התקיימה חתונה בעיר קאמינקה שבמולדובה של קרובי משפחתה של הרבנית שטרנא שרה, אשת אדמו"ר הרש"ב. החתן היה ר' שלמה הורנשטיין, והכלה הייתה מצאצאי אדמו"ר הצמח צדק[1]. אדמו"ר הרש"ב והרבנית לא נכחו, ושלחו את בנם, אדמו"ר הריי"צ, כנציג המשפחה, בליווי החסיד ר' אשר גרוסמן[2].
במהלך החתונה ניגנה חבורת כלי זמר ניגון דביקות בעל שני בתים. ר' אשר, שהיה בעל חוש לנגינה, תפס את הניגון לאשורו, ולאחר החתונה, בדרכו לקישינוב, ניגן ר' אשר את הניגון בפני אדמו"ר הריי"צ על שפת נהר דניסטר[3]. לאחר מכן, סיפר ר' אשר לאדמו"ר הרש"ב (ששהה בהאמבורג[4]) על החתונה וניגן את הניגון. בחזרתו לניקולייב, לימד ר' אשר את הניגון לחסיד ר' משה חריטונוב[5], ששיכלל אותו והוסיף בית נוסף[6]. כך נקבע הניגון כ"ניגון לר' אשר מניקולייב".
משמעות הניגון
בפורים תרס"ב, ניגן ר' אשר גרוסמן את הניגון עם ההוספות בפני אדמו"ר הרש"ב, שאמר עליו :
"בניגון זה משתקף האבדון (די פאַרלוירענקייט) של חסיד מצד מעשיו, ותקוותו (זיין האָפען) על הרבי"[7]
. בהזדמנות נוספת אדמו"ר הרש"ב אמר על הניגון:
בניגון זה אפשר להתפלל היטב, אפשר להדיח היטב את הכלי (חומריות הגוף) עם דמעות חמות וזה מסייע לפתיחת הלב.
מבחינה מוזיקלית, התיבות הראשונות מבטאות נפילות ואבדון, ואחריהן תנועת התרוממות ותקווה, עד לשיא בבית הרביעי[8].
אדמו"ר הריי"צ התייחס למשמעות הניגון בהסתמך על דברי אדמו"ר הרש"ב, שציטט את אדמו"ר מהר"ש ואדמו"ר הצמח צדק. אשר ניגוני חב"ד מתחלקים לשני סוגים: כאלו שמקורם בחב"ד וכאלו שמגלים את עקרונות חב"ד. ניגון זה נחשב "ניגון שמגלה חב"ד" ומשתייך למדרגה הרביעית של ניגונים, שכן מקורו בנגינת כלי זמר שאינה חסידית ("מן החוץ"). ולאחר שזוכך ושוכלל על ידי חסידי חב"ד והותאם לסגנון חסידי, הוא קיבל מעמד רוחני גבוה, המגיע "לעילא", מעל כל העולמות[9]. תהליך זה משקף את יכולתם של חסידי חב"ד לקחת ניגון חיצוני, לברר אותו ולהעלותו לרמה רוחנית גבוהה באמצעות עיבודו לסגנון חסידי[10].
קרדיט: חלק מהמידע בערך זה מבוסס על כתבה באתר קיר הניגונים של הרב לב לייבמן
ביצועים לניגון
- בי' שבט תשפ"ד (2024), ביצעה מקהלת הפנסאים עם ר' שמחה פרידמן את הניגון, בליווי סיפור המבוסס בצורה רופפת על הסיפור האמיתי.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- לשמיעת הניגון באתר היכל נגינה
- לשמיעת הניגון מתוך ניח"ח 3#
- לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ
- לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר
מקורות
- אגרות-קודש אדמו"ר מהורש"ב
- ליקוטי דיבורים, חלק ג'
- ספר השיחות תרפ"ח-תרצ"א
- ספר השיחות קיץ ה'ש"ת
- ספר השיחות תש"א
- ספר השיחות תש"ו-תש"י
- נגינה לאור החסידות
הערות שוליים
- ↑ החתן, ר' שלמה הורנשטיין, היה ממשפחת ר' משה הורנשטיין, דודו ומחותנו של אדמו"ר הריי"צ, והכלה הייתה בת דודה של הרבנית, בת גיסתו של אדמו"ר הרש"ב. בחתונה השתתפו אורחים רבים, כולל חסידים מחצרות באבאוו וטשארטקאווא.
- ↑ אדמו"ר הריי"צ היה במסע בענייני הכלל בשליחות אביו, שבמהלכו ביקר בציון של ר' לוי יצחק מברדיטשב ומשם המשיך לקאמינקה. ר' אשר גרוסמן התלווה אליו לבקשת אדמו"ר הרש"ב.
- ↑ אדמו"ר הריי"צ נסע בסירה של החסיד ר' משה ליב שוואלבין מניקולייב לביקור אצל חותנו, ר' אברהם שניאורסאהן. על שפת הנהר בקאמינקה, ניגן ר' אשר את הניגון "מיט אזא רייכקייט", בעשירות שכזו, כפי שתיאר אדמו"ר הריי"צ.
- ↑ ר' אשר נסע להאמבורג, שם שהה אדמו"ר הרש"ב במרפא, כדי למסור דיווח על השליחות, כולל פרטי החתונה והמאמרים שנחזרו.
- ↑ בגירסא אחרת: ר' אהרן חריטונוב
- ↑ ר' משה, שהיה מנגן ומחבר ניגונים, "הוסיף לו כנפיים", כדברי אדמו"ר הריי"צ, וחסידים אמרו כי "הוסיף עליו ציצים ופרחים", כפי שמסר ר' שלום חריטונוב ששמע מר' שלמה אהרן קזרנובסקי, חתנו של ר' אשר גרוסמן.
- ↑ ר' משה חריטונוב, בשומעו את דברי אדמו"ר הרש"ב, התרגש ואמר כי הרבי רואה כמה "פנימיות הלב" עלה לו הניגון.
- ↑ ארבע התיבות הראשונות כוללות שלוש נפילות, המשקפות את האבדון, ואחריהן תנועה של עלייה, המבטאת שאיפה להיאחז בעליון, כדברי אדמו"ר הרש"ב על תקוות החסיד על הרבי.
- ↑ אדמו"ר הריי"צ ציין: "שמעתי מאאמו"ר (הרש"ב), בשם אביו אאזמו"ר מוהר"ש, ששמע מאביו אדמו"ר הצמח צדק, שניגוני חב"ד הם באחד משני פנים: 1. או שהם באים מחב"ד 2. או שהם מגלים חב"ד. אודות ניגון זה שניגנו כעת (ניגונו של ר' אשר גרוסמן) אמר אאמו"ר (הרש"ב) שהוא מן ה'פרשה' שמגלה חב"ד. דובר פעם, שישנן ארבע מדריגות בניגונים. הניגון של ר' אשר גרוסמן הוא מן המדריגה הרביעית. ניגון זה הוא לא מן הניגונים המיוחסים, אשר מיוחסים לרבי, אלא זהו ניגון שבא מן החוץ, שזהו ענין ה'עשיה', שמגיע עד 'לעילא', מעל כל העולמות."
- ↑ לפנינו עדות מפורטת על תהליך של "עיבודו" של ניגון מן החוץ אל הפנים, החל ממקורו של הניגון והגלגולים אותם עבר עד להצטרפותו לאוצר ניגוני חב"ד.