לדלג לתוכן

ירידה צורך עליה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־23:49, 10 באפריל 2025 מאת להתראות (שיחה | תרומות) (הוספת ערך - בעבודה מתמשכת. מוזמנים לעזור מי שיש תחת ידו)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, חב"דזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

ירידה צורך עליה הוא עקרון יסוד בתורת החסידות המבאר את הדרך בה הקדוש ברוך הוא הוא ברא ומנהיג את העולם, שכדי להגיע למעלה עליונה יותר, מוכרח שיהיה מצב ביניים של ירידה קלה לפי שעה.

כיון שזהו ענין יסודי כל כך, הוא מבואר במשלים ודוגמאות רבות הן בגשמיות והן ברוחניות, דוגמת משיכת החץ עם המיתר אחורה כדי שיגיע למרחק גדול יותר, ריקבון הגרעין בארץ, עליה בסולם, התעניות של רבי זירא לשכוח את התלמוד בבלי[1], ועוד.

הרבי משיב במטבע לשון זו לרבים מהפונים אליו, כעידוד וכהנחיה, לדעת שהירידה היא מציאות זמנית, ובמבחן הזמן יראו איך גם היא חלק מהעליה שבאה לאחריה ובעקבותיה.

הרחבה

היסוד לרעיון זה, מבוסס על האמונה שעצמותו ומהותו יתברך הוא תכלית הטוב, ואפילו מה שנראה כדבר רע ושלילי, הוא למעשה טוב מוסתר וגם בו יש כוונה פנימית להגיע באמצעות הירידה למצב נעלה ושלם יותר.

העיקרון המבואר בתורת החסידות הוא, שכל עוד שהמציאות הנוכחית חזקה ויציבה, לא ניתן להגיע לדרגה חדשה גבוהה ונעלית יותר. דווקא באמצעות הירידה, שעומק המהות שלה הוא ביטול (העדר, אין), ניתן להשיג דרגה גבוהה ונעלית יותר.

המשל שמובא לכך בכמה מקומות, הוא העליה בסולם, שכדי לעלות לשליבה עליונה יותר, צריך האדם 'להרפות' ו'לרדת' מהשליבה הקודמת שבה היה, אף שברגע זה הוא פחות יציב, וזאת כדי להצליח לעלות ולהתייצב בשליבה עליונה יותר.

זו גם הסיבה שהירידה הזו אינה ירידה אמיתית, והיא נקראת 'ירידה' ונפילה רק לגבי המדרגה שלפני, אך למעשה היא כבר מובילה לעליה, כמו שכתוב "כי יפול לא יוטל", אמנם יש כאן נפילה מסויימת, אך היא אינה נפילה מוחלטת ורק ירידה לפי שעה[2].

מתוך אותה נקודת מבט, מבואר בתורת החסידות אפילו בנוגע לחטאים שהינם איסור גמור ורע מוחלט על פי תורה, שאף שאסור לאדם להעמיד עצמו במצב של נסיון ו"האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה"[3], בדיעבד, אם כבר קרה לאדם מצב של נפילה רוחנית, הוא יכול להפוך את המצב הזה לקירוב רוחני נעלה הרבה יותר בכח התשובה, עד ש"במקום שבעלי תשובה נמצאים אפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד בו".

הירידה חלק מהעליה עצמה

בתורת החסידות מבואר בעומק יותר, שהירידה אינה רק צורך העליה, כלומר שמדובר בשני דברים נפרדים האחד מהשני, רק שהירידה היא צורך הכרחי כדי להגיע לעליה שבאה לאחריה, אלא הירידה עצמה היא חלק מהעליה.

לפי ביאור זה, מתרץ הרבי גם את הקושיה כיצד ייתכן שהקב"ה החריב את בית המקדש על אף שהוא עצמו אסר החרבה של בתי כנסיות ובתי מדרשות[4], כיון שהחרבה זו היא עצמה פעולה של בניה, כדי לבנות בית מקדש משוכלל ומעולה יותר הן בגשמיות (שיהיה גדול וגבוה יותר) והן ברוחניות (שיאיר בו גילוי אלוקי נעלה יותר)[5].


ענינים שונים המבוארים באמצעות יסוד זה

  • זריעה - צמיחת הגרעין תלויה דווקא בריקבון שלו באדמה.
  • שינה - הקב"ה הטביע בטבע האדם שיהיה מוכרח לנוח מידי יום ולמשך כמה שעות תהיה 'ירידה' למשך מספר שעות בהן הוא מפסיק לפעול ומבחינה מסויימת אף דומה למת שלא רואה ולא שומע ולא מרגיש, ובאמצעות השינה הוא מתחדש ומתעלה[5].
  • תשובה -

ראו גם

לקריאה נוספת

  • יצחק זילבער, שבע יפול צדיק - משמעות הנפילה בעבודת השם על פי החסידות, היכל הבעל שם טוב, גליון מ"ה קיץ תשפ"ה עמוד סז

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. (בבא מציעא פה, א.
  2. שער היחוד והאמונה - חינוך קטן.
  3. יומא ח, ט.
  4. והרי "מה שהוא עושה אומר לישראל לעשות", כפי שמדייקים חז"ל מלשון הפסוק "מגיד דבריו ליעקב חוקי ומשפטיו לישראל", שמה שהוא אומר לישראל, אלו החוקים שלו עצמו".
  5. 5.0 5.1 התוועדות שבת חזון תש"נ. השיחה נדפסה בקובץ 'ירידה חלק מהעלייה', בהוצאת ועד חיילי בית דוד 770.